מלך מרוקו עלה לשלטון ב-1999 אחרי מות אביו, המלך חסן השני. למרות שהונו מוערך במיליארדי דולרים ומבקריו טוענים שהוא מנהל אורח חיים ראוותני, כשעלה לכס המלכות האזרחים כינו אותו "המלך של העניים". הוא הקים ועדה שתחקור תלונות של אלו שנפגעו בתקופת שלטון אביו, החזיר את ארצו לאיחוד המדינות האפריקניות, הביא את ארה"ב, וגם את ישראל, להכיר בריבונותו על כל שטחי הסהרה המערבית וקידם זכויות נשים. וגם: האם בישראל לא נעזרו מספיק במלך בעל ההשפעה במאמצים לשחרור החטופים מעזה? ynet בסדרת כתבות על המנהיגים שסביבנו, והפעם: מוחמד השישי, מלך מרוקו.
מוחמד השישי הוא המלך ה-23 בשושלת המלכים העלווים, השולטת במרוקו מאמצע המאה ה-17 והמלך השלישי של המדינה מאז ההכרזה על עצמאותה. לא מדובר בעלווים השיעים בסוריה ואין קשר ביניהם, אלא שושלת, שמגיעה ממולאי עלי א-שריף (1589–1659), שנחשב למייסד שלה.
"לשושלת העלווית יש חיבור לנביא מוחמד וגם מפה באה הסמכות הדתית הרוחנית שלו", מסבירה בשיחה עם ynet עינת לוי, יועצת אסטרטגית למרוקו ולפיתוח שיתופי פעולה עם המזרח התיכון וחוקרת במכון מיתווים, שהייתה חלק מצוות ההקמה של הנציגות הישראלית בבירה רבאט. "הוא מכונה אַמיר אל-מוּאְמינין (מנהיג המאמינים) ולא מנהיג המוסלמים, יש לזה משמעות. זה אומר שהוא המנהיג של כל המאמינים והכוונה לשלוש הדתות, זה מאפשר לו להיות שליט של כולם".
מוחמד השישי נולד ברבאט באוגוסט 1963. הוא קיבל חינוך דתי ושמרני בבית הספר המלכותי, בהמשך למד באוניברסיטת מוחמד החמישי בבירה, ב-1988 נשלח לבריסל והתמחה אצל נשיא הנציבות האירופית, ב-1993 קיבל דוקטורט במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת ניס סופיה אנטיפוליס הצרפתית וביוני 2000 העניקה לו אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון תואר דוקטור לשם כבוד.
הוא פרסם ספרים ומספר מאמרים בנושא שיתוף הפעולה בין מרוקו לאירופה ולקח על עצמו משימות רבות לאורך השנים ברמה הלאומית, הערבית, האיסלאמית, האפריקנית והבינלאומית. לאורך השנים הוא קיבל עשרות עיטורים, פרסים ומדליות ממדינות ערב ומדינות זרות וממוסדות וארגונים בינלאומיים ולא ממשלתיים. כמו כן, הוא דובר צרפתית, ערבית, ספרדית ואנגלית.
בשנת 2002 הוא התחתן עם סלמה בנאני, מהנדסת מחשבים במקצועה, ולשניים נולדו שני ילדים: יורש העצר מולאי חסן והנסיכה לאלה ח'דיג'ה. באופן חריג ב-2018 השניים התגרשו, אחרי שנתיים שהנסיכה לא הופיעה איתו בציבור וקיבלה את הכינוי "נסיכת הרפאים". ביוני האחרון נפטרה אימו, לאלה לטיפה חמו, ולפי דיווחים ערביים המלך עצמו לא נמצא בשנים האחרונות בקו הבריאות.
למוחמד יש השקעות עצומות בכמה מגזרים, והונו מוערך בין 2.1 ל-5.2 מיליארד דולר. בשנת 2015 מגזין "פורבס" הגדיר אותו כמלך העשיר ביותר באפריקה והמלך החמישי העשיר בעולם. תקציב התפעול היומי של ארמונו שממומן על-ידי המדינה, לפי "פורבס", עומד על 960 אלף דולר, כשחלק ניכר ממנו נובע מהוצאות על כוח אדם, בגדים ותיקוני כלי רכב.
