בדיון שהתקיים אמש (רביעי) במועצת הביטחון של האו"ם, ישראל ספגה ביקורת חסרת תקדים על מניעת הסיוע לצפון רצועת עזה - והואשמה הלכה למעשה בהרעבה.
דבריהן של נציגות ארה"ב ובריטניה במועצת הביטחון
(צילום: UN Web TV)

נציגי המדינות חזרו ודיברו על "תוכנית האלופים" כמדיניות מכוונת של ממשלת ישראל, וגם שגרירת ארה"ב לינדה תומאס גרינפילד דיברה על הרעבה כעל דבר בלתי-מקובל. בדיקה בישראל מעלה שכלל לא הייתה החלטה להביא להרעבה, או למניעת סיוע לצפון הרצועה. מה שהתרחש הוא לא יותר מבלגן ישראלי, שהביא למשבר שגם גרר אחריו סערה עולמית.
העניין החל בדיון שהתקיים אצל נתניהו, שבו הוא הורה לצבא להיערך לחלוקת סיוע הומניטרי תוך שישה שבועות - חרף התנגדות הרמטכ"ל. פרק הזמן הזה עדיין לא חלף, וצה"ל עוד לא הציג תוכנית. בעקבות הפשיטה על מחנה הפליטים ג'באליה שבצפון הרצועה, הוחלט בישראל לסגור את מעבר ארז, ובמקביל - הוחלט להפסיק לחלק את הסיוע באמצעות הסקטור הפרטי, מאחר שהתגבשה מסקנה שמתבצעות שם הברחות רבות.
גורמים המעורים בנושא אמרו כי היו העלמות עין מצד אנשים בצבא, שחשבו שיש להיערך לתוכנית האלופים, כי לשם נשבה הרוח מהדרג המדיני. אך בשורה התחתונה - הדירקטיבה לא השתנתה לרגע. כך יוצא שישראל גם אכלה את הדגים המסריחים, וגם גורשה מהעיר.
כעת, יידרשו בישראל להכריע כיצד לפעול: האם להחזיר את החברות הפרטיות שיחלקו את הסיוע, להיעזר בחברות אבטחה פרטיות שיאבטחו את העברתו, או להסתמך על הארגונים הבינלאומיים - שלא יכולים להכניס יותר מ-350 משאיות ביום.
השגריר באו"ם דנון משיב על הטענות להרעבה

כך או כך, זה לא יספיק - וישראל נדחקה לפינה ותצטרך גם לקבל החלטות קשות לאור האולטימטום של ארה"ב והאיום באמברגו נשק: לאפשר ביקורים של הצלב האדום אצל מחבלים, ולהקפיא את החקיקה נגד סוכנות הסיוע של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) - והכול בעקבות החלטה שלא התקבלה, ותסבך את ישראל כהוגן גם מול בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג.
בעקבות הסערה והמשבר מול ארה"ב, ראש הממשלה קיים אתמול התייעצות "חירום", בצל הדרישה מישראל להגדיל את היקף הסיוע ההומניטרי שייכנס לרצועה. בדיון התגבשה הבנה שמול הביקורת הגוברת בעולם - ולא רק מצד ארה"ב - ישראל חייבת להגדיל את הסיוע שייכנס, אחרי שאתמול אפשרה הכנסה של 50 משאיות לצפון הרצועה. בהתייעצות סוכם שהשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר יגבש מענה ביניים לדרישות האמריקנים. ביום ראשון הקרוב צפוי הקבינט המדיני-ביטחוני לקיים דיון מעמיק בסוגיית הסיוע ההומניטרי, אבל גם על הדרישות האחרות של ארה"ב: ביקורים של הצלב האדום אצל עצירים פלסטינים והקפאת החקיקה נגד אונר"א.
כאמור, בדיון במועצת הביטחון נשמעה ביקורת חסרת תקדים על ישראל, בשפה שלא זכורה גם במהלך השנה האחרונה שבה מתנהלת המלחמה. הדיון התקיים לבקשת מספר מדינות, בהן בריטניה, צרפת ואלג'יריה. הבידוד הבינלאומי של ישראל ניכר בדיון, שבמהלכו הזכירו כל הדוברים את המראות של פלסטינים שנשרפים למוות בבית החולים "חללי אל-אקצא" בדיר אל-בלח, בעקבות תקיפת צה"ל שאירעה בלילה שבין ראשון לשני. האחריות על כך הוטלה על ישראל, שהואשמה גם בהרעבה; בניתוק צפון הרצועה ממזון; ובפינוי שיטתי של פלסטינים שכבר נעקרו מבתיהם.
הכנסת משאיות סיוע לצפון הרצועה
(צילום: מתאם פעולות הממשלה בשטחים)

1 צפייה בגלריה
 תיעוד מהעברת הסיוע ההומניטרי לצפון הרצועה דרך מעבר 'ארז מערב
 תיעוד מהעברת הסיוע ההומניטרי לצפון הרצועה דרך מעבר 'ארז מערב
(צילום: דובר צה"ל)
שגרירת ארה"ב באו"ם תומאס גרינפילד אמרה כי "לישראל יש אחריות לעשות כלל מה שהיא יכולה כדי לצמצם את מספר האזרחים שנפגעים, גם אם חמאס הופך אזרחים למגן אנושי". לדבריה, "הבהרנו לישראל שהיא צריכה לעשות יותר כדי לטפל במשבר ההומניטרי בעזה. לראשונה זה שבועות מחסום ארז בצפון עזה נפתח מחדש, ישראל התחייבה לאפשר למשאיות להיכנס לצפון עזה ממעבר נוסף. משאיות נכנסו לראשונה זה שבועות אבל זה לא מספיק, נדרשים עוד ועוד משלוחים ונדחף לזה. בדרום עזה שיירות האו"ם יוכלו להשתמש במעבר אחר - וצה"ל יבטיח גישה ומניעת ביזה של שיירות".
היא הוסיפה כי "ישראל עובדת עם המטבח המרכזי על תוכנית להגדלת המזון שנכנס לעזה. ארה"ב עומדת על כך שיש לאפשר הכנסת אוכל מידיית, חייבות להיות הפסקות הומניטריות ברחבי עזה כדי לאפשר חיסוני פוליו והכנסת סיוע הומניטרי. מדיניות של הרעבה בצפון עזה תהיה נוראית ולא מקובלת, ויהיו לה השלכות על פי החוק הבינלאומי והחוק האמריקני. ישראל אמרה שזו לא המדיניות שלה ולא תנתק מזון. אנחנו נבחן אם מעשיה של ישראל עולים בקנה אחת עם הצהרותיה".
בארה"ב דורשים מישראל לפתור את המשבר ההומניטרי בצפון הרצועה תוך 30 יום - ואיימו שאם לא, היא תיאלץ להתמודד עם משבר חימושים חריף - בזמן שארצות הברית ממשיכה לעכב משלוחים של פצצות 900 ק"ג. למעשה, אם הצעדים שדורשים האמריקנים לא ייושמו, הדבר עלול להוביל להשלכות על המשך הסיוע הצבאי לישראל, שמחייב את החתימה של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ושר ההגנה לויד אוסטין, שחתומים גם על המכתב החריג והתקיף שהועבר לישראל.
פורסם לראשונה: 23:36, 16.10.24