54 ימים אחרי שנפל במתקפת הפתע הרצחנית של חמאס הובא סמ"ר תומר אחימס ז"ל למנוחת עולמים. תומר נפל ביום הראשון של המלחמה וגופתו מוחזקת בידי חמאס. "אף פעם לא היית צריך שאגן עליך, ידעת להסתדר לבד", ספד לו אחיו הגדול אייל. "סליחה תומר, על כך שברגע היחיד בחייך כשהיית צריך – לא הייתי שם להגן עליך".
3 צפייה בגלריה
סמ"ר תומר אחימס ז"ל. "לא נעצור לרגע - נביא אותך בחזרה הביתה לקבורה ראויה"
(צילום: דובר צה"ל)
"אתה חסר לי בכל רגע ביום. חגגת את החיים", הוסיף האח. "תומר, ברגעיך האחרונים חתרת להציל חיים ונלחמת עד לרגע האחרון. אני רוצה שתדע שלא נעצור לרגע – נביא אותך בחזרה הביתה, כאן ללהבים, לקבורה ראויה. הגעגוע הוא אינסופי וההערצה שלי אליך לא תיגמר לעולם".
אחותו מאיה סיפרה בהלוויה על הגעגוע והניסיון להשיב אותו הביתה. "כבר 54 ימים שאנחנו עוברים גיהנום. הפכנו למשפחה של חטוף, ואתמול של חלל חטוף. ניסיתי להחזיק תקווה עם כל העם, להרים שלטים עם הפנים והעיניים היפות שלך, לשבת על מדרכות בכיכר החטופים, לצעוק בכל הכוח. כל כך הרבה אנשים התפללו בשבילך, בשבילנו, שהתסריט יסתיים אחרת".
מאיה סיפרה על הקשר החזק בין האחים, במיוחד בין תומר לאחיו התאום. "הייתם בלתי נפרדים, תמיד ביחד. זו הפעם הראשונה שבה באמת נפרדתם, כל אחד לדרכו, כל אחד לקרבי. הפחד שמשהו יקרה לכם ליווה אותי תמיד, הפחד שלא תישארו יותר ביחד".
"כבר כמה שבועות אני רואה פרפר לבן בבית. הוא מלווה אותי לאן שאני הולכת. ידעתי שזה אתה, קיוויתי שהפרפר מסמן לי שלמרות שאתה בשבי הנשמה שלך חופשיה ועוד מעט תהיה גם אתה חופשי ותחזור הביתה. לצערי, הפרפר סימן לי שאתה כבר לא בין החיים אבל מוחזק בעזה".
צבי, סבו של תומר, ספד גם הוא: "הפה אומר והלב מסרב להאמין. אנחנו שבט, משפחה גדולה, חזקה ואוהבת. הצוואה שאנו נותנים לעצמנו – להמשיך גם לאחר האסון שפקד אותנו. תומר, אנחנו אוהבים אותך כל כך, תחסר לנו. אני לא יכול שלא לזעוק כאן מעל קברו של תומר - תנו לנו מנהיגים ראויים".
"הגנת על ארץ ישראל, כמו שרצית"
בבית העלמין הצבאי בקריית שאול הובא בצהריים למנוחות סמל קיריל ברודסקי ז"ל. קיריל נפל ביום הראשון של המלחמה וגופתו נחטפה על ידי מחבלי חמאס. "אנחנו לא יודעים איך נחיה בלי החיוך שלו, אור הפנים שלו, שתמיד היה שמח ובחיים לא התלונן", ספדה האם אלנה.
הלוויתו של סמל קיריל ברודסקי ז"ל
"כל הדברים שהשיג בחייו, בחייו הקצרים כל כך, הוא השיג בעצמו. העמיד לפניו מטרה ותמיד הגיע אליה. הוא עבד קשה ותמיד, אבל תמיד, רץ לעזור לכולם", הוסיפה האם. "ב-7 באוקטובר קרה דבר שלא חשבתי שיקרה. הוא נסע לנירים והציל שם אנשים בגופו. זה שהוא נפל שם, בזמן שהציל אנשים, אני גאה בו, מאוד גאה בו. מצד שני קשה לי שלא אראה אותו ולא אשמע את הקול שלו, את הצחוק שלו, יותר".
"קיריל, אני מצטערת שאנחנו עומדים פה וצריכים ללוות אותך. היו לך כל כך הרבה תוכניות לחייך, רצית עוד להשיג הרבה דברים ולא הספקת. הגנת על ארץ ישראל, כמו שרצית. אמרת שכל ילד צריך להתגייס ולתרום למדינה. אתה גיבור ותמיד תישאר אצלי בלב".
נציג צה"ל, סא"ל אלון פלד, ספד: "זכיתי להיות איתך בשבועות הראשונים שלך בחטיבה, בימים ובלילות. תמיד מוכן, תמיד בשקט שאפיין אותך ותמיד במקצועיות בלתי מתפשרת. היית לוחם נחוש ואמיץ, נלחמת ושמרת על חבל הארץ המדהים הזה – אשכול, ועל כך אני מצדיע לך. קפצת מבלי לחשוב פעמיים והיית הראשון ברכב כדי להגן על האזרחים. היית בכוח הראשון שקפץ והגן על קיבוץ נירים. הגנת בגופך על התושבים, יחד עם יתר החפ"ק, ונפלת בעת הלחימה הקשה, אירוע שממנו לא שבת".
