הכנסת אישרה לאחרונה בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ איימן עודה להקמת בית חולים בעיר סכנין. ההצעה עברה ברוב של 51 מול 50, לאחר שח"כ מאזן גנאים מרע"מ, ראש עיריית סכנין לשעבר, הפר את המשמעת הקואליציונית והצביע יחד עם האופוזיציה – מה שהביא להפסד מפתיע של הקואליציה, שהתנגדה להצעת החוק. מה שבלט לעין במיוחד היה המחזה שסיפקה האופוזיציה, על כל גווניה, כשחבריה מהימין הקיצוני, הליכוד והרשימה המשותפת חגגו יחד את הניצחון, למשמע הקראת תוצאות ההצבעה בערבית מצידו של ח"כ אחמד טיבי, שניהל את המליאה.
תחילה יש לברך על כל הצעת חוק שנועדה לתרום לפיתוח החברה הערבית – על רקע העובדה שמדובר בחברה הסובלת מהדרה ממסדית מאז קום המדינה. אין זה הגיוני שב-2021 עדיין אין ולו בית חולים אחד ביישוב ערבי. וכן, יש לשאוף להקמת בתי חולים, משרדים ממשלתיים, מרכזים מסחריים וכל מה שיסייע ליצירת הזדמנויות תעסוקה ושירותים ציבוריים ביישובים הערביים – שלא לדבר על חיזוק העיריות והמועצות המקומיות, דרך תשלומי הארנונה הגבוהים שמיזמים כאלה אמורים לספק.
אך יחד עם זאת, לא ניתן שלא לתהות על בחירת סכנין ספציפית מצד הרשימה המשותפת: האם מדובר בבחירה מתוך שיקולים ענייניים גרידא, או ששיקולים פוליטיים עומדים מאחוריה? האם היה ניסיון להביך את הקואליציה בכלל, ואת רע"מ בפרט, דרך נקודת התורפה בדמותו של ח"כ גנאים? הרי המצב הזה הוא שגרם לו להצהיר למחרת: "אם אעמוד באותו מבחן שוב – אתפטר מהכנסת".
אם בעבר היה מין הסדר סמוי בחברה הערבית, שלפיו הבכורה שמורה לסיעת חד"ש והבולטות התקשורתית היא מנת חלקו של ח"כ טיבי, אז לאחר הגעת עבאס נוצרה מציאות חדשה
נדמה כי ברשימה המשותפת מנסים להביך את רע"מ ואת העומד בראשה מנסור עבאס, כדי לגרום לו להיראות רע בקרב הציבור הערבי. או במילים אחרות, אם במרכז-שמאל היהודי אימצו בעשור האחרון את הסיסמה "רק לא ביבי", גם במחיר של המלכת מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר לראשות הממשלה, אזי בציבור הערבי, בקרב תומכי הרשימה המשותפת, מאומצת כעת הסיסמה "רק לא מנסור", גם במחיר של הצבעה נגד תקציבים חסרי תקדים לחברה הערבית ושיתוף פעולה עם מי שקורא להם השכם והערב "תומכי טרור". הכל במטרה להפיל את הקואליציה שרע"מ חלק ממנה.
עפיף אבו מוךצילום: עמית שעלהמצב הזה מעיד על עוצמתה של רעידת האדמה שהוביל ח"כ עבאס בפוליטיקה הפנים-הערבית. אם בעבר היה מין הסדר סמוי בחברה הערבית, שלפיו הבכורה שמורה לסיעת חד"ש והבולטות התקשורתית היא מנת חלקו של ח"כ טיבי – שאין לזלזל בהבנתו את המשחק הפוליטי – אז לאחר הגעת עבאס לקדמת הבמה לפני כמה חודשים, וסירובו להשלים עם המצב הקיים, כפי שעשו היו"רים הקודמים של רע"מ, ולהסתפק בהיבחרות לכנסת ובקבלת יחידות המימון למפלגה, נוצרה מציאות חדשה. וכך, רע"מ הפכה למפלגה המובילה בחברה הערבית, בניגוד לכל התחזיות – ועבאס הפך לדמות הערבית הכי מסוקרת בתקשורת, לטוב ולרע.
כתוצאה מכך, השיקולים הענייניים נעלמו מזמן. ברשימה המשותפת ישנם כיום מי שהגיעו למחוזות סהרוריים עם הרצון להביך ולהפיל את מנסור עבאס בכל מחיר. וזהו צידו השני של המטבע: אם חברי הכנסת הערבים אכן כשרים מבחינת נתניהו להפלת הממשלה, מדוע שיהיו פסולים מצד הליכוד ושותפיו להקמת ממשלה חדשה?
- עפיף אבו-מוך הוא איש הייטק, יוזם שבתרבות בחברה הערבית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
