1 צפייה בגלריה
מימין לשמאל, מלמעלה למטה: חץ 3, רחפן, מל"ט וטיל ברק
(צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון, דובר צה"ל, תעשיה אווירית, ThirdEye)
ממדינות המפרץ שמול איראן ועד להשלכות המלחמה באוקראינה - ישראל הפכה למעצמת נשק עולמית ושברה את שיא הייצוא הביטחוני: משרד הביטחון הודיע כי היקף הייצוא הביטחוני של התעשיות הישראליות למדינות העולם הגיע לכ-12.5 מיליארד דולרים (כ-45 מיליארד שקלים) בשנת 2022. לפי המשרד, הייצוא הוכפל ביותר מחצי מאז שנת 2014, וזינק ב-50% רק בשלוש השנים האחרונות.
כרבע מהחוזים שנחתמו עם צבאות זרים הוא למל"טים ורחפנים אוספים ותוקפים. הרוויה כה גדולה, שבמערכת הביטחון אומרים שאם היו קווי ייצור נוספים בישראל המספרים היו גדולים עוד יותר. הרקע לזינוק הוא כמובן הביקוש ההולך וגובר לנשק מתקדם מצד צבאות נאט"ו, על רקע המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה, אך גם הסכמי אברהם עם מדינות המפרץ ממשיך לשאת פירות כשאיחוד האמירויות, בחריין ומרוקו ממשיכות להתעניין ולרכוש מערכות נשק תוצרת כחול-לבן, והרכש מהן גדל אשתקד פי שלושה.
לפי משרד הביטחון מדובר בנתונים הגבוהים אי פעם, ובשנה השנייה ברציפות שבה נשבר שיא הייצוא הביטחוני מישראל. כ-120 חברות ישראליות חתמו בשנה החולפת על מאות חוזי מכירה חדשים עם מדינות בכל היבשות, חלקן גם "מגה עסקאות" במאות מיליוני דולרים, כמו מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה. "הרחבנו את השווקים החדשים והסרנו חסמים בירוקרטיים שצמצמו את הרגולציה", ציינו במשרד הביטחון, והוסיפו כי "כל זאת תחת כללי הפיקוח על ייצוא ביטחוני והאמנות הבינלאומיות".
לפי נתוני האגף לסיוע ביטחוני, כמחצית מהעסקאות החדשות הן בהיקף של יותר מ-100 מיליון דולר כל אחת, והיקף הייצוא הביטחוני למדינות הערביות שבמסגרת הסכמי אברהם הגיע לכשלושה מיליארד דולרים.
25% מהייצוא הביטחוני בשנת 2022 כלל 25% מל"טים ורחפנים צבאיים, 19% מערכות טילים, רקטות והגנה אווירית, 13% מערכות מכ"מ ולוחמה אלקטרונית, 10% אמצעי תצפית ואופטרוניקה, 6% מערכות מודיעין וסייבר, 5% כלי רכב וכלים משוריינים, 6% מערכות תקשוב וקשר וכל היתר נוגע לתחמושת וחימוש, מערכות ימיות, אמצעי ירי ושיגור, ועוד. 30% מהעסקאות בוצעו עם מדינות אסיה והפסיפיק כמו הודו, 29% למדינות אירופה, 24% למדינות ערביות מהסכמי אברהם, 11% לארה"ב וקנדה, 3% לאפריקה ו-3% לדרום אמריקה.
ראש אגף הסיוע הביטחוני במשרד הביטחון, תא"ל במיל' יאיר קולס, מסר כי "הייצוא הביטחוני גדל ב-65% בחמש שנים, בראש ובראשונה, בזכות הטכנולוגיות של החברות הישראליות. חל זינוק בכמות העסקאות שבין משרדי ההגנה". מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אייל זמיר, ציין כי "התעשיות הביטחוניות מפרנסות קרוב לכ-100 אלף בתי אב בישראל באופן ישיר ועקיף, כאשר רכיב משמעותי מהם נמצא בפריפריה. החיבור הייחודי בין יצירתיות וכושר המצאה של התעשיות בארץ, הניסיון המבצעי של צה"ל והקשרים הביטחוניים של משרד הביטחון מעצימים את הנכסיות של ישראל בעולם".
גורם בכיר במשרד הביטחון הסביר ל-ynet כי גידול הרכש מסייע ישירות גם לצה"ל, משום שכמות הייצור גדלה וכך העלויות לצבא יורדות. כך למשל, מערכות נשק ארטילריות מתוצרת ישראלית ימכרו בשנה הבא לצה"ל במחיר נמוך יותר, לאחר שאלו נמכרו ללקוחות אירופיים. עיקר העלייה במכירות הוא למדינות אירופה, ועל מנת להתמודד עם מחסור בקווי הייצור בארץ חלק מהחוזים הם משותפים לחברות מקומיות, כמו בגרמניה ובצרפת.
במשרד הביטחון עמלים בשלב הבא לפתוח גם את השוק היפני לנשק ישראלי, וניצנים בנושא כבר בוצעו בחודשים האחרונים מול משרד ההגנה בטוקיו. גם המדינות הבלטיות והנורדיות כמו שבדיה, נורבגיה ואסטוניה החלו לגלות עניין ברכש חדש מהיצרניות הישראליות. מאידך, מסע המכירות להודו, בעיקר בטילים ובכלים ימיים, דעך מעט בשנה החולפת, בעיקר בשל שינוי במכרזים שבצעו במדינת הענק.
מול אוקראינה, בעיקר בגלל לחץ רוסי, הממשלה הנוכחית ממשיכה את מדיניות קודמתה ולא מוכרת לקייב נשק התקפי, כולל מערכות הגנה אווירית כמו כיפת ברזל, שנחשבות להתקפיות. "נמשיך לסייע לאוקראינים בעיקר באמצעים רכים כמו מיגון וכדומה", ציינו במשרד הביטחון. לדבריהם, "למערכות הגנה אווירית יש ביקוש גדול בעולם וישראל חלוצה בתחום, אבל אנחנו לא רוצים שיכולות אלו יזלגו למדינות עוינות".
העניין ביכולות הישראליות נוגע גם להגנת גבולות, נושא שהחל בתקופת הקורונה, ומעורר עניין כעת בעיקר באירופה ובמרכז ארה"ב. סגירת הגבולות עם עזה ומצרים באמצעים חכמים ולא רק בגדר גבוהה עוררה ביקוש ליכולת זו מכמה וכמה מדינות. בנוגע לשאלת ynet הבהיר בכיר במשרד הביטחון כי ישראל מזה שנים לא מוכרת אמצעי לחימה למיאנמר, לאור פרסומים רבים בנושא.
