"רוב הבתים במושב שלנו הם בתים ישנים. חלקם נבנו בשנות ה-40, לפני קום המדינה, ולכן הם סובלים מפערי מיגון קשים". שוקי שור, יו"ר הצח"י (צוות חוסן יישובי) במושב בית שערים שבעמק יזרעאל, מספר על רקע ההסלמה בצפון על החשש מפגיעת רקטות חיזבאללה: "יש לנו מקלטים ציבוריים, אבל חלקם רחוקים עבור התושבים. אין מצב בעולם שזוג מבוגרים בני 80, שמתגוררים בבית מתקופת המנדט הבריטי, יוכלו להגיע תוך דקה למקלט הציבורי - ולכן חייהם בסכנה".
ריאיון עם ראשי רשויות בצפון
( צילום: ירון ברנר)
ברבים מהיישובים ב"קו השני" של מטרות ארגון הטרור השיעי אין אמצעי מיגון ראויים. הגדלת טווח הירי של חיזבאללה בימים האחרונים מדאיגה עוד יותר תושבים שבבתיהם אין ממ"ד. "חובה על המדינה לתקן את המצב ולספק מיגון מתאים לסיכונים הקיימים", אומר שור לאחר הפגיעה הישירה בתחילת השבוע ברפת במושב. "כמו שיש עוטף עזה, אז יש עוטף רמת דוד. לצערי, אין התייחסות למושבים ולקיבוצים שסובבים את הבסיס. אנחנו חשופים לחלוטין".
גדליה רייקין, מושבניק ותיק מתל עדשים שבעמק יזרעאל, סיפר: "לוותיקי המושב אין ממ"ד. יש רק מקלטים ציבוריים, אחד בכל רחוב, המינימום שייקח לחבר ותיק להגיע למקלט הציבורי הוא 3 עד 5 דקות הליכה. לפחות לחצי מאנשי תל עדשים אין מקלט זמין בזמן סביר. רק לצעירים שבנו בשנים האחרונות יש ממ"ד כי זו הייתה הדרישה. הוותיקים חשופים לפערי המיגון האלה. המקלטים מסודרים ומטופלים, הבעיה היחידה היא המרחק אליהם".
שוקי רענן, תושב היישוב הקהילתי גבעת אלה שבעמק יזרעאל, מוטרד גם הוא מבעיית פערי המיגון. "אני מוותיקי היישוב שהוקם לפני 35 שנה, בתקופה שלא חשבו על המיגון. חשבו אז שמקלט אחד בקצה כל רחוב יספיק. האוכלוסייה התגברה וגדלה, היינו אז 200 משפחות והיום כ-450.
"ותיקי היישוב שכיום הם בני 80-70 חסרי הגנה, הם אמורים לרוץ בלילה לפחות 3 דקות כשזמן ההתרעה הוא דקה. היו אצלנו השבוע פיצוצים עוד לפני האזעקות. בזמן הפיצוצים לרוץ ברחוב זה אומר שאתה הכי חשוף, אז כבר עדיף להישאר בבית. פערי המיגון אצלנו קשים ולא סבירים".
אסף אוברלנדר, ראש מועצת רמת ישי, אמר כי "מעל 95% מהתושבים אצלי הם בעלי מיגון פרטי או מקלט ציבורי במרחק של דקה מהבית, בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. דחפנו השנה את התושבים למסלול הירוק, שבו אתה יכול לשים ממ"ד ואז לקבל היתר, ונבנו עשרות ממ"דים בשנה האחרונה".
הרחבת מעגל הירי לקריות ולחיפה החזיר את התושבים לימים קשים אחרים שאותם העדיפו כבר לשכוח: במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 שוגרו מאות טילים לאזור, והם גרמו לנפגעים ולנזקים כבדים ברכוש. בתחילת השבוע נפצעו ארבעה תושבי קריית ביאליק באורח קל מרסיסים בעקבות שיגור רקטה לעיר. הפגיעה הישירה העלתה מחדש את סוגיית מיגון התושבים.
התושבים באזור חיפה והקריות, למודי המלחמה מלפני שני עשורים, מוגנים כעת הרבה יותר מאשר תושבי גוש דן. רבים באזור בנו בשנים האחרונות חדרי ממ"ד שעליהם שילמו מכיסם הפרטי. מאז הטבח ב-7 באוקטובר וכניסת חיזבאללה למלחמה, עסקו ברשויות המקומיות באזור בהכנת המקלטים הציבוריים ובהיענות לדרישת התושבים לנקות את המקלטים בבנייני המגורים.
במקביל, ראשי הרשויות דאגו להצבת מיגוניות במקומות שונים במרחב הציבורי. עם זאת, גורמים שונים טוענים כי מיגוניות אינן יעילות אלא רק למקרים של נפילת רסיסים, ולכן הצבא החליט להעביר את מרביתם ליישובי הצפון צמודי הגבול עם לבנון. "המחשבה שמיגוניות הן טובות היא לא תמיד נכונה", ציין אחד הגורמים. "בכל אופן המדינה הייתה צריכה להשקיע במיגון".
