אלקין מספר על פוטין
(צילום: אלי מנדלבאום )
שר השיכון זאב אלקין התלווה לאורך השנים לביקורים רבים ברוסיה, שם תרגם בין השאר את דברי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ואת דברי ראש הממשלה הנוכחי נפתלי בנט בשיחותיהם עם הנשיא ולדימיר פוטין. הבוקר (יום שישי), בכנס "לימוד FSU", סיפר אלקין על הפגישות השונות שבהן השתתף - וטען: "היחס של רוסיה למדינת ישראל בנוי 98% על החלטה של בן אדם במערכת (פוטין, א"ג) - כי כמעט כל השאר נגד".
אלקין הסביר: "הממד האישי הוא סופר חשוב. בהיבט של היחסים בין שתי המדינות, ללא ספק לפוטין יש תרומה אדירה ברמת הקשרים שיש לישראל ורוסיה. העולם של האינטרסים יכל לקחת את רוסיה למקום אחר לגמרי, כל הסביבה של פוטין חושבת שצריך ללכת למקום אחר מולנו, אבל יש לו המון סנטימנט אישי חיובי ליהודים ולישראל. יש לו סיבות לכך".
"הוא סיפר לא פעם על כל מיני פרקים בחייו והסביר למה יש לו סנטימנט לישראל ולעם היהודי", אמר. "זה מאוד מורגש, לא רק בשיח אלא גם בתוצאה. תנסו לתאר לעצמכם מה מרגיש גנרל רוסי שיושב בסוריה, נלחם כתף אל כתף עם מישהו מחיזבאללה או גנרל איראני, נפרד ממנו בארוחת הערב, ואחרי כמה שעות פתאום עפים לו מעל הראש כל מיני צעצועים ואז פתאום קצין איראני (משתתק, א"ג). גם כשזה עף מעל הראש, אתה לא יודע לאן זה עף בדיוק, ולפעמים יש תחושה שזה עליך. תנסו להיכנס לנעליים של אותו גנרל רוסי שיודע שיש לו כלים שיכולים להפריע לתהליך הזה, ואסור לו. זה לא ברור מאליו".
"ההתנהלות הטבעית כלפי ישראל, לכאורה, הייתה צריכה להיות אחרת לגמרי - ואנחנו כבר הרבה שנים מחזיקים את זה ככה", אמר אלקין. "זה קריטי לביטחון מדינת ישראל, גם מהסיבות שאפשר לספר וגם אלה שלא. וזה בנוי על החלטה של בן אדם אחד במערכת, כי כמעט כל השאר נגד".
לדברי שר השיכון, לפוטין השקפה ברורה על האיסלאם הפונדמנטליסטי - שמסייעת גם היא לישראל. הוא הוסיף: "היחסים בנויים גם על הקשרים האישיים בין המנהיגים - זה חלק מהסיפור. המנהיג שיושב מול פוטין צריך לבנות מערכת יחסים ולדעת איך לשכנע ולדאוג לאינטרסים שלנו. זה לא פשוט, זה דורש הרבה מחשבה, תרגול והכנה".
אלקין אמר כי ישב עם פוטין לאורך השנים "100 שעות, אולי יותר", וסיפר על אנקדוטות מהפגישות השונות. כך למשל, הוא תיאר כיצד התגלגלה לידיו השקית שעמה צולם במהלך הביקור של בנט בסוצ'י: "במהלך ההכנות המזכיר הצבאי שלף כמה תצלומי אוויר ענקיים ואמר שנורא חשוב שנציג את זה. כשנסענו לארמון, חמש דקות לפני הכניסה פנימה, האחראית על קשרי חוץ במשרד ראש הממשלה אמרה שהרוסים לא יאפשרו למזכיר הצבאי להיכנס לחדר - אז הדרך היחידה היא שניקח את זה איתנו. הוא הביא לי את התצלומים אבל אמר שזה סודי ושאסור שיצלמו, ושחייבים להסתיר את זה באיזשהו תיק. מישהו מהשגרירות אמר שיש להם שקית עם סמל המדינה - אין משהו יותר טוב מזה".
