החיילים האפגנים נכנעו כמעט ללא קרב, או פשוט ברחו אל מעבר לגבול, ולוחמי הטליבאן הפתיעו את העולם כולו כאשר כבשו בתוך ימים אחדים את אפגניסטן כולה. כמעט. לאזור אחד במדינה, עמק פנג'שיר שמצפון לקאבול, אנשי ארגון הטרור טרם נכנסו – ולפי דיווחים מאפגניסטן שם התקבצו בימים האחרונים חלק מכוחות הביטחון האפגניים שעוד נותרו נאמנים למשטר הפרו-מערבי שקרס.
אפגניסטן של הטליבאן – עוד כותרות:
• אפגניות נגד הטליבאן: "לא נשתוק, הזמנים השתנו"
• ארגון הטרור "רוצה שלום". איך המערב יגיב לטליבאן?
• ההשפלה האמריקנית, ותמונות הניצחון של הטליבאן
• הטליבאן: הנשים ישמחו לחיות תחת חוקי השריעה
הגאוגרפיה של פנג'שיר – עמק צר כ-150 ק"מ מצפון לקאבול ששוכן למרגלותיו של רכס ההרים הענק הינדו-כוש – הופכת אותו ל"מבצר" טבעי שמספק הגנה טובה מפני מתקפות חיצוניות. הוא שימש כבר כמעוז חשוב עבור מתנגדי הטליבאן בשנות ה-90. עוד לפני כן שימש האזור את לוחמי המוג'הידין שנאבקו בכוחות ברית המועצות בשנות ה-80, וכיום עדיין ניתן למצוא בו טנקים סובייטיים מחלידים מאותם קרבות.
להתנגדות לטליבאן באזור הזה מסייעת העובדה שאנשיו, כמו באזורים אחרים בצפון ומערב אפגניסטן הסמוכים לגבול עם טג'יקיסטן, הם דוברי פרסית, ויש להם יריבות היסטורית עם הפשטונים – הקבוצה האתנית שמהווה את הרוב באפגניסטן. הפשטונים הם גם הרוב המוחלט מבין לוחמיו של הטליבאן.
האב חוסל, הבן ממשיך בהתנגדות
לפי דיווחים שונים מאפגניסטן, בעמק פנג'שיר שוהה כעת סגן נשיא הממשלה שקרסה בקאבול, אמרוללה סאלח – שהכריז על עצמו כנשיא בפועל לאחר שהנשיא אשרף ראני נמלט מהמדינה ביום ראשון. לפי ה"גרדיאן" הבריטי, סאלח חזה כי העמק יחדש כעת את תפקידו כמעוזם של מתנגדי הטליבאן. "הצטרפו להתנגדות", כתב סאלח בציוץ בטוויטר.
בתמונה שהופצה ברשתות החברתיות נראה סאלח מצולם כשלצדו שר ההגנה בממשלה שקרסה, הגנרל ביסמיללה מוחמדי וכן אחמד מסעוד – בנו בן ה-32 של אחמד שאה מסעוד, ממנהיגי המוג'הידין בתקופת המאבק בסובייטים, שזכה לכינוי "האריה מפנג'שיר", והנהיג לאחר השתלטותו הראשונה של הטליבאן על אפגניסטן, ב-1996, את ארגון המורדים "הברית הצפונית". הארגון הזה סייע לארה"ב למוטט את שלטון הטליבאן ב-2001, אולם מסעוד עצמו נרצח על ידי אל-קאעידה יומיים בלבד לפני פיגועי 11 בספטמבר, שהובילו לאותה פלישה אמריקנית לאפגניסטן.
ברויטרס ציינו כי לפי דיווחים לא מאומתים, לצד בנו של מסעוד ושר ההגנה האפגני, אל פנג'שיר נסוגו שרידים מיחידות העילית של הצבא האפגני, שאומנו על ידי האמריקנים. באחד הסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות, ושצולמו לכאורה מפנג'שיר, נראית שיירת ארוכה של אופנוענים שמנופפים בדגליה של "הברית הצפונית".