מבקריו טוענים כי כיאה למלך אורח החיים של מוחמד השישי ראוותני, הוא חובב שעונים ורכבי יוקרה, יאכטות ויצירות אומנות. בפוסט באינסטגרם מספטמבר 2018 נראה המלך עונד שעון זהב לבן משובץ יהלומים של המותג "פטק פיליפ", שהשווי המוערך שלו הוא 1.2 מיליון דולר. בינואר 2020 שלחה מרוקו למאסר של 15 שנה מנקה שעבדה בבית המלוכה, לאחר שגנבה מהמלך 36 שעונים, שהזול מביניהם שווה 20 אלף דולר.
21 באוגוסט, יום הולדתו של המלך, הוא חג לאומי במרוקו, ומדי שנה מציינים גם את "עיד אל-ערש" (יום כס המלכות). מדובר בחגיגות לציון היום הרשמי שבו עלה המלך לשלטון. בתקופת מוחמד השישי, האירוע מצוין ב-30 ביולי, כשהשנה נערכה חגיגת חצי יובל למלכותו.
"המלך של העניים"
עלייתו לשלטון של מוחמד השישי הייתה רגע לפני האינתיפאדה השנייה, תקופת מעבר לא פשוטה, שכללה לא מעט אתגרים כמו עלייה של איסלאמיזם במדינה והצורך לאחד את שורות החברה המרוקנית. "מוחמד השישי פעל להכיר בתרבויות השונות ובמגוון כנכס ומקור לכוח במרוקו", אומרת לוי.
כשנכנס לתפקיד, חודש לפני יום הולדתו ה-36, למרוקנים היו ציפיות גדולות מהמלך החדש והם כינו אותו "המלך של העניים". בנאום הראשון שלו לאומה מנה מוחמד השישי את תחלואי המדינה: העוני, האבטלה והפערים הגדולים בין עשירים לעניים. 25 שנים חלפו מאז - ואותן צרות ממשיכות לרדוף את מרוקו.
לצד זאת, מוחמד השישי נתפס כאדם שהצעיד את מרוקו קדימה במובנים רבים וכמרחיק לכת מבחינת החזון שלו אך גם כמי שמכבד ומוקיר את המסורת של המדינה שממנה הוא בא. "באופן שבו הוא פועל אפשר לזהות מוטיב חוזר של המשכיות לצד מהלכים של שינויי כיוון שהוא הוביל. כמו למשל החזרה לאפריקה אחרי שמרוקו נעדרה מארגון 'איחוד אפריקה' יותר מ-30 שנה, והפיכתה למרכיב מרכזי באסטרטגיה המרוקנית", מסבירה לוי.
במהלך שלטונו ביצע המלך פרויקטים גדולים בתחום התשתיות: כבישים מהירים נסללו, נמלים נבנו ורכבות מהירות הוצגו לראווה. האסטרטגיה הכלכלית של המלך מבוססת על משיכת משקיעים זרים באמצעות פיתוח תשתיות, אך גם הוא הודה בעבר שהרפורמות לא הצליחו לעמוד בדרישות של האזרחים.
בשל השינויים שהוביל המלך, בין היתר, המדינה הצפון אפריקנית נחשבת לאי של יציבות באזור. בפברואר 2004, פחות מחמש שנים אחרים שעלה לכס המלכות, הציג המלך את חוק המשפחה שהעניק לנשים אפשרויות רחבות יותר, חיזק את זכויותיהן והגדיל את השפעתן במערכת הפוליטית.
כמו כן, הוא הורה להקים ועדה שתחקור תלונות של אזרחים שנפגעו בתקופת שלטונו של אביו, טענות להפרת זכויות אדם ואת עצם קיומן של מפלגות במערכת הפוליטיות – דבר שבעולם הערבי אינו מובן מאליו. בעקבות תלונות רבות של מי שנפגעו מהשלטון והתנהלות השירותים החשאיים, המלך פירק את הגוף שהיה ממונה על חקירות פנימיות בראשות מי שהיה יד ימינו של אביו, שר הפנים דריס בסרי, והדיח אותו מהתפקיד, שבו כיהן מ-1979. השינוי הזה התקבל על-ידי הציבור כצעד חשוב לכיוון הדמוקרטיה.
