גבר נשוי, שלושה עורכי דין ובעל מכולת שכונתית טענו כולם כי הם הזכאים לירושת המיליונים של קשישה ערירית שסבלה ממחלת נפש, ונפטרה ללא יורשים. בהחלטה נדירה, ולאחר חיפושים רבים, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה את טענותיהם, והעניק את הירושה לקרובי משפחה רחוקים של הנפטרת מהונגריה וסלובקיה, שלא פגשו אותה מעולם.
הנפטרת, ד', הייתה בתם של זוג ניצולי שואה, ורוב בני משפחתה נרצחו במלחמה העולם השנייה או נפטרו, בדרך כזאת או אחרת, באירופה. אביה הלך לעולמו לפני 32 שנים, ואמה נפטרה לפני 14 שנים. בטרם פטירתה, האם מינתה שני עורכי דין שיטפלו בד' החולה, והבטיחה את שכרם בקביעה בצוואתה כי יקבלו את כל הרכוש שהורישה לבתה, וכן את כל רכושה של ד'.
עם זאת, מיד לאחר פטירת האם, האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים התנגד למינוי עורכי הדין כאפוטרופוסים, בטענה כי יש במינוי ניגוד עניינים. לבסוף, כשנה לאחר פטירת האם, מונתה לד' אפוטרופוסית ניטרלית, ובכך בוטלה למעשה הצוואה.
2 צפייה בגלריה
ד' הייתה חולת נפש, אמה ביקשה שעורכי דינה יטפלו בה אחרי מותה. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ד' נפטרה שמונה שנים לאחר אמה, בהיותה בת 70, והמאבק על ירושתה החל. עורכי הדין ש' וא', שמינתה אמה של ד', תבעו את חלקם בירושה, בטענה כי צוואת האם מתייחסת אליהם במפורש, למרות שלא טיפלו בה בפועל. גם האפוטרופוסית, עורכת הדין פ', תבעה חלק בירושה, בטענה כי יש לכבד את רצונה של האם. עוד טענו לירושה בעל המכולת השכונתית שבה ד' נהגה לערוך קניות, שאמר כי מינתה אותו בעל פה ליורשה בנוכחות עד, וכן גבר נוסף שהצהיר כי הוא בן זוגה.
לפי פסק הדין, שניתן לאחרונה והותר לפרסום על ידי השופט ארז שני, טענותיהם של כל היורשים לכאורה נדחו. על עורכת הדין פ' אמר השופט כי היא כלל לא הכירה את אימה של ד', ולכן הטענה כי היא מעוניינת שפ' תירש אותה היא "פרשנות מרחיקת לכת". עוד הוסיף כי עורכת הדין ידעה בעת מינויה שמטרתה הייתה לתפקד כגורם ניטרלי, וכך למנוע כל ניגוד עניינים כספי בנוגע לצוואה, וכן צוין כי קיבלה שכר מהמדינה עבור הטיפול בד'.
בנוגע לעורכי הדין של האם, בית המשפט קבע כי הם לא קיימו את תנאי הצוואה, ולכן אינם זכאים לירושה. עוד נקבע כי הגבר שטען כי הוא בן זוגה של ד' הוא אדם נשוי, ולא התגורר איתה תחת קורת גג אחת. לגבי בעל המכולת נקבע כי לא הצליח להוכיח את טענתו לצוואה בעל פה, בין היתר כי זו לא נאמרה בנוכחות שני עדים. מבין חמשת הדורשים, רק בן הזוג לכאורה ערער על פסק הדין. הערעור הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לאחר שלא נותרו יורשים ידועים לעיזבונה של ד', שמוערך בכ-10 מיליון שקלים, האפוטרופוס הכללי התעקש לבדוק ביסודיות אם לד' קרובי משפחה רחוקים במקום כלשהו בעולם. מומחה שמונה לעסוק בעניין אישר כי ייתכן ויש לד' קרובי משפחה, אך לא הצליח לאתר אותם. מומחה נוסף הצליח למצוא את קרוביה של ד', שלושה בני דודים רחוקים מצד אביה, שמתגוררים בבודפשט ובברטיסלבה. בדיעבד התברר כי בני הדודים שמעו על פטירתה של ד', אך לא חשבו על האפשרות לרשת את עיזבונה, שכן לא היה ביניהם כל קשר.
עו"ד בועז קראוסצילום: משה טסלרבין באי כוחם של הצדדים השונים בתיק היו עורכי הדין בועז קראוס, יוסי כהן, דוד ברויאר, נועה בינדר שטיינברג, יהודית מייזליס, וכן נציגת האפוטרופוס הכללי, מיכל וולברגר-טויטו. עורך הדין קראוס הגיב לפסק הדין: "צוואות, כמו גם התנאים שבהן, יש לקיים בתום לב. לפיכך, בדין ובצדק קבע בית המשפט כי פרשנות תנאי שנעדרת תום לב אין לקיימה".
עורכי הדין דוד ברויאר ויוסף כהן, באי כוח קרובי המשפחה שזכו בצוואה, אמרו: "צוואה יש לפרש בהתאם לרצון המצווה ולא בהתאם לרצון של מי שחפץ שיצוו לו. בהיעדרו של זוכה על פי צוואה, ברירת הדין כי היורשים על פי דין הם שיורשים את המנוחה ומידת היכרותם עם המנוחה כלל אינה רלוונטית.
"יש לחזק את ידיו של האפוטרופוס הכללי שעשה כל שדרוש לשם השגת יורשי המנוחה בשאיפה לאפשר להם להציג את עמדתם ולהשמיע את טענותיהם. עמדה שבסופו של יום אומצה במלואה על ידי בית המשפט".
