השבוע, באמצע עוד יום עבודה רגיל, קרסו פיגומים באתר בנייה בגבעת זאב. שני פועלים נפלו אל מותם וארבעה נפצעו. באסונות מהסוג הזה ישנם אשמים רבים שלא ביצעו כראוי את תפקידם או פעלו בהתאם לתחומי האחריות שלהם, שאחרת הפועלים היו חוזרים לבתיהם בריאים ושלמים. אחת האשמות המרכזיות שוודאי לא עשתה את תפקידה היא מדינת ישראל. למעשה, היא לא עשתה דבר. תקנות הבטיחות בעבודה לא חלות על שטחי יהודה ושומרון ומפקחי הבטיחות בבנייה לא עוברים את הקו הירוק. גם אילו היו עוברים, לא היו יכולים לעשות דבר. כנראה שהפועל ביהודה ושומרון שווה פחות.
התקלה הקטנה-גדולה הזו היא רק אחת מתוך חיים שלמים של תושבי יהודה ושומרון. מי שמנהל את החיים האזרחיים בשטח הם קציני צבא במינהל האזרחי: על נתיב האוטובוס שלנו אמון קמ"ט תחבורה, על אספקת החשמל שלנו אמון קמ"ט אנרגיה ועל החלת חוקים עלינו אמון אלוף פיקוד מרכז. למתעניינים, את החלת תקנות הבטיחות בעבודה הוא שכח.
ואיך כל זה קשור למו"מ הקואליציוני? בחדרי המשא ומתן הוחלט זה מכבר על חלוקת סמכויות בתוך משרד הביטחון כך שהמינהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) יהיו תחת אחריותו של שר במשרד הביטחון, שיכהן במקביל לשר הביטחון. המשמעות היא חלוקה בין נושאים בליבת ביטחון המדינה לבין נושאים הקשורים לחיי היום יום שלנו.
מיד הוקפצו בצו 8 סוללות של קצינים בכירים להתנגד למהלך בכל מדיה אפשרית. ברדיו מזהירים מצונאמי מדיני, בטלוויזיה חוזים קטסטרופה ביטחונית ובמאמר בעיתון מכריזים על פירוק הצבא. אני אמנם לא קצין בכיר אבל מבין קצת בזכויות אזרח וכנראה שיותר מדי שנים בתוך מערכת צבאית היררכית מקהות חושים דמוקרטיים בכל הנוגע לזכויות אזרח בסיסיות. זעקות השבר על, למשל, העברת מג"ב איו"ש לסמכותו של השר לביטחון לאומי מתעלמות מהאבסורד הקיים היום: מג"ב אחד לישראל ומג"ב אחד ליהודה ושומרון. בבחינת שני צבאות לעם אחד.
יהונתן טלבאופן אישי אני מאמין בצורך להחיל ריבונות על שטחי יהודה ושומרון, אבל גם מי שמתנגד לכך ורואה בעתיד פתרונות אחרים לא יכול להתעלם מהעובדה שכיום חיים שם יותר מחצי מיליון אזרחים שגם להם מגיעות זכויות אזרח בסיסיות. הפתרון שבמסגרתו אנחנו נחיה תחת שלטון צבאי לא זמין, לא שקוף ולא דמוקרטי לא יכול להחזיק לארוך זמן. באתר הבנייה בגבעת זאב קיבלנו עוד דוגמה מדממת וכואבת לכך.
בינתיים עוד לא הוקמה ממשלה, ובפרפראזה על אמרתו המפורסמת של ווינסטון צ'רצ'יל נדמה שמעולם לא צעקו כל כך, רבים כל כך, על כלום כל כך. אבל אפשר להירגע, אני בטוח שחלוקת האחריות שנסגרה בחדרי המו"מ בין יריב לוין לבצלאל סמוטריץ' תספק לנו ביהודה ושומרון, כבר בעתיד הקרוב, שירותי אזרח טובים יותר, ולעוד כמה קציני צבא הרבה סיבות למחאה.
- הכותב הוא חבר מרכז ליכוד, תושב יהודה ושומרון מזה 28 שנה, ומנכ"ל "מלוכדים - הפורום הלאומי בליכוד"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