הנקודה הרגישה ביותר
הסכסוך על השליטה בסהרה המערבית, חבל ארץ מדברי ענקי לחופי האוקיינוס האטלנטי, נחשב לאחד הארוכים ביותר ביבשת אפריקה. הוא התלקח ב-1975 אחרי שהכוחות הקולוניאליים הספרדיים עזבו את האזור. מרוקו טענה כי השטח שייך לה, ובמשך 16 שנים ניהלה שם מלחמה נגד תנועת חזית הפוליסריו, הדורשת עצמאות לטריטוריה הזו וגם הכריזה על כזו ב-1976.
ב-1984 פרשה מרוקו מ"הארגון לאחדות אפריקה", לאחר שזה קיבל את הפוליסריו במעמד של משקיף. עם השנים הוקם ארגון חדש על בסיס "אחדות אפריקה" שנקרא "האיחוד האפריקני", וב-2017, חזרה מרוקו, אחרי יותר משלושה עשורים, לקבוצת מדינות אפריקה במסגרתו. באותם ימים הכריז מוחמד השישי: "אפריקה היא ביתי ואני חוזר הביתה. התגעגעתי לכולם".
המהלך של המלך נחשב לשינוי כיוון מזה של אביו, שאמר כי מרוקו היא "כמו עץ ששורשיו באפריקה וענפיו באירופה". לוי מסבירה כי "מוחמד השישי זיהה נכון שיבשת אפריקה נמצאת בצמיחה והיא גם זו שיכולה לספק למרוקו מענה לאינטרסים החשובים ביותר שלה: התפתחות כלכלית, שמירה על האינטרסים באזור הסהרה וקידום שיתוף הפעולה עם מדינות מערב אפריקה כדי להבטיח את היציבות".
לדבריה, המגמה הזו באה לידי ביטוי גם בצעדים שנעשו מאז, כמו שינוי השם של "משרד החוץ" ל"משרד החוץ, הקשר עם התפוצות ושיתוף פעולה עם אפריקה" והקמת מכוני מחקר ופיתוח קשרים עם היבשת.
כחודש לפני שעזב את הבית הלבן בתום כהונתו הראשונה, בדצמבר 2020 הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הודיע על מדינה מוסלמית רביעית תוך חודשים ספורים שכוננה יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל - מרוקו. התמורה: ארה"ב הכירה בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית.
הקדים תרופה למכת "האביב הערבי"
בניגוד למדינות אחרות, השלטון במרוקו הצליח לשרוד את "האביב הערבי" ששטף את האזור בעשור הקודם, בין היתר בזכות החוקה שאושרה ב-2011. גם במרוקו פרצו הפגנות בעקבות המצב הכלכלי והחברתי, אך המלך הצליח לעצור את המחאה כשהבטיח לעמו רפורמות שיחלישו את כוחו - וכך שמר על יציבות.
החוקה החדשה הרחיבה את סמכויות הפרלמנט וראש הממשלה, אך למלך נותרו סמכויות רבות, יכולת השפעה על כל מוסדות השלטון והוא נשאר אחראי על ענייני הביטחון, הדת והצבא. לוי מסבירה כי אחת הסיבות שנשמרה היציבות במרוקו במהלך "האביב הערבי" היא שהמלך הקדים תרופה למכה. "הוא קידם משאל עם על תיקון החוקה, שבה שולבו סעיפים שונים שסיפקו מענה לאתגרים פנים מרוקניים, אם זו הגדרת השפה של האמזירים כשפה רשמית, הכרה בכלל המרכיבים התרבותיים של מרוקו וביניהם גם במרכיב העברי כחלק מהסיפור המרוקני השלם".
גם "חוק המשפחה" נחשב לרפורמה משמעותית שהוביל המלך, והוא מגדיר בין היתר את זכויות האישה, הגבר והילדים כחלק מהיחידה המשפחתית. "במרוקו אישה לא מחכה לגט אם היא בוחרת להתגרש, גיל הנישואים עלה מ-15 ל-18, יש לה עצמאות כלכלית מבחינת ניהול עסק ויש בפתח רפורמה נוספת שצפויה להיכנס לתוקף בתקופה הקרובה. כל זה הוא תוצאה של הקשבה לשטח, הצורך לקדם נושאים שנטועים עמוק במסורת", אומרת לוי.