במקרה אחר סיפר כיצד סירב לתרגם שאלה שנשאל נתניהו במהלך מסיבת עיתונאים, מכיוון שעסקה בעניינים פוליטיים מביכים מישראל. "אמרתי - 'גבירותיי ורבותיי, השאלה שהייתה פה לא קשורה לביקור אלא נוגעת לעניינים פנימיים בישראל, ולכן אנחנו יכולים להמשיך הלאה'", סיפר אלקין. "אבל פוטין אמר שעניינים פנימיים זה הכי מעניין וגם הם רוצים לדעת. גם את השאלה וגם את התשובה. אבל הוא הבין שתרגום לא יהיה. העיתונאים הרוסים היו בהלם, אחד מהם אמר לי שנכנסתי להיסטוריה של הקרמלין ואיך העזתי לעשות את זה. יצאה כותרת 'הגיבור המרכזי של הפגישה היה שר ישראלי שברוב חוצפתו סירב לתרגם, ורק בישראל יכול להיות פוליטיקאי שלא מוכן לתרגם את ראש הממשלה כי לא בא לו'".
הזיכרון הצילומי של פוטין
השר אלקין סיפר גם על "קבלת פנים VIP", שבה השתתפו כ-150 איש משני הצדדים. "בהתחלה היה בולשוי, הם דיברו, אחר כך שעתיים מופע ואחר כך הם התעכבו, ישבו ודיברו ביניהם ואז ירדו לקבלת פנים VIP ועוד פעם דיברו. כשהנשיא פוטין הסתובב ללכת, ניגש אליו מישהו מהישראלים ואומר לו 'אדוני הנשיא, אפשר סלפי?' פוטין היה במצב רוח ממש מרומם באותו יום, הסתכל עליו ואומר 'טוב'. הוא מסתכל עליו וקורץ, ואז כל האבטחה שלו נעלמת.
"נתניהו מסתכל על זה בהלם, הוא לא יודע לעשות ככה לאבטחה שלו. ישראלים לא יודעים לעשות את זה מסודר, אז אם אחד אז כולם לא בתור וכולם מתנפלים על פוטין מכל הצדדים ומתחילים למשוך אותו כל אחד לכיוון אחר. הוא מסכן שם, עומד ממשך עם חיוך על הפנים רגוע לחלוטין, ובבלגן הישראלי כל אחד מחק אותו. עד שאחרון הישראלים הצטלם איתו זה לא נגמר. שם ראיתי את אחת מהתכונות של פוטין, הבנתי איפה הוא קיבל את ההכשרה.
"אם כולם מצטלמים, אז גם אני מצטלם. הייתי שם עם אשתי ואחת מהבנות שלנו. אנחנו ניגשים אליו שלושתנו, אבל כבר הייתה פחות המולה. שאלתי אותו אם אפשר להצטלם, והוא אמר 'בוודאי', אבל אמר שיש לו שאלה אלינו. הוא שואל 'מי את מי?', אנחנו מסתכלים אליו ולא מבינים מה הוא רוצה מהחיים שלנו. הוא אומר 'מי לקח את מי?', ואנחנו מסתכלים עליו ולא מבינים. ואז הוא אומר 'תקשיבו, כשאני הייתי על הבמה בתחילת המופע', זה שעתיים וחצי לפני כדי שתבינו את ההקשר, 'ראיתי שאתה ואשתך ישבתם בשורה ראשונה והחזקתם ידיים. מי לקח יד למי?'. אתה מבין מה זה? אני במצבים כאלה לא יודע מי יושב בשורה הראשונה, והוא מצלם עם זיכרון צילומי פרט כל כך קטן ושולף את זה תוך שנייה בתוך ההמולה שהייתה שם".
