הסיוע ההומניטרי לעזה: בג"ץ דן היום (ראשון) בפעם הרביעית בעתירה שהגישו מספר ארגונים הדורשים לברר האם היקף ואיכות הסיוע עומדים בקנה אחד עם החוק הבינלאומי. העותרים הם הארגונים גישה – המרכז לשמירה על הזכות לנוע, יחד עם המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ועדאלה, המבקשים מבג"ץ להורות למדינה לאפשר ולהגדיל את משלוחי הסיוע ההומינטרי לעזה.
רסאן עליאן מגיב על המצב ברצועה
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
מנגד, המדינה טענה פעם נוספת בדיון כי היקף הסיוע והעברתו מתבצעים כראוי וכי אם יש עיכובים או שהמוצרים אינם מגיעים ליעד, זוהי אשמת חמאס. נציג המדינה, עו"ד יונתן ברמן, הסביר: "המלחמה מכוונת כלפי ארגוני הטרור ולא כלפי האוכלוסייה האזרחית אך אין ספק שהיא סובלת סבל רב בשל פעילות חמאס, שמנסה לנצל את מחויבות ישראל לדיני המלחמה. ישראל פועלת במגוון דרכים לצמצום הפגיעה באוכלוסייה. הפעולות עם ארגוני הסיוע והקהילה הבינלאומית עולות בקנה אחד עם החובה הזו. אנחנו מאפשרים כניסת סיוע הומניטרי רב וצוותי סיוע תוך כדי הלחימה. חמאס מונע את כניסת הסיוע ולוקח אותו לצרכיו".
עו"ד ברמן הוסיף לגבי הבידוק הביטחוני כי לא ניתן לאשר מעבר חופשי וכי הבידוק הכרחי. לדבריו, "אנחנו פועלים להרחיב את נתיבי הכנסת הסיוע לרצועה ושיפור מנגנוני הבידוק בכרם שלום שנפתח, וזאת על אף סיכונים ביטחוניים. בדיון קודם תוך כדי הדברים היה ירי פצמ"רים ונהרגו שם חיילים. הפער הוא בשלב האיסוף בעזה, ולראיה המשטחים הרבים שהמתינו במעברים ולא נאספו. אנחנו פועלים להקל על ארגוני הסיוע לאסוף, לאחסן ולשנע אותו - לתת כניסת משאיות, מלגזות, שיפור צירים פיזיים ועוד".
מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף רסאן עליאן, נתן לשופטים עדכון: "האויב עושה שימוש ציני יומיומי במתקנים אזרחיים ובאזרחים עצמם. החמאס עושה כל מאמץ לקחת את הסיוע ולהגיש אותו לציבור שלהם בניסיון להשאיר משילות. הוא משתלט על מחסים של הציבור שיש בהם חלוקות מזון. צוותים רפואיים נכנסים, ואין מגבלה. במקרים חריגים של הוצאת מטופלים אנחנו יודעים לעשות את זה. בחלק הצפוני אין מגבלה להכנסת סיוע - אין שם שום בעיה הומניטרית. בשבועיים האחרונים הצלחנו לצמצם את כמות המשאיות התקועות במעברים מכרם שלום מ-1,200 ל-500, אבל חמאס משתלט על שיירות או מפעיל גורמים נוספים כמו משפחות, הוא משתלט על תחנות חלוקת מזון או שולח פעילים לשם".
בהקשר הזה ציין כי "הוצבו נציגי או"ם כצוותים, ואנחנו מעודדים את האו"ם להרחיב יכולות לוגיסטיות בתוך עזה - עובדים בחדר תיאום עם הפיקוד של ארצות הברית בחמ"ל, וצבא ארצות הברית משתף את המומחיות שלו לשיפור הסיוע".
בהמשך לדיונים קודמים עלה נושא המחסור בדלק וגז בישול, והאלוף עליאן השיב: "לגבי דלקים וגז – כמות הדלק נקבעה בהתאם לבקשת הארגונים, ואין מניעה להכניס כמות נוספת". לדבריו, "עדיין קיימים פערים הומניטריים מסוימים. אין חוסר במים נקיים לשתייה. עשינו פעולה במתקן התפלה בדיר אל-בלח. אושרו לאו"ם 13 נקודות פינוי פסולת".