מרוקו היא מדינה שמחוברת למסורת. ישנם ניסיונות להימנע ממהפכות או שינויים חדים, אך לצד זאת בפעילותו של מוחמד השישי, יש הרבה הסתכלות קדימה ותכנון. כל שינוי שהוא מוביל נעשה בהדרגה ובצעדים קטנים, עד שכמעט ולא מבחינים בשינוי מתבצע.
"זו חוכמה של ציוויליזציות עתיקות, איך לקדם שינוי בר-קיימא שלא תמיד נראה לעין, בניגוד לישראל שרגילה לתנועות ושינויים חדים ומהירים", מסבירה לוי. "השינוי לא יתחיל מלמעלה למטה בשינוי החוק, אלא דווקא בהכשרת הלבבות תחילה באמצעות פעילות תרבותית בקולנוע, פסטיבלים ואמצעים אחרים שינחילו את הערכים לאט ולאורך זמן. כשהנושא יבשיל שינוי החוק יקרה במינימום התנגדות או ביקורת וכך נשמרת הסולידריות, אחד הערכים החשובים במרוקו. אחרי כמה שנים, לא אחרי כמה ימים, לאט-לאט יעשו את שינוי ולאנשים כבר לא תהיה בעיה איתו. זו אג'נדה מאוד בולטת אצל מוחמד השישי".
מדיניות נוספת שמוביל מלך מרוקו היא של "גישה רב-צדדית" בפיתוח מערך הבריתות של מרוקו בעולם, שהופך קוטבי יותר ויותר. "זו הסיבה שמרוקו היא מקום מפגש אידיאלי לכנסים ואירועים בינלאומיים, וגם זו שיכולה להיות הדבק שמאחד את הגורמים השונים", אומרת לוי. "גישה זו זוכה לכינוי 'ניטרליות קונסטרוקטיבית' – היכולת לשמור על קשרים מניבים עם כל המדינות ולא ניטרליות שאופייה פסיבי. היכולת לרקוד את הריקוד העדין הזה, להימנע ממוקשים ולצלוח את הדרך בלי ליפול, יכולה לאפשר למרוקו למלא תפקיד חשוב תוך כדי וביום שאחרי המשבר הנוכחי באזור".
היועץ היהודי, והקשר לישראל: "הרווחנו שגרירים"
כשמוחמד השישי נכנס לתפקידו הוא בחר להמשיך את כהונתו של יועץ המלך אנדרה אזולאי, יהודי יליד העיר א-סווירה. "יש פה מסר של המשכיות וכבוד לאזולאי שתרם רבות לממלכה ונחשב עד היום למנהיג היהודי הנושא בעמדה הבכירה ביותר בעולם הערבי והמוסלמי. זו לא בחירה מובנת מאליה, ולכן יש פה אמירה שהדבר הזה חשוב למרוקו", אומרת לוי.
השושלת העלווית ומוחמד השישי כחלק ממנה, ידועה בכך שלאורך שנותיה שמרה על הקהילה היהודית, וכך גם עד היום. "הדוגמה המפורסמת ביותר היא מיתוס עמידתו של מוחמד החמישי מול משטר וישי (ממשלת צרפת שהייתה ממשלת בובות של גרמניה הנאצית, לב"א), שדרש את הסגרת יהודי מרוקו. הוא סירב לעשות זאת בטענה ש'במרוקו יש רק מרוקנים'", מספרת לוי.
כשהיהודים עזבו את מרוקו בתקופת שלטונו, המלך חסן השני אמר משפט שסלל את הדרך לשמירה על הקשר בין מרוקו ליהודים. הוא אמר: "כשיהודי עוזב את מרוקו, איננו מאבדים אזרח, אלא מרוויחים שגריר". לוי מסבירה כי מדובר באמירה שהגיעה ברגע של משבר, המבטאת את הרצון לשמור על השייכות של מי שעזב כחלק מהאומה המרוקנית.
