בבית הנשיא יצחק הרצוג מכבדים את הפנייה של הנגד א' לקבלת חנינה ובוחנים אותה לעומק - אך חשים אי-נוחות מהקמפיין הפוליטי סביבה מצד חברי כנסת ושרים. "לא רק שזה לא עוזר, זה עלול להזיק", אמרו גורמים שבקיאים בנושא. הערב הורה בית המשפט כי שמו של א' יפורסם מחרתיים, אם הפרקליטות לא תערער.
4 צפייה בגלריה
הנשיא הרצוג והנגד א'. המשפחה לא העלתה בפניו את סוגיית החנינה
( צילום: אלכס קולומויסקי, באדיבות המשפחה)
הנשיא הרצוג נפגש באחרונה באופן חריג עם משפחת הנגד, שכלל לא העלתה בפניו את סוגיית החנינה אלא דיברה על תנאי מעצרו ועל המצב הקפקאי שאליו נכנס, לפיו אינו יכול להגיש ערעור על ההחלטה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים (מאחר והתקבלה על ידי דן יחיד - א"א). המשפחה סברה כנראה שהנשיא יכול להתערב ולערער על המשך מעצרו של א'. בכל מקרה, יועצים משפטיים העריכו שלנגד יש יכולת להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי לעיון מחודש בתיק שלו, ובמקרה כזה ייתכן שכל סוגיית החנינה לנשיא תתייתר.
שבוע לאחר הפגישה, הגיש פרקליטו של א', עורך הדין אורי קורב, בקשת חנינה לנשיא שכוללת שורה של טענות חוקתיות וטענות לשלילת זכויות אדם. א' מבקש בעצם מהנשיא חנינה לפי התקדים של קו 300 – דהיינו לפני סיום ההליך המשפטי.
היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד מיכל צוק, בוחנת כרגע את הסוגייה ובודקת את הבקשה לעומק כדי להבין בכלל אם היא עומדת בתנאי הסף. במידה ותגיע למסקנה שהיא עומדת בתנאי הסף, בקשת החנינה תיכנס לבחינה כמו כל בקשות החנינה שמגיעות לבית הנשיא. במידה ותעבור את המשוכה הראשונה של הייעוץ המשפטי של בית הנשיא, יחל למעשה הטיפול בבקשה.
כל הגורמים הרלוונטיים, בהם משרד המשפטים, שב"כ וצה"ל, יתבקשו לתת את חוות דעתם. במידה והנשיא יחליט להעניק חנינה לנגד, הוא צריך חתימת קיום של שר המשפטים יריב לוין. אם הנשיא יחליט שלא להעניק, הוא לא צריך את חתימת הקיום, וזאת לפי חוק יסוד הנשיא.
4 צפייה בגלריה
חיים הרצוג ז"ל. העניק חנינה למעורבים בפרשת קו 300, עוד לפני העמדתם לדין
(צילום: נתי הרניק, לע"מ)
חשוב להבין, עם זאת, שאנחנו עדיין מצויים בשלב הראשוני של הבדיקה המקדמית באשר לחנינה. לא ברור גם אם המשפטנים יגיעו למסקנה שיש קשר בין פרשת 300 לפרשת הנגד א', והאם התקדים שחל על אנשי השב"כ יחול גם על א'.
בשנת 1986, נשיא המדינה דאז חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי, העניק חנינה למעורבים בפרשת אוטובוס קו 300 - שתחילתה בחטיפת הנוסעים על-ידי מחבלים פלסטינים ששבו אותם לצורכי מיקוח, שחרורם בפעולה צבאית שבה נהרגה אחת מנוסעות האוטובוס, והמשכה בחקירה ממושכת של אנשי שב"כ שהרגו שני מחבלים לאחר תפיסתם ושיקרו בעדותם באשר לנסיבות המוות. הרצוג האב העניק חנינה לראש השב"כ דאז ולאנשי הארגון האחרים שהיו מעורבים בפרשה, שלא הועמדו לדין. התקדים מאפשר להעניק חנינה לאדם עוד לפני שהועמד בכלל לדין. הנוהל בחנינות מחייב קודם כל לסיים את ההליך המשפטי - ואילו אז החנינה הוענקה עוד לפני העמדה לדין, כדי למנוע את הסתבכות הפרשה.