מפנג'שיר פרסם הלילה אחמד מסעוד, בנו של אותו מנהיג דגול של המוג'הידין, מאמר דעה ב"וושינגטון פוסט" ובו הכריז על תחילת "ההתנגדות" לטליבאן, וקרא לעולם לסייע ללוחמיו באספקת תחמושת ובציוד נוסף הדרוש להם. במאמר שלו, תחת הכותרת "ההתנגדות של המוג'הידין לטליבאן מתחילה עכשיו, אבל אנחנו צריכים עזרה", כתב מסעוד הבן כי "חיילים מהצבא האפגני הסדיר שנגעלו מהכניעה של מפקדיהם עושים את דרכם לגבעות של פנג'שיר עם הציוד שלהם".
הוא קרא ל"חברים במערב" לתמוך במאמצי ההתנגדות לטליבאן – ולסייע כאמור בחימושם. "ארה"ב ובעלות בריתה עזבו את שדה הקרב, אבל אמריקה עדיין יכולה להיות 'הארסנל הגדול של הדמוקרטיה', כפי שאמר פרנקלין דלאנו רוזוולט כאשר סייע לבריטניה הנצורה לפני הצטרפות ארה"ב למלחמת העולם השנייה", הוסיף במאמרו.
מסעוד הזהיר כי הטליבאן אינו "הבעיה" של האפגנים לבדם, וכתב כי תחת שלטונו של הארגון הג'יהאדיסטי, "אפגניסטן תהפוך ללא ספק ל'גראונד זירו' של הטרור האיסלאמיסטי הקיצוני". הוא הבטיח כי "לא משנה מה יקרה, לוחמי המוג'הידין שלי יגנו על פנג'שיר כמעוז האחרון של חופש אפגני. המורל שלנו לא נפגע. אנחנו יודעים מהניסיון מה מחכה לנו".
הנשיא הנמלט: "ברחתי כדי שלא נהפוך לעוד סוריה"
לא הרחק משם, בטיג'יקיסטן השכנה, השגריר האפגני במדינה זהיר אגבר – גנרל לשעבר בצבא שהתמוטט – הביע נאמנות לסגן הנשיא אמרוללה סאלח – שכאמור הכריז על עצמו כנשיא אפגניסטן בפועל. אגבר הבטיח כי עמק פנג'שיר יהפוך מעתה למקלט עבור כל מי שמתנגד לטליבאן. "פנג'שיר עומדת איתן נגד כל מי שרוצה לשעבד את העם", אמר אגבר בריאיון לרויטרס. "אני לא יכול לומר שהטליבאן ניצח במלחמה. לא, זה פשוט שאשרף ראני ויתר על השלטון בשיחות הבוגדניות שלו עם הטליבאן", הוסיף.
התיעודים לכאורה מפנג'שיר: אופנוענים עם דגלי "הברית הצפונית"
בדיווחים השונים על הכוחות שהתקבצו בעמק פנג'שיר מודגש שלא ברור עד כמה משמעותי כוחם – והאם באמת יוכלו להציב התנגדות משמעותית לטליבאן. ב"גרדיאן" אף מדגישים כי לא ברורה לפי שעה הסיבה שבגינה הטליבאן נמנע מלהיכנס לאזור – וייתכן שהדבר קשור בהתמקדותו כעת בביסוס שלטונו בקאבול ובשאר אזורי המדינה, שנפלו לידיו במהירות כה רבה.
להתאספות הכוחות "המורדים" בעמק פנג'שיר עשויה להיות גם מטרה פוליטית, ולאו דווקא צבאית: כקלף מיקוח במגעים המתקיימים כעת בין הטליבאן לגורמים אחרים במדינה, בהם הנשיא לשעבר חמיד קרזאי, ואשר עוסקים באופן שבו ייראה המשטר העתידי. גם אותו שגריר בטג'יקיסטן השאיר בריאיון עם רויטרס פתח לאפשרות של ממשלה משותפת עם הטליבאן. לדבריו ממשלה כזו – שתייצג את האפגנים מכל הזרמים – אפשרית, אם האיסלאמיסטים "יאפשרו לאחרים לחיות בשלום".