יהודי מרוקו שעזבו יהפכו לימים לאחת התפוצות החזקות ביותר של מרוקו. בישראל חיה התפוצה המרוקנית השנייה בגודלה בעולם אחרי צרפת. "מהבחינה הזאת היחסים עם ישראל הם לא רק יחסים בין מדינות אלא גם יחסי תפוצות", אומרת לוי.
במהלך כהונת מוחמד השישי חלה גם רפורמה הקשורה ליהודים, כשהם שולבו בספרי הלימוד של המדינה ב-2020 לא כחלק מספרי ההיסטוריה, אלא כחלק מספר העוסק בחברה המרוקנית ובחשיבות היחסים בין המוסלמים והיהודים במדינה.
לדברי לוי, מדובר בספר חינוך הפונה לעתיד יותר מאשר לעבר. "זה נובע מכמה סיבות: מבנה סולידרי בתוך החברה המרוקנית, שבה המרוקניות היא יותר מהזהויות הדתיות. קודם כל אתה מרוקני ואחר כך אתה מוסלמי, יהודי או אמזירי. במרוקו הצליחו ליצור מודל רב-תרבותי של מגוון בתוך אחדות. זו אחת ההצלחות של המלך במיוחד בעידן שבו אנחנו חיים".
גורם נוסף שמסביר את הקשר החזק בין המוסלמים והיהודים במרוקו הוא התלות ההדדית הקיימת בין מרכיבים שונים בחברה במדינה. "זה מאפיין את ההיסטוריה אבל קיים גם היום. ליהודים היו כל מיני תפקידים, בעלי מלאכה או סוחרים ואפילו דיפלומטים בשירות המלך. הם חיברו בין מרוקו לעולם בזכות התנועה שלהם, בהשוואה לאחרים שלא כל כך נעו", מסבירה לוי.
"הם היו אלה שחיברו גם בין האזורים השונים בתוך מרוקו ולכן הם היוו מנוע כלכלי של התפתחות. כשהם עזבו נותר ואקום והרגישו בחסרונם. מה שמרוקו עושה בהקשר היהודי והשמירה על המרכיב העברי, היא לא עושה רק כמחווה ליהודים אלא עבור מרוקו כולה, שכן טיפוח ערכים של מתינות וסובלנות זו אסטרטגיה לשמירה על יציבות פנימית וביטחון. ככה הם רואים את זה".
"לישראל יש עוד מקום להשתפר"
"הם יודעים לעשות את ההבחנה בין ישראל ליהודי מרוקו, אבל מבחינתם ישראל נראית באופן חיובי קודם כל בזכות התפוצה המרוקנית הגדולה. בסוף ישראל גם קצת מרוקנית", אומרת לוי. "בעבר היה דיון בפרלמנט המרוקני. רצו שהתפוצות יבחרו לפרלמנט ועלתה השאלה אם לתפוצה בישראל תהיה זכות הצבעה בבחירות, כשלא היו יחסים רשמיים איתה. הוחלט לא לתת לאף תפוצה את האפשרות, אבל קשרי השייכות האלו נשמרים ארבעה דורות אחורה, כך שגם ישראלים שלא נולדו במרוקו זכאים לאזרחות".
מחר יצוינו ארבע שנים לחתימה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל למרוקו, כחלק מהסכמי אברהם, שבמסגרתו חודשו היחסים בין המדינות שנותקו בשנת 2000 בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה. "חידוש היחסים עם ישראל נשען על הקשרים התרבותיים וההיסטוריים האלה", אומרת לוי. "אם לא הייתה התפוצה המרוקנית בישראל אולי זה לא היה קורה. היו יחסים רשמיים בעבר, הפרק הראשון שלהם היה בשנים 2000-1994, כלומר יש כאן המשכיות של יחסים קודמים, וככה המרוקנים רואים זאת".
בשנת 2022 התקיימה בישראל "פסגת הנגב", שאליה הגיעו גם מנהיגי מדינות ערב. המלך לא נכח, אך שר החוץ המרוקני נאסר בוריטה הגיע והעביר בנאומו מסר ממוחמד השישי, שבו התייחס לחידוש הקשרים. בוריטה אמר אז כי מדובר "בהחלטה טבעית המבוססת על יחסים ארוכי שנים בין ישראל ומרוקו ובין מלכי מרוקו לקהילה היהודית במדינה".