"רק לשמוע את האזעקה זה מקפיא את הלב"
יונה ארזי (75), אם לשלושה וסבתא לשישה נכדים משכונת קריית אליעזר בחיפה, סיפרה על המתח הרב שהיא שרויה בו. "ההרגשה בלב כבדה. אנשים מצוברחים, אין באמת שמחה. אני לחוצה ומודאגת", אמרה ארזי. "אנחנו גרים בבית בן 66 שנה, יש דאגה שאם תהיה פגיעה - הבניינים לא יחזיקו מעמד. אין לנו ממ"ד בבית, במקרה של אזעקה אנחנו הולכים לחדר המדרגות. נמאס מכל המלחמות, רק לשמוע את האזעקה זה מקפיא את הלב".
ישראל, תושב שכונת הדר בחיפה, סיפר: "אין בבניין שלנו מקלט או ממ"ד. אנחנו גרים בקומה השלישית והאחרונה עם חמישה ילדים. בזמן אזעקה אנחנו פשוט יורדים כולם לחדר המדרגות, שזה גם לא המקום הכי מוצלח כי הוא ממוקם ליד כל בלוני הגז".
בעלי עסקים באזור הצ'ק פוסט הישן בחיפה אמרו בימים האחרונים כי במבנים שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 אין מקלטים או חדרי ביטחון. "הדבר הזה יוצר בעיה", אמר אחד מהם. "בשכונת הדר, הכי ותיקה בחיפה, הוקמו בכל שני רחובות מקלטים ציבוריים. אצלנו לא נעשה דבר. הנחיות פיקוד העורף הן להגיע לעבודה רק אם יש אזורים ממוגנים בקרבת מקום. כמה מהעובדים שלי הביעו חשש להגיע בגלל עניין המיגון, אמרתי להם שלא יגיעו".
בקריית ביאליק מדווחים על פער מיגון של כ-30%. בחודשים האחרונים רכשה העירייה 21 מרחבים מוגנים מוסדיים, והציבה אותם בבתי הספר ובגני הילדים. בחירום, כשאין לימודים, המרחבים המוגנים ישמשו את התושבים בכל שכונות העיר. בנוסף, העירייה הקימה מרחבים מוגנים כיתתיים בבית ספר אחד, ובשני העבודות בעיצומן. בכך יושלמו פערי המיגון במערכת החינוך בעיר. פיקוד העורף סיפק שתי מיגוניות לקריית ביאליק.
ציקי אבישר, ראש העיר קריית מוצקין, ציין כי שליש מהעיר אינה ממוגנת. לדבריו, "לאחר דין ודברים קיבלנו מפיקוד העורף רק שתי מיגוניות שהופנו למוצקין הוותיקה, היכן שיש פערי מיגון גדולים. פניתי אל שר האוצר בדרישה לתקצוב נוסף".
דוד אבן צור, ראש העיר קריית ים ויו"ר אשכול רשויות המפרץ, סיפר על בעיית המקלטים: "פערי מיגון קיימים בכל רחבי המדינה. אנחנו כרשות נלחמנו, ולאחר שקיבלנו תקציבים השקענו בשיפוץ מקלטים פרטיים של תושבי העיר. התושבים קשובים להנחיות והורידו את יישומון פיקוד העורף למכשיר הנייד וצריך להגיד את האמת בעת הזו שאנחנו ננצח בעורף מהחוסן של הקהילה. מי שאין לו ממ"ד יכול למצוא מרחב מוגן בחדר מדרגות או בחניון תת-קרקעי.
בעיר נשר הסמוכה לחיפה הוצבו מיגוניות בספורטק ובפארק קק"ל, מקומות שסגורים כעת עקב הנחיות פיקוד העורף. בבתים רבים ישנם ממ"דים, ואולם, מאות בתים, כאלו שנבנו לפני שנת 1982, אינם ממוגנים.
עלמה כץ מתגוררת בקריית אתא בבית עם ממ"ד, אך להוריה המבוגרים אין מרחב מוגן ולכן היא לקחה אותם לביתה. "כבר מחודש אוקטובר ביקשתי מאמא שהם יעברו אליי, אבל אמא סירבה כי היא אוהבת את הפינה השקטה שלה", סיפרה כץ. "אבא שלי אדם סיעודי, שוכב במיטה ואינו יכול לעמוד על הרגליים ולבצע פעולות יומיומיות פשוטות. הושבתי את אבא שלי על כיסא גלגלים והעברתי אותו אליי רק כדי שהוא ואמא יהיו בבית עם ממ"ד. עכשיו הלב שלי הרבה יותר רגוע".