את השיחות בין הטליבאן לגורמי ממשל בהווה ובעבר באפגניסטן נראה שמוביל כעת הנשיא לשעבר קרזאי, שכיהן בתפקיד מאז הפלת משטר הטליבאן ב-2001 ועד 2014. אתמול נפגש קרזאי עם אנאס חקאני, בכיר ברשת חקאני של הטליבאן – רשת טרור שמואשמת על ידי ארה"ב בכמה מהמתקפות הקטלניות ביותר באפגניסטן בשנים האחרונות. במפגש בין קרזאי לחקאני, כך אמר גורם בטליבאן לתקשורת האפגנית, דנו הצדדים בהקמת "ממשלה כוללנית", כלומר כזו שלכאורה תכיל בתוכה גורמים המייצגים זרמים אחרים באפגניסטן, מלבד הטליבאן.
תמיכה מפתיעה מעט בשיחות הללו הגיעה אמש מצדו של הנשיא הנמלט אשרף ראני, שרק אתמול נחשפה המדינה שאליה נמלט: איחוד האמירויות, שמסרה כי אפשרה לו להגיע לשטחה מ"טעמים הומניטריים". ראני, בהתבטאות ראשונה מאז הימלטותו, אמר בשידור בפייסבוק כי הוא תומך בשיחות שמנהל כעת קרזאי, וכי הוא בעצמו מנהל מגעים לחזרה אפשרית שלו לאפגניסטן. "אני בהתייעצויות על חזרתי לאפגניסטן, על מנת שאוכל להמשיך את המאמצים להשגת צדק וערכים איסלאמיים ולאומיים אמיתיים", אמר.
ראני הסביר כי נמלט מקאבול בהמלצת גורמים בממשלתו, על מנת למנוע שפיכות דמים מיותרת, כלשונו, בבירה האפגנית. "קאבול לא צריכה להפוך לעוד תימן או סוריה בגלל מאבקי כוח, ולכן נאלצתי לעזוב", אמר. הוא הכחיש בכל תוקף את הטענות שלפיהן נמלט עם סכומי כסף עצומים: "ההאשמות חסרות הבסיס הלו הן שקרים. אתם יכולים לשאול את פקידי המכס – זה חסר בסיס". אחד מאלו שהאשימו אותו בגניבת המזומנים הוא אותו שגריר בטג'יקיסטן שהכריז נאמנות לסגן הנשיא סאלח. השגריר, זהיר אגבר, טען במסיבת עיתונאים שערך אתמול כי ראני נמלט עם 169 מיליון דולר מאוצר המדינה לכאורה, ואמר כי בהימלטותו ראני "בגד" בארצו. השגריר קרא לאינטרפול לעצור אותו.
דמוקרטיה? "אין לזה שום בסיס אצלנו"
כשנציגי הממשלה שקרסה מחליפים האשמות בינם לבין עצמם, אנשי הטליבאן ממשיכים לבסס את שלטונם במדינה, ולא נראה שקיימת לו כעת התנגדות משמעותית, מלבד אולי אותה התקבצות של לוחמים מורדים בפנג'שיר. אתמול אמנם נראו כמה מחזות נדירים של אפגנים ואפגניות אמיצים שיצאו לרחובות להפגין נגד הטליבאן – וכמה מהם אף נורו למוות כשניסו להחליף את דגל הארגון בדגל אפגניסטן בג'לאלאבד – אך ברוב המדינה מרותו התקבלה ללא אלימות.