אחד הדברים החשובים ביותר למרוקו מבחינת הקשר עם ישראל הוא ההכרה בריבונות על הסהרה המערבית. "זה נחשב היום לאחת ההצלחות הגדולות של מוחמד השישי", אומרת לוי. "הוא לקח את הסוגיה הזו שהייתה במחלוקת, ובעבודה, נחישות והתמדה בכלל הזירות, הצליח לרתום מדינה אחר מדינה לכדי תמיכה גוברת בעמדה המרוקנית. היום מבחינת המרוקנים הסוגיה הזו קרובה לסיומה. בנאום האחרון שלו הוא אפילו לא התייחס לזה. ההכרה הישראלית הייתה אבן דרך חשובה לצד ההכרה האמריקנית, הצרפתית, הספרדית ושל מדינות נוספות באירופה".
ביולי 2023, כאמור, ישראל הכירה בריבונות מרוקו על סהרה המערבית. ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח מכתב בנושא למלך מרוקו, והוא פורסם בהודעה רשמית של ארמון המלוכה ברבאט - אבל בסוגיה הזו לישראל יש עוד איפה להשתפר.
לאורך המלחמה בנאומי נתניהו, הופיעו מספר פעמים מפות של צפון אפריקה, המציגות את הסהרה המערבית כמדינה נפרדת ממרוקו. ישראל הכריזה כי היא תומכת בריבונות מרוקו, אך המפות לא תוקנו, וההופעות של ראש הממשלה גררו גל ביקורות ברשת מהמרוקנים, שחיפשו הסברים ופרשנויות לאירועים החוזרים.
באחד המקרים בספטמבר האחרון, צייץ אחרי האירוע דובר רה"מ: "במפת האטלס שהוצגה בהודעת ראש הממשלה, השם 'סהרה המערבית' הוצג בטעות באזור של מרוקו. חשוב לציין שבמפת ראש הממשלה, רק השם של מרוקו מופיע באזור זה. ישראל מאשרת מחדש את הכרת מרוקו בסהרה המערבית".
כמו כן, גם המלחמה ברצועה הציפה את המורכבות ביחסים. המרוקנים, כמו העולם הערבי כולו, חשופים לתיעודים המופצים מעזה. הפגנות תמיכה בעזה התקיימו בחודשים האחרונים בערים שונות במרוקו, אך הן הוכלו במידה רבה.
בתוך הזירה הפנים מרוקנית גורמים איסלאמיסטיים ניסו בעיקר בחודשי המלחמה הראשונים לעלות על הגל ולהתחזק. בנובמבר 2023 הם נחלו כישלון, כשחאלד משעל, מנהיג חמאס בחו"ל, נשא דברים בשיחת וידאו במסגרת פגישת סולידריות עם פלסטין, שהתקיימה ביוזמת נציגים איסלאמיים ממרוקו ברבאט.
למרות הניסיון של משעל לרתום את תמיכת המרוקנים, הוא לא קרא נכון את המפה ועורר זעם נרחב במדינה בגלל מה שהמרוקנים ראו כהסתה נגד ביטחונם הלאומי. הוא ביקש מהאזרחים לפעול נגד הסכם השלום בין המדינות – מה שנתפס כהתערבות בענייני הממלכה, הסתה לאי-ציות אזרחי ובקשה לפגוע במערכת היחסים בין העם למלך.
לוי מסבירה באותו הקשר כי במרוקו, בניגוד לישראל, קיימת החוכמה של "אי-המעשה", שלפעמים חשובה ובטוחה יותר. לדבריה, בתרבות הישראלית המעשה הוא זה שחשוב, והאירוע עם משעל מתחבר למומחיות של המרוקנים לנצל את הטעויות של אחרים ולמנף אותן להישגים. "חאלד משעל טעה כשדיבר ישירות אל המרוקנים, זכות השמורה למלך בלבד ומבחינת המרוקנים זה נחשב לחציית קו אדום", אומרת לוי.