העותרים טענו שהמאפיות פועלות באופן חלקי ורק 3 מתוך 18 פתוחות, אך נציג הצבא מהמחלקה האזרחית טען ש-13 מאפיות פתוחות. לגבי טענת העותרים למחסור בגז בישול ענה הנציג "הפער נסגר".
בהמשך החלה לטעון נציגת העותרים, עו"ד אסנת כהן ליפשיץ, שאמרה "אני אתחיל בענייני הכיבוש", ואז החלו צעקות מהקהל והדיון נעצר באופן חריג. השופטים יצאו מן האולם וחזרו אחרי דקות ארוכות.
עו"ד כהן ליפשיץ טענה כי "נכנס יותר סיוע אבל יש תהום עובדתית. איך יכול להיות שארגוני הסיוע, מקור המידע שלנו ושל המדינה מתארים מצב קטסטרופלי בעזה? המצב בצפון הרצועה השתפר, המצב במחוזות המרכז והדרום החריף. יש חוסרים בכל תחום, אולי מלבד קמח, אבל לפי מומחים יש צורך במזון מגוון ואף אחד לא יכול להתקיים רק מפיתות".
השופט סולברג שאל: "מקרים קונקרטיים יש? אנחנו מחפשים אימותים, העתירה לא נתמכת בתצהירים. אתם קולטים דברים מגורמים עיתונאיים או ממשרד הבריאות בעזה בשליטת חמאס?"
עו"ד כהן ליפשיץ השיבה: "האנשים שאנחנו בקשר איתם לא רוצים להיחשף. יש מחסור במים. מתייחסים לתושבים כפיונים על לוח משחק, בבית חולים אירופי הצוות והחולים התחילו להתפנות בעצמם. ארגוני החוק וסדר קרסו".
השופט סולברג סיכם: "יש פער עצום בין התשתיות העובדתיות בין הצדדים. המדינה מגובה ואתכם קשה, אני ער לקושי".
איריס ברנשטיין, תושבת כפר מימון שאינה צד לעתירה, תקפה את עצם קיום הדיון: "איך יכול להיות שבזמן מלחמה מתקיים דיון על הגברת הסיוע לאויב שלנו? זה נס שאני עומדת כאן ולא טבוחה וחטופה. בזמן שבנינו הטובים כלואים אצל העם היושב בעזה במנהרות – אתם עסוקים בהכנסת הסיוע? העם לא איתכם"
איריס ברנשטיין, תושבת כפר מימון שאינה צד לעתירה ונשואה לאביו של סא"ל יהונתן צור ז"ל, קיבלה רשות דיבור ותקפה את עצם קיום הדיון: "איך יכול להיות שבזמן מלחמה מתקיים דיון על הגברת הסיוע לאויב שלנו? זה נס שאני עומדת כאן ולא טבוחה וחטופה. בזמן שבנינו הטובים כלואים אצל העם היושב בעזה במנהרות – אתם עסוקים בהכנסת הסיוע והטבתו? העם לא איתכם, לא במאבק הזה המסכן את חיילינו ושלום החטופים. לאיזה בית דין מעוות בהאג אתם מציגים את הצגת הניסיון הזה? לאלו שמאשימים אותנו ברצח עם? ממתי מדינה עסוקה במתן מזון תרופות לצד האויב? איך אתם נותנים במה לעותרים שמדברים על רעב ממוצא? מי שרוצה בהשמדתנו הוא אויב ונחשב על-פי חוק בוגד. איך מתקיים כאן דיון מתיש ומעליב בגין המזון המגיע אליו בשעת המלחמה? הדיון משפיל את חיילי צה"ל. איך עוה"ד העותרת לא נאשמת בבגידה בעם? מאשימה את צה"ל במצב הרצועה?".
השופט פוגלמן השיב: "תודה לך על הדברים. מדינת ישראל אינה דומה לאויביה. היא מדינת חוק וכשמוגשת עתירה לבית משפט בית משפט מברר אותה גם בימי מלחמה. אני מבין שקשה להשלים עם זה. כל אחד יכול להישאר באמונתו ומשתתפים שוב בצערך".
