שבוע אחרי ניסיון הפיגוע החריג בטיסת פליי דובאי, נשיא המדינה יצחק הרצוג העניק אות גבורה לישראלים שהסתערו על הטייס המחבל ומנעו ממנו לרסק את המטוס כפי שתכנן. האות הוענק בטקס בבית הנשיא לגיבורי הטיסה, יניב חיון, צביקה וטלי מנס, אור פרדילוב, אסף רג'ואן וד"ר שוטה מוסייב, שגם העניק טיפול רפואי מציל חיים לטייס הראשי שנדקר על-ידי המחבל.
נשיא המדינה יחד זוכי אות הנשיא
נשיא המדינה יחד זוכי אות הנשיא
נשיא המדינה הרצוג עם מקבלי אות הגבורה
(צילום: דוברות בית הנשיא)
נשיא המדינה יחד עם יניב חיון באות הנשיא
נשיא המדינה יחד עם יניב חיון באות הנשיא
נשיא המדינה עם יניב חיון
(צילום: דוברות בית הנשיא)
נשיא המדינה יחד עם ד"ר שוטה מוסייב  באות הנשיא
נשיא המדינה יחד עם ד"ר שוטה מוסייב  באות הנשיא
נשיא המדינה יחד עם ד"ר שוטה מוסייב
(צילום: דוברות בית הנשיא)
הגיבורים הודו לנשיא ויניב חיון אמר: ״זה כבוד גדול שנשיא המדינה בחר להעניק לי את אות הגבורה, והוא יתנוסס בבית בגאווה, והילדים שלי יוכלו לראות אותו בכל יום״. טלי מנס סיפרה: "כנראה שאני אמא עם אינטואיציה אימהית והייתי בזמן הנכון, במקום הנכון, עם האנשים הכי נכונים שיש״. צביקה מנס הוסיף: ״מה שדחף אותי קדימה הייתה הזעקה של בנותיי. כשהורה שומע זעקה כזאת, הוא פועל ללא מחשבה". לדברי ד"ר שוטה מוסייב: "באותו יום קרו הרבה ניסים. היינו שרשרת של אנשים שעזרו, ואם היה חסר חלק אחד, היא הייתה נקרעת. כולם נהגו בגבורה״.
הרצוג שיבח בנאומו: "יש לי הזכות והכבוד לארח אתכם כאן, בבית הנשיא, להוקיר את הגבורה האזרחית האדירה שמגולמת במעשיכם ולהיות עד לאחד מסיפורי התעופה המצמררים ביותר שידעה האנושות בכלל והחברה הישראלית בפרט. סיפור שלא היה זמן לחשוב עליו, לגבש תוכנית, להתייעץ או להתכונן. סיפור שנכתב ללא פקודות וללא תדריך. ללא דרגות וללא תיאום מוקדם. סיפור בו הגורל נקבע ברגע. רגע בו אדם מגלה מי הוא באמת. רגע בו אנו מגלים מי הם הישראלים.
"חייהם של 174 נוסעים היו מונחים על הכף ומי יודע כמה נוספים בקרקע. טלי, את, שהבחנת מיד במתרחש והזעקת עזרה; יניב, צביקה, אור ואסף, שזינקתם לתוך הסכנה, השתלטתם על התוקף וסייעתם להחזיר את המטוס לשליטה; ואתה, ד"ר מוסייב, שסייעת בהשתלטות ואף הענקת לטייס הפצוע טיפול רפואי מציל חיים - אתם השישייה שמנעה אסון תעופתי כבד. אסון שהיה משנה את פני המדינה והמזרח התיכון".
הרצוג ציין גם את הטייס הראשי, סמית מאצ'הר, ש"נאבק בתוקף למרות פציעתו הקשה, והצליח בשארית כוחותיו לפתוח את דלת תא הטייס. מכאן אני שולח לו בשם כולנו איחולי רפואה שלמה ומהירה. בכוונתי להוקיר גם אותו, כפי שגם המליצה הוועדה, באות הנשיא לגבורה אזרחית. תודה עמוקה גם לטייסים החלופיים, ולכל הנוסעים הנוספים שהושיטו יד, נלמד גם את סיפורם בהמשך".
נשיא המדינה יחד עם אסף רג'ואן באות הנשיא
נשיא המדינה יחד עם אסף רג'ואן באות הנשיא
נשיא המדינה יחד עם אסף רג'ואן
(צילום: חיים צח/לע״מ)
נשיא המדינה יחד עם טלי וצביקה מנס  באות הנשיא
נשיא המדינה יחד עם טלי וצביקה מנס  באות הנשיא
נשיא המדינה יחד עם טלי וצביקה מנס
(צילום: דוברות בית הנשיא)
נשיא המדינה יחד עם אור פרידלוב  באות הנשיא
נשיא המדינה יחד עם אור פרידלוב  באות הנשיא
נשיא המדינה יחד עם אור פרדילוב
(צילום: דוברות בית הנשיא)
במקביל, הנשיא הדגיש: "זה המקום להגיד בפה מלא, הגבורה והתושייה האזרחית שהפגינו הגיבורים שנמצאים כאן לא יכולה לכסות על החובה לקבל תשובות מלאות. לכולם, מגיעות תשובות ברורות ומספקות".

"תושייה היא דרך חיים"

הוא המשיך ושיבח את גיבורי הטיסה: "טלי, יניב, צביקה, אור, אסף, ד"ר שוטה, 'אות הגבורה האזרחית' לא מסמל רק את העובדה שהצלתם חיים. 'אות הגבורה האזרחית' מוענק לכם גם מפני שבשעת המבחן גיליתם משהו עמוק הרבה יותר: גיליתם את פניה של הרוח הישראלית; רוח של אומץ לב. רוח של תושייה כבירה. רוח שאומרת: כשיש סכנה - פועלים. לא עצרתם לשאול אחד את השני 'באיזה צד אתה'; 'מה אתה מתכוון להצביע בבחירות'; 'מאיפה אתה בא'? או 'מה השקפת עולמך'. לרגע לא חיפשתם מה מפריד ביניכם. כי ברגע שבו המטוס היה באוויר והחיים היו תלויים על בלימה, כל המחלוקות היו חסרות משמעות. נשאר דבר אחד בלבד: האדם שלצדך. האחריות שלך כלפיו. החובה להציל אותו. הערבות ההדדית המקודשת.
"רק אתמול מלאו שלוש שנים לאסון שבעה באוקטובר בתאריך הלועזי. בשלוש השנים הללו ראינו שוב ושוב את החברה הישראלית במלוא יפעתה ותפארתה. חברה שבשעות הקשות שלה מוכיחה שתושייה אינה רק תכונה - היא דרך חיים. הרגע הזה הוא גם רגע שיש בו תזכורת לכולנו. תזכורת לחברה בה אנו רוצים לחיות, לישראלים שאנחנו רוצים להיות. חברה שבה ברגעים הקשים אנחנו לא שואלים מי עומד לידנו - אנחנו עומדים זה לצד זה. חברה שבה לא שואלים מי שייך לאיזה מחנה אלא מי צריך עכשיו את עזרתנו".