עיקרי דוח המבקר: הגנה על קטינים במרחב המקוון
(צילום:לשכת מבקר המדינה )
היעדר מדיניות לאומית להגנה על ילדים ובני נוער ברשת; היעדר תמונת מצב על היקף הפשיעה במרחב המקוון; פערים בפעולות מוקד 105 בהיבט האזרחי והאכיפתי, ופערים בטיפול תחנות המשטרה בעבירות המבוצעות במרחב המקוון - אלו חלק מהליקויים שעליהם מצביע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח מיוחד בנושא "הגנה על קטינים במרחב המקוון" המתפרסם אחר הצהריים (יום ב').
בפרק העוסק במשרד החינוך נמצא כי המשרד לא יצר ברמות המטה ובתי הספר תשתית חינוכית הנותנת מענה מספק להיבטים השונים של התנהלות מיטבית ברשת. בנוגע למטה משרד החינוך הועלו ליקויים בנוגע להסדרת מעמדו האסטרטגי המתועדף של הנושא, רתימת כל יחידות מטה המשרד שלהן אחריות להיבטים של פיתוחו והטמעתו, עדכון הנהלים והתוכניות והמעקב אחר יישומן.
עוד הצביע המבקר על כשלים בפיתוח מקצועי לא מספק של המורים ועל אי-מתן מענה לפערים בניטור ואיסוף של הנתונים על פגיעות מקוונות. בבתי הספר ההיערכות ויישום חוזרי המנכ"ל והתוכניות בנושא אינה מספקת, לעומת הדומיננטיות שיש למרחב הווירטואלי בקרב התלמידים.
הכשלים הרבים התגלו למרות חשיבות הנושא. המבקר אנגלמן כתב כי המרחב המקוון מקנה לילדים ולבני הנוער הזדמנויות להכיר, לתקשר, לשחק, אך גם לפגוע ולהיפגע. לצד היתרונות הגלומים בו, הוא טומן בחובו סיכונים רבים - בהם פגיעות מיניות, בריונות, חרמות, הפצת תמונות בעלות אופי מיני ללא הסכמת המצולם, היחשפות לחומרים פוגעניים ועוד.
המבקר אנגלמן כתב בדו"ח כי בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה שעוצמתן של פגיעות אלה אינה פחותה מעוצמתן של פגיעות המתרחשות במרחב הפיזי, והמספרים מדאיגים. על פי הנתונים בדו"ח, אחד מכל עשרה בני נוער חווה בריונות ברשת. בשליש מ-1,126 התיקים שנפתחו בגין עבירות מין במרחב המקוון היה קורבן קטין, ורבע מהקורבנות בתיקים הנוגעים לעבירה על חוק הסרטונים (375 קורבנות) הם קטינים. שיעור התלמידים שדיווחו שנפלו קורבן לאלימות דיגיטלית בחודש האחרון הוא בין 7% ל-11%. מתוך 1,498 אירועים שעניינם הפצת תמונות או סרטונים שנתקבלו במוקד 105 עד ספטמבר האחרון – מרב הפוגעים והנפגעים היו בני 13 עד 17. נתונים אלה, כתב המבקר, הם נורת אזהרה לפני מקבלי ההחלטות בכלל, ולפני מערכת החינוך וגורמי האכיפה בפרט.
למרות האזהרות – לא הרבה נעשה
לגבי היעדר מדיניות לאומית לטיפול בנושא כתב מבקר המדינה כי החלטת הממשלה שהתקבלה עוד ב-2016 עמדה על הצורך בגיבוש מדיניות לאומית לשם התמודדות יעילה עם האתגרים הכרוכים בהגנה על קטינים במרחב המקוון.
ומה קרה בפועל? לא הרבה. בבדיקת המבקר נמצא כי נכון לאוקטובר 2021 לא גובשה על ידי ועדת ההיגוי הבין-משרדית מדיניות לאומית. אנגלמן כתב כי בהיעדר מדיניות המגדירה יעדים לאומיים, הקובעת תחומי פעילות ויעדים ברורים לכל אחד מבעלי העניין הפועלים בתחום, המגדירה את קהלי היעד שיש לפעול מולם, והמתייחסת למשאבים ולתקציבים הנדרשים להגשמתה בטווח הקצר והארוך - נפגעת היכולת להתמודד עם הנושא באופן מיטבי.
לגבי היכרות עם מוקד 105 מצא המבקר כי מסקר HBSC משנת 2019 עולה כי 70% מהילדים ובני הנוער שנפגעו ברשת לא דיווחו על כך לשום גורם. מנתוני סקר המשרד לביטחון הפנים לשנת 2019 עלה כי שיעור ניכר מבני הנוער שהשתתפו (41%) לא שמעו על המוקד. בסקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים ביולי 2021 עלה כי 51% מההורים שהשתתפו בסקר לא שמעו על המוקד.
