בישראל ובעולם מבינים שהמתקפה האיראנית, למעשה תגובתה לחיסולו של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה בטהרן, היא לא שאלה של אם - אלא מתי. במהלך הלילה (בין שני לשלישי) קיבל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, יחד עם סגניתו והמועמדת לנשיאות קמלה האריס, עדכון על "האיומים של איראן ושלוחה". בציוץ ברשת החברתית X ציין הנשיא האמריקני כי "דנו במאמצים הדיפלומטיים להרגעת המתיחות האזורית ובהכנות לתמיכה והגנה על ישראל - אם תותקף שוב".
לפי הערכות, בוושינגטון, כמו בישראל, מתווה ותזמון התקיפה האיראנית עדיין לא ידועים. במקביל לאיומי איראן, ישנם גם איומים שמגיעים מחיזבאללה, שעדיין לא הגיבה בעצמה באופן משמעותי על חיסולו בדאחייה של פואד שוכר, היועץ הקרוב של חסן נסראללה והמפקד הצבאי הבכיר ביותר בארגון הטרור השיעי. על שער העיתון "אל-אחבאר", שופר חיזבאללה בלבנון, תמונתה של תל אביב עם הכיתוב "במוקדם או במאוחר העונש יגיע".
לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" ייתכן שבכל זאת ישנם כמה סימנים מקדימים לכך שהמתקפה האיראנית מתקרבת. גורמים אמריקניים אמרו לעיתון כי מאז סוף השבוע החלו לראות את איראן מניעה משגרי טילים ועורכת תרגילים צבאיים, מה שיכול להצביע על כך שטהרן נערכת למתקפה בימים הקרובים.
גורמים בממשל ביידן חוששים גם שתקיפה איראנית עשויה להיות מלווה הפעם, בניגוד למתקפת הכטב"מים והטילים בחודש אפריל, במתקפה משולבת של חיזבאללה, בניסיון להכריע את ההגנה הישראלית.
בינתיים, שר ההגנה של ארה"ב לויד אוסטין שוחח הלילה שוב עם שר הביטחון יואב גלנט כדי "להדגיש שוב את המחויבות הבלתי מעורערת של וושינגטון לביטחון ישראל מול איומים מצד איראן ושלוחיה וחיזבאללה". לפי הודעת הפנטגון, השניים הסכימו כי המתקפה שעות קודם לכן על הבסיס האמריקני עין אל-אסד בעיראק היא "הסלמה מסוכנת, שהדגימה את תפקידה מערער היציבות של איראן באזור".
נמסר בין היתר מהפנטגון כי אוסטין עדכן את גלנט לגבי "צעדים לחיזוק הנוכחות הצבאית של ארה"ב באזור".
פרשננו רון בן ישי העריך הבוקר כי אמנם איראן ושלוחיה צברו יכולות מרשימות לשגר טילים בליסטיים, טילי שיוט, רחפני נפץ וכטב"מי נפץ והן גם עלולות לתקוף את יישובי הגבול בגולן ובגליל, ואולי גם לנסות לפגוע במוסדות ובאנשים ישראלים ויהודים בחו"ל. אבל במקביל פועלים על איראן ושלוחיה סדרה של אילוצים כבדים שכמעט בוודאות ירסנו את תאוות הנקם ותוכניות המהלומה ההרסניות שלהם.
לפי הערכות, נוכח המאמצים שאיראן משקיעה כעת בזירה הבינלאומית וההכרזות המתלהמות של מפקדי משמרות המהפכה והפוליטיקאים הבכירים באיראן, טהרן מתכוונת לפתוח ב"מערכה פתוחה" נגד ישראל. מערכה שתימשך אולי יומיים-שלושה, ובה ישתתפו השלוחות וינסו לאתגר את מערכי ההגנה והיירוט של ישראל והקואליציה בראשות ארה"ב - אבל היא תהיה מדודה ולא מאוד הרסנית.
הגורמים המרסנים
הבסיס להערכה לתגובה מדודה היא הידיעה שאיראן היא מדינה חלשה, והמשטר בה חושש מערעור היציבות בקרב האוכלוסייה. אם איראן תנחית מכה הרסנית על העורף הישראלי, ישראל לא תצטרך להתאמץ הרבה ולא תזדקק לעזרת ארה"ב כדי לפגוע לפחות ב-30 אחוז מתעשיית הנפט האיראנית.
ישראל לא תתקשה להרוס סכרים באיראן, ובעקבות זאת לא רק שתהיה בצורת, אלא שהאוכלוסייה תצטרך לקבל מים בהקצבות אישיות. הנמלים של איראן הם למעשה המוצא הכלכלי העיקרי של מדינה זו לעולם החיצון, והם גדולים ופגיעים מנמלי חיפה ואשדוד. ומתקני הגרעין - ובכן, לא כולם נמצאים מתחת לקרקע, וגם מתקני התעשייה הצבאית של איראן, כולל מפעלי הכטב"מים, אינם מתחת לקרקע. כך שקהיליית המודיעין של ישראל, צה"ל ובעיקר חיל האוויר, לא יתקשו לגרום נזק למשטר שיכול לאיים בחומרה על יציבותו, וזהו הגורם המרסן העיקרי.
הגורם המרסן השני בחשיבותו הוא מערכות ההגנה האווירית הרב-שכבתיות שלנו ושל האמריקנים ובעלי הברית. המערכות הללו כוללות מתקני גילוי - לא רק מכ"מים - ואמצעי יירוט שהוכיחו יכולת פנטסטית נגד 99 אחוז מהמתקפה האיראנית הקודמת ב-14 באפריל השנה.
גורם מרסן חשוב מאוד הוא העובדה שהאיראנים רואים את ההתגייסות האמריקנית, הבריטית, הצרפתית וגם, ייתכן להערכתם, של כמה ממדינות ערב לסייע לישראל ביירוט.