בטליבאן, שמאז השתלטותו המהירה על אפגניסטן מנסים אנשיו למתג עצם כמתונים הרבה יותר מבעבר והבטיחו להגן על זכויותיהן של נשים – במסגרת כללי ההלכה האיסלאמית כמובן – עדיין לא הבהירו כיצד ייראה המשטר החדש באפגניסטן. אולם אמש אמר גורם בארגון לסוכנות הידיעות רויטרס כי המשטר הזה, כפי שניתן היה לצפות, לא יהיה דמוקרטי. "לא תהיה שום מערכת דמוקרטית, בגלל שאין לה שום בסיס במדינה שלנו", אמר ווחידוללה האשימי, גורם בכיר בארגון הטרור. "לא נדון באיזה סוג של מערכת פוליטית אנחנו צריכים ליישם באפגניסטן, בגלל שזה ברור. זה חוק השריעה – וזה מה שזה".
האשימי אמר לרויטרס כי הנהגת הטליבאן תתכנס בשבוע הבא על מנת לדון בצורת המשטר העתידית, אך ציין כי ייתכן שתהיה דומה לזו שהנחיל הטליבאן בתקופת שלטונו הראשונה, בין 1996 ל-2001. אז המנהיג העליון של הארגון, מולא מוחמד עומאר שכבר מת, נותר בצללים והשאיר למועצת בכירים לנהל את ענייני היום-יום. האשימי אמר שמנהיג העליון הנוכחי, הייבתוללה אחונדזאדה, עשוי לפעול באופן דומה. מי שעשוי לשאת בתפקיד הדומה לנשיא אפגניסטן הוא אחד מסגניו, כשהבולט שבהם הוא ראש הזרוע הפוליטית של הארגון, עבדול ראני ברדר.
בראיון לרויטרס אמר האשימי, אותו בכיר בטליבאן, כי ארגון הטרור קורא לחיילים ששירתו בצבא האפגני שקרס להצטרף לשורותיו. האשימי הזמין גם את הטייסים בצבא האפגני להצטרף לטליבאן, אף שלפני השתלטותו על המדינה אנשיו ניהלו קמפיין נקמה בטייסים הללו – וחיסלו כמה מהם בהתנקשויות ממוקדות. הארגון, נזכיר, הודיע השבוע כי העניק "חנינה" לכל מי שלחם נגדו או שיתף פעולה עם הממשל האפגני או הכוחות הזרים מדינה, אם כי הבטחתו זו נלקחת בערבון מוגבל מאוד.
האשימי גם לא עורר ביטחון רב באשר לשמירה על זכויותיהן של נשים במדינה, אף שבארגון כאמור מנסים למתג עצמם כמתונים הרבה יותר, והבטיחו כי עברו "תהליך אבולוציוני" ב-20 השנים שבהן היו במחתרת. "העולמא שלנו (מומחי דת איסלאמיים) יחליטו אם ילדות יורשו ללכת לבית הספר או לא", אמר האשימי אחרי שבארגון כבר הבטיחו שנשים יוכלו ללמוד וללמד בבתי ספר. "הם יחליטו אם הן יצטרכו לעטות חיג'אב, בורקה או רק כיסוי ביחד עם עבאיה או משהו אחר, או שלא. זה נתון להחלטתם", הוסיף – בהתייחסות לסוגי הכיסויים האיסלאמיים השונים – כשהבורקה היא המחמירה ביותר מביניהם, ומסתירה את הנשים מכף רגל עד ראש, כולל את העיניים.
הכסף הוקפא: איך הטליבאן ימשול?
סוגיה נוספת שעמה יצטרכו כעת מנהיגי הטליבאן להתמודד בהקדם היא המשבר הכלכלי ההולך ומחריף במדינה. התורמים מהמערב שסיפקו כ-75% מהכספים ששימשו לפעילות מוסדות אפגניסטן קוטעים כעת את הסיוע שלהם. גם מאגרי המטבע הזר של הממשלה – כ-9 מיליארד דולר בסך הכול – לא נגישים ברובם לארגון. הסיבה לכך היא שרוב הכספים הללו שוכנים מחוץ לאפגניסטן, בעיקר בארה"ב. ממשל ביידן החליט השבוע להקפיא את הכספים של הממשלה האפגנית, ככל הנראה כקלף מיקוח עתידי אל מול הטליבאן. "הטליבאן ניצח צבאית, אבל עכשיו הוא חייב למשול. זה לא יהיה קל", צייץ בטוויטר אמג'ל אחמדי, שעומד בראש הבנק המרכזי של אפגניסטן.
ארגון הטרור, יצוין, מימן את פעילותו עד עתה בין היתר בעזרת הברחת אופיום – אפגניסטן נחשבת ליצאנית האופיום הגדולה בעולם, ולפי נתוני האו"ם היא אחראית לכ-84% מכלל האופיום שיוצר ברחבי תבל בשנה שעברה. רוב האופיום הזה גודל בשטחים שנמצאים בשליטת הטליבאן, וכעת הבטחתו – במסיבת העיתונאים שקיים דוברו ביום שלישי – ולפיה בכוונתו לחסל לחלוטין את הברחות הסמים מהמדינה, נלקחת גם היא בחשדנות רבה ביותר.
בתוך כך, גם הלילה המשיכו להגיע מראות של כאוס מנמל התעופה הבינלאומי בקאבול, אליו הסתערו בימים האחרונים המוני אפגנים החוששים משלטון הטליבאן ונואשים להימלט מהמדינה – רבים מהם הם כאלו ששיתפו פעולה עם הכוחות הזרים וחוששים מנקמה למרות ההבטחות לחנינה. אחד מכתביה של רשת ABC האמריקנית דיווח הלילה כי מחוץ לנמל התעופה, שאותו מכתר כעת הטליבאן, לוחמיו התנהגו ב"פראות" וירו באופן מסוכן לאוויר והכו אזרחים. עדים ששוחחו עם רויטרס סיפרו כי אנשי הטליבאן מנעו מכמה מהאזרחים להיכנס לנמל, למרות שהיו להם המסמכים הנדרשים לשם כך.
הארגון, יצוין, הבטיח לטענת האמריקנים לאפשר מעבר של אזרחים אמריקנים ואפגנים אל תוך הנמל. כך גם אמר הלילה הנשיא ג'ו ביידן בריאיון לרשת ABC. ביידן אמר כי הטליבאן משתף פעולה ואף מסייע בחילוץ האזרחים האמריקנים מאפגניסטן, אך הודה כי "יש לנו יותר בעיה" עם חילוץ אזרחים אפגנים, שחלקם כאמור שיתפו פעולה עם ארה"ב במהלך 20 שנות המלחמה שניהלה שם וחוששים כעת לחייהם.
בריאיון ששודר הלילה ביידן כבר לא נקב ב-31 באוגוסט כתאריך היעד הסופי של נסיגת הכוחות האמריקניים מאפגניסטן, כפי שעשה לאורך שבועות ארוכים. כ-4,500 לוחמים אמריקנים נמצאים כעת בנמל התעופה בקאבול ומסייעים בפינוי הבהול. ביידן אמר הלילה כי הכוחות יישארו בנמל עד לפינוי האזרח האמריקני האחרון.
ביידן, שהבהיר בנאומו לאומה ביום שני כי אינו מתחרט על התעקשותו להמשיך בנסיגה שעליה החליט כבר קודמו בתפקיד דונלד טראמפ, הגן פעם נוספת על הנסיגה הזו – ואמר כי אינו סבור שאפשר היה לצאת מאפגניסטן באופן שהיה מונע את "הכאוס" שהתחולל בה בימים האחרונים, כלשונו. הוא נשאל אם אפשר היה לנהל את הנסיגה בצורה טובה יותר, והשיב: "לא... הרעיון שאיכשהו הייתה איזו דרך לצאת החוצה בלי שיתחולל כאוס, אני לא יודע איך זה היה יכול לקרות".