מדי שנה, נציין, מוגשות בממוצע 1,500 בקשות לחנינה מסוגים שונים - כגון קנסות, מחיקת רישום פלילי, קציבת עונשי מאסר (הנשיא ממעט להיענות לבקשות אלה - א"א), והתערבות בפסילת רישיונות נהיגה (הנשיא כמעט ולא נענה - א"א). השנה, בגלל המלחמה, הוגשו יותר בקשות - ולכן גם הרצוג יצטרך להיענות ליותר בקשות מבדרך כלל בכל הנוגע לקנסות ומחיקת רישום פלילי.
הנשיא הרצוג חש כבר זמן שיש תחושה של "יד קלה על ההדק" בזכויות עצורים, גם כשמדובר בארבעת אנשי המחאה שנאשמים בירי הזיקוקים הימיים לבית ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה, וגם בכל הקשור לפרשת אלי פלדשטיין והנגד, שמהם נמנע מפגש עם עורך דין, ומעצרם הוארך שוב ושוב.
4 צפייה בגלריה
נתניהו, הנגד ופלדשטיין. גורמים בסביבת הרצוג: "הבקשה לא תזכה ליחס מיוחד"
(צילום: אלכס קולומויסקי, דובר צה"ל)
הנשיא הזהיר ממדרון חלקלק, ורצה לעורר שיח ולאפשר לכולם חלופות מעצר כדי להרגיע את המתח מימין ומשמאל. על רקע זה כנראה בחר עו"ד קורב, פרקליטו של הנגד א', לפנות בבקשה לחנינת מרשו. לדברי גורמים שבקיאים בנושא, בקשת החנינה הזאת לא תזכה ליחס מיוחד ותיבדק כמו כל בקשת חנינה שמגיעה לנשיא, הגם שהיא מתבססת על תקדים נדיר של פרשת קו 300, שבו הנשיא מעניק חנינה לאדם עוד לפני סיום ההליך המשפטי. האם א' עונה על תנאי הסף? בכלל לא בטוח.
הבוקר, כפי שנחשף ב-ynet, הגישו משפחות חטופים לנשיא הרצוג בקשה שלא לחון את הנגד א', ואמרו כי "אין לה שום הצדקה". לדבריהם, "בנסיבות העניין יש חיוניות וחובה לברר בבירור משפטי מלא את המעשים שבהם הוא מואשם יחד עם אחר ובמיוחד - כך מבחינת מרשיי – את אלה המתייחסים לשימוש הפסול שנעשה בידיעות הסודיות שהוא מסר שלא כדין לכאורה, לצורך הטיית השיח הציבורי ביחס למדיניות הטיפול בעניין החטופים, וזאת בהלימה לתפיסותיהם הפוליטיות והאישיות של כלל המעורבים באותם מעשים".
הבקשה הוגשה על ידי אלי אלבג אביה של לירי אלבג, ניסן קלדרון אחיו של עופר קלדרון ורובי חן, אביו של איתי חן שנפל ב-7 באוקטובר. את בני המשפחות מייצג עו"ד קובי סודרי.
בתחילת החודש פרסמנו כי השלושה הגישו בקשה מיוחדת לפרקליטות לעיון בחומרי החקירה המסווגים בעניינם של דובר ראש הממשלה אלי פלדשטיין והנגד מכורח היותם נפגעי עבירה גם כן. בקשה זו טרם נענתה.
נגד הנגד א' ופלדשטיין הוגש כתב אישום בפרשת הדלפת המסמכים הסודיים ללשכת ראש הממשלה. לפלדשטיין מיוחסות עבירות של מסירת ידיעה סודית שכוונתה לפגוע בביטחון המדינה, עבירה שדינה עד מאסר עולם, החזקת ידיעה סודית ושיבוש הליכי משפט. הנגד הואשם במסירת ידיעה סודית, שיבוש הליכי משפט וגניבה בידי מורשה.
גורמים בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אמרו אמש בשיחות סגורות כי הוא תומך בחנינה לנגד א', אבל מנוע מלהתערב בשל ניגוד העניינים שבו הוא מצוי. 62 שרים וחברי כנסת חתמו במהלך השבוע על מכתבם של השר עמיחי שיקלי וח"כ משה סעדה (הליכוד) לנשיא הרצוג, ובו בקשה להעניק חנינה לנגד המילואים. בין אלו שלא חתמו - השרים גדעון סער ויצחק גולדקנופף.
שלשום פנו גם הרבנים הראשיים הרב דוד יוסף והרב קלמן בר להרצוג, בבקשה להעניק חנינה לנגד. הרבנים כתבו: "אנו מוצאים לנכון לפנות אליך ולהביע רחשי ליבנו בסוגיה זו". הם הוסיפו: "הקשב לרחשי העם".