המבקר גם הצביע על היעדר מענה בשפה הערבית וחוסר האפשרות לפנות בדרך מקוונת במקרה של פגיעה ברשת. בנוסף המבקר מצא כשלים בפעולות שהמוקד מבצע בהיבט האכפיתי. בביקורת נמצא כי המוקד מבצע פעולות כגון איתור חשודים והוצאת צווים במטרה לסייע לתחנות לטפל בתיקי החקירה.
המבקר מצא עוד כי המוקד אינו מקבל באופן שיטתי וסדור היזון חוזר מהתחנות בנוגע לפניות שהעביר אליהן, שעניינן חשש לעבירות נגד קטינים במרחב המקוון. לדוגמה - אם נפתח תיק פלילי, אם התיק נסגר, ואם כן - באילו עילות, ובאילו קשיים נתקלו החוקרים.
עוד מצא מבקר המדינה כי כרבע מתיקי החקירה שנפתחו בתחנות ומקורם בפניות למוקד 105 (441 מבין 1,704) סווגו על ידן כ"תיקים כלליים", ונסגרו בעילה שהם אינם כוללים עבירה פלילית. זאת, אף שתיקים אלו נפתחו בתחנות לאחר שבחינה ראשונית שערך גורם משטרתי במוקד 105 העלתה כי קיים חשש לביצוע עבירה פלילית.
לגבי הפצת תמונות וסרטונים מיניים של אדם שלא בהסכמתו – חוק הסרטונים – מודעות בני נוער – נמצא כי בני נוער רבים נפגעים פגיעה קשה מהפצת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני. חוק הסרטונים קובע כי ביצוע פגיעה כזו הוא עבירה פלילית, ועל כן בני נוער עלולים למצוא את עצמם עוברים על החוק, על כל המשתמע מכך. אבל גם במקרה הזה אין מודעות בקרב בני הנוער לחוק. נתוני סקרים שנערכו מלמדים כי בני נוער רבים (כשליש מהם) אינם מודעים לחוק.
התוכנית טרם אושרה
ולא רק בתפקוד המשטרה נמצאו כשלים, אלא גם במערכת החינוך. לגבי שילוב הנושא כיעד בתכנון האסטרטגי של מערכת החינוך נמצא כי במאי 2020 גיבש מטה המשרד תוכנית מערכתית רב-שנתית לקידום התנהלות מיטבית של תלמידים ולמניעת פגיעה בהם ברשת, אולם נכון לאוקטובר 2021, היא טרם אושרה על ידי המשרד וטרם הופצה למחוזות ולמוסדות החינוך. עוד עלה כי המשרד לא קבע במסגרת התוכנית כלי פיקוח, בקרה ודיווח על יישומה.
לגבי התמודדות עם אירועי פגיעה ברשת בתלמידים ושל תלמידים נמצא כי על פי דיווחי המנהלים, לכ-70% מבתי הספר אין תוכניות לטיפול בתלמידים הפוגעים ברשת ול-58% מבתי הספר אין תוכניות לטיפול בתלמידים שנפגעו ברשת. מחצית מכלל מנהלי בתי הספר דיווחו שאין להם תוכניות טיפול מספקות לתלמידים שפגעו או נפגעו ושליש מכלל המנהלים העריכו את הטיפול הניתן לתלמידים שנפגעו או פגעו ברשת במידה בינונית ומטה.
בנוגע לפיתוח המקצועי של המורים נמצא כי רק שליש מכלל המנהלים סבורים במידה רבה או במידה רבה מאוד שלמורים יש מיומנויות דיגיטליות מספקות כדי לסייע לתלמידים להשתמש באופן מיטבי ברשת ולהתמודד עם אירועי פגיעה, ורובם (76%) מעדיפים שאנשי מקצוע בעלי מומחיות ספציפית יעבירו את השיעורים בכיתה לתלמידים.
משרד החינוך: הוקצו חצי מיליארד שקל
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מברך את המבקר על הממצאים, שכן יש בהם כדי לחזק את הצורך במתן המענים החינוכיים בתוך מוסדות החינוך. לנוכח המצוקות פרסמה השרה את התוכנית המערכתית למניעת אלימות והוקצו לה כחצי מיליארד שקל.
"במסמך האסטרטגי 'אבני הדרך' של השרה יפעת שאשא-ביטון הוגדרו יעדי ביצוע שאחד מהם מתמקד בקידום מוגנות, מניעת אלימות ובריונות במוסדות החינוך ובמרחב הווירטואלי. סקר שערך המבקר בקרב מנהלים מעלה כי רובם המכריע (96%) מדווחים שהם מקיימים עם התלמידים פעילויות לשימוש מיטבי ברשת".
"השרה הנחתה לצאת בסקר אקלים מקיף שכולל את כל תלמידי כיתות ה'-י"א, הכולל שורה של היבטים רגשיים וחברתיים ובכלל זה גם גלישה ברשת. המשרד מוביל תפיסה ברורה שלפיה יש לעודד תלמידים במצוקה לפנות לכל גורם מבוגר אחראי שיוכל לתת לו מענה. המורים מהווים כתובת חשובה ומשמעותית לצד זו של ההורים, מדריכים בתנועות נוער וחברים".
ממשטרת ישראל נמסר: "המטה הלאומי להגנה על קטינים ברשת, יחידה 105 בלהב 433 הוקם בשנת 2018, כמערך פורץ דרך, ייחודי בארץ ובעולם, לטיפול בפגיעות בקטינים ברשת. תפיסת העולם העומדת מאחורי המטה, הינה טיפול משולב – אכיפה לצד מניעה וטיפול בפגיעות מסוגים שונים בילדים ברשת.
"המטה פועל בשיתוף פעולה עם משרדים ממשלתיים שונים (משרד החינוך, הרווחה, הבריאות והמשפטים – בהובלת המשרד לבט"פ), אשר עובדים לקידום האינטרס הלאומי של הגנה על ילדים ברשת. המערך מפעיל את מוקד 105 שנותן מענה לציבור 24/7, ומהקמתו טופלו למעלה מ-34,000 אירועים, ומדי שנה נענות עשרות אלפי שיחות ופניות.
"בתקופה הקצרה בה פועל המטה, הוקמו יחידותיו השונות (משטרתיות ואזרחיות) וגובשה תפיסת הפעלה כוללנית, המבוססת על מענה משולב, משטרתי ואזרחי. כל פניה למוקד הנוגעת לפגיעה בילד, מטופלת באופן מיידי בהתאם לנסיבות הפניה, משטרתי או אזרחי (בתחומי החינוך, הרווחה או הבריאות) על ידי מיטב המומחים בכל תחום.
"במהלך התקופה המוקד התעצם בכלים טכנולוגיים ואחרים, תוך התמקצעות של כלל המערכים והשמה של כח אדם מתאים הנדרש לתחומי הטיפול. המטה הינו גוף מקצועי במדינת ישראל שמספק כתובת מקצועית לגורמים רבים בתחום הפגיעות בקטינים ברשת, פעילות משרדי ממשלה רבים נשענים על הנתונים והתובנות המופקים במטה הלאומי – 105.
"המטה ביסס קשרי עבודה משמעותיים ופורצי דרך עם פלטפורמות אינטרנטיות חברתיות מובילות וגובשה פעילות מגוונת ויצירתית, באפיקים של מניעה והסברה, בדגש על אוכלוסיית התלמידים וההורים ומגזרים נוספים של החברה הישראלית על כל גווניה.
"בכל הנוגע להיכרות עם מוקד 105: המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, משקיע משאבים, תקציבים ופעולות בהיקף עצום על מנת להרחיב את מודעות ילדים והוריהם, וכלל האוכלוסיות הרלוונטיות לנושא הסכנות ברשת ולאפשרות לפניה למוקד 105. מטבע הדברים, הליכי הסברה, מודעות והטמעה לוקחים זמן ודורשים משאבים רבים. המטה עושה כל שביכולתו בתחומי ההסברה, הדוברות והחשיפה על מנת להביא לידיעת כלל ילדי ישראל, הוריהם ומוריהם את קיומו של מוקד 105 לצד הדרכות על פעילות בטוחה ברשת. פעילות זו כולל פעילות הדרכה לאלפי כיתות בבתי ספר, הרצאות להורים ולמורים, פרסומים בפלטפורמות אינטרנטיות של היחידה הפתוחות לציבור, קמפיינים באמצעי תקשורת שונים וכדומה.
"בכל הנוגע לדוברי ערבית במוקד 105: כיום אכן קיים פער בשוטרים דוברי ערבית במוקד, בימים אלה אנו עוסקים באיתור שוטרים מתאימים וגיוסם למוקד. נכון לעת זו, נמצאו פתרונות שונים למתן מענה בשפה הערבית. נציין כי כ-10% מהפניות למוקד הינן מהחברה הערבית. המטה מוכוון למתן שירותים מלאים גם בחברה הערבית. כלל חומרי ההסברה כולל סרטונים בקמפיינים נעשים גם בשפה הערבית, ורק לאחרונה התקיים כנס מקוון לחברה הערבית בנושאים שבהם עוסק המטה הלאומי – 105, בו השתתפו למעלה מ-10,000 צופים.
"בכל הנוגע לפנייה מקוונת למוקד 105: ישנה כוונה ומבוצעות פעולות שונות על מנת להרחיב את הנגישות למוקד ולאפשר פניות למוקד גם באמצעות פניה כתובה (בדרכים מגוונות) ללא צורך בשיחה טלפונית".
