"תמונת המצב של הילדים בישראל בחודשי המלחמה הראשונים מלמדת במידה רבה על כך שבמבחן ההגנה על ילדים - המדינה לא עמדה" - כך תיארה מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, את הדוח שפורסם בצהריים (ראשון) על ההשפעות של המלחמה וטבח 7 באוקטובר על הילדים בישראל.
בדוח נכתב כי "נתוני השנתון מצביעים על הקשר הטרגי שבין חולשתן של המערכות הציבוריות האוניברסליות ושל רשת ההגנה המדינתית על ילדים ערב הטבח והמלחמה, לבין היקף ועומק ההשלכות על מצבם של הילדים. הניסיון המקצועי אף מלמד שהנתונים הקשים של ראשית המלחמה הם כנראה רק המבוא לתמונה הרת אסון שתתבהר רק בהמשכה או בסופו של המשבר שפוקד אותנו. רק שינוי מחשבתי מוחלט ושינוי אסטרטגי כולל במדיניות הנוגעת לילדים יוכלו לשנות את התמונה ולהציל אותם ואותנו כחברה".
לפי נתוני הדוח השנתי של המועצה לשלום הילד, שסוקר את מצבם של הילדים והילדות בישראל, 38 ילדים נרצחו במלחמת "חרבות ברזל", מתוכם שלושה בגילי לידה עד שלוש, וארבעה בגילי 3 עד 6. כמו כן, 42 ילדים נחטפו לרצועת עזה על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים, מתוכם תשעה בגילי לידה עד חמש, ותשעה מעל גיל 18. שניים מהם, כפיר ואריאל ביבס, עדיין חטופים בעזה.
עוד עולה מהנתונים כי 19,407 ילדים נפגעו בגוף ובנפש בפעולות איבה מאז פרוץ המלחמה ועד ל-28 בפברואר, כ-37% מהם (7,257 ילדים) מתחת לגיל 6. בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, 116 ילדים התייתמו מהורים - 20 ילדים נותרו ללא הורים ועוד 96 התייתמו מהורה אחד.
"הבוקר הזה אנחנו קודם כל משמיעים את זעקתם של הילדים אריאל וכפיר ביבס שעדיין בשבי החמאס, של 38 הילדים שנרצחו בטבח 7 באוקטובר, של אלפי הילדים שנעקרו מבתיהם ושל 19,407 הילדים שנפגעו והוכרו על ידי הביטוח הלאומי כנפגעי פעולות איבה בגוף ובנפש - מספרים שהדעת לא יכולה לעכל והנפש לא יכולה לשאת", אמרה מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן.
הדוח מתייחס גם לילדים שפונו מבתיהם בעקבות המלחמה. "בסוף דצמבר 2023, כ-48 אלף ילדים בגילי חינוך התגוררו ביישובים שפונו מכוח החלטת ממשלה. מתוכם, כשני שליש מדרום הארץ. מתוך סך הילדים, 17,725 ילדים בגיל הרך (עד גיל שש)", נכתב. "בנוסף, כמובן, ישנם ילדים רבים במשפחות שהתפנו עצמאית. תלמידים מפונים אמורים ללמוד בבתי ספר בקהילה, בבתי ספר שנפתחו מחוץ למרכזי הקליטה או בתוך מרכזי המפונים עצמם - אך בסוף דצמבר 2023 עדיין לא היו נתונים מלאים לגבי השמתם של כלל הילדים. ישנם 7,900 תלמידים שלמשרד החינוך אין מידע על מקום הימצאם או לימודיהם".
לפי הדוח, בחודשי המלחמה נרשמה עלייה משמעותית באלימות