"זו הייתה נקודת מפנה חשובה ביחס של העם המרוקני למפגינים והבנה שיש פה ניסיון של גורמים חיצוניים להתערב בעניינים פנימיים ולפגוע בסולידריות המרוקנית. הקיצוניות הגוברת באזור מהווה איום בעיני מרוקו, הם שוחרי שלום והאיסלאם במדינה מבוסס על האסכולה המאלכית שנחשבת מתונה ועל שילוב תפיסות עולם סופיות של איסלאם חברתי".
הסיוע שלא נוצל? פניית משפחות החטופים למלך
לוי מספרת כי לטעמה למרוקו יכולה להיות השפעה על שחרור החטופים הישראלים שנמצאים בשבי חמאס כבר יותר מ-14 חודשים, וזו לא נוצלה מספיק. "בתחילת המלחמה מדי פעם היו מציינים את האזרחויות הזרות של החטופים, ומרוקו לא צוינה ברשימה. הבנתי שיש פה פספוס, כי קשר הדם מספיק והשייכות או האזרחות אינן תלויות רק בנייר הפורמלי".
לדבריה, הערוץ הזה חשוב כי "למרוקו יש קשרים עם קטאר ואולי בזכות הקשר הקרוב לישראל, לפלסטינים ולמדינות האחרות המעורבות, היא תוכל לסייע בתקשורת בין הצדדים. מלך מרוקו גם עומד בראש ועדת 'אל-קודס' של הארגון לשיתוף פעולה איסלאמי ולכן יש לו סמכות בעולם הערבי והמוסלמי. לאור כל זאת, פניתי למטה משפחות החטופים ויחד כתבנו מכתב למלך מרוקו. מכתב שאין בו מילה אחת של שנאה, אלא קריאה למרוקו לסייע על בסיס ערך 'אחדות המשפחה', שלו חשיבות רבה ביהדות כמו גם באיסלאם".
המכתב, שנשלח ב-3 בנובמבר אשתקד, הופץ בתקשורת המרוקנית. משפחות החטופים פנו למלך בשלוש שפות: ערבית, צרפתית ואנגלית. "הוד מלכותך, אנו מבינים ומעריכים את התפקיד הייחודי שמרוקו ממלאת באזור ואת המחויבות הבלתי מעורערת שלך לקידום שלום ויציבות", כתבו. "ברוח זו אנו פונים אליך היום ומבקשים את המעורבות שלך, כדי לעזור להחזיר את בני משפחתינו הביתה בשלום. אנו מאמינים כי החוכמה והמנהיגות שלך יכולות לשמש זרז לשינוי חיובי במצב הנוכחי". את המכתב חתמו בפנייה אל המלך כאל מנהיג המאמינים.
ביחס למנהיגים אחרים, מלך מרוקו ממעט להתבטא בנוגע למלחמה ברצועה. במאי גינה את "התוקפנות הישראלית נגד עזה" וקרא "לעצור את התקיפות ולאפשר זרימת סיוע הומניטרי לכל הרצועה". בנובמבר 2023 קרא למועצת הביטחון של האו"ם לעצור את האש, וטען כי "ההסלמה היא תוצאה של היעדר אופק מדיני לסוגיה הפלסטינית".
"כמסר אופטימי", מסכמת לוי, "חזרתי לא מזמן מביקור במרוקו מעודדת. מרגישים במיוחד לאחר ניצחונו של טראמפ שיש רוח חדשה וציפייה לשינוי חיובי באזור ולסיום המלחמה. כששאלו אותי איך היה, השבתי ש'פרק חדש מתחיל עכשיו'. תהיה לנו הזדמנות בקרוב ליצור מומנטום חדש ליחסים, זה זמן טוב ללמוד מניסיון העבר מארבע השנים האחרונות ולהגיע לפרק החדש מוכנים יותר ובעיניים פקוחות לרווחה. הנטייה בזמן משבר היא לדבר על כמה עמוקים המים, בעוד שמה שאנחנו צריכים באמת זה לדבר יותר על איך מגיעים לחוף, על איך יוצאים מזה ואיך אפשר לרתום מדינות באזור כדי להגיע ליום שאחרי בצורה הטובה ביותר".