אסיף (25), בר (23), גל (21) ודקל (18) גורן, ילדיה של מיה גורן (56) שהייתה הגננת המיתולוגית של קיבוץ ניר עוז, קמו אתמול (חמישי) ערב הדלקת נר ראשון של חנוכה מהשבעה על אימם. השבוע קיבלה המשפחה הודעה ולפיה מיה, שהוגדרה חטופה בעזה, נרצחה. האב אבנר (56) נרצח גם הוא במתקפת הפתע של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר. "שבעה על אבא וגם על אמא כמובן שלא יכולנו לשבת בקיבוץ, כי אין יותר בית", אמר בכאב הבן גל.
גל, חבר גרעין "רקיע" של תנועת הנוער העובד והלומד שמשרת כחייל במסלול הנח"ל, מדריך בימים אלה מפונים מהקיבוצים ניר עוז כרם שלום וקריית שמונה לבתי מלון באילת. "באותה שבת שחורה של 7 באוקטובר הייתי במקרה באילת לקראת צלילה מתוכננת", הוא מספר. "אירועי הזוועה של אותה שבת תפסו אותי ממש כמה רגעים לפני שירדתי למים".
גל ושלושת אחיו נזכרים ברגעים המשפחתיים לצד ההורים מיה ואבנר. "בחנוכה נהגנו להדליק נרות בחנוכיות שסבא שלי, יורם גורן ז"ל, ממייסדי קיבוץ ניר עוז שהיה נפח ואומן בחסד, יצר בידיו בכישרון גדול", סיפרו.
בין כל השברים שנותרו מאחור, בני המשפחה חיפשו אחר החנוכיות פרי ידיו של סבא יורם - ואת אחת מהן אף הצליחו למצוא. "דודה סמדר מצאה בארגז את אחת החנוכיות שסבא יצר, ויחד איתה ועם דוד שלמה, בעלה, שעוטפים את כולנו מאז התופת ב-7 באוקטובר, הדלקנו נר ראשון של חנוכה עם געגוע עמוק לאבא ואמא", סיפר גל.
בני המשפחה טרם קיימו טקס הלוויה לאימן מיה, משום שגופתה עדיין מוחזקת בעזה. "בערב חנוכה, בעת הדלקת הנר ראשון, ייחלתי לפלא שכל החטופים שנותרו בשבי יחזרו הביתה למשפחות שלהם, ואני מייחל את זה גם לבני הקהילה שלנו בניר עוז, ילדים ומבוגרים, עד לתקומתה של הקהילה שלנו בקיבוץ שהוא הבית של כולנו, היה ויישאר. התפללתי בלב גם לשלומה ולהחלמתה של חברת הקיבוץ חנה קציר", אמר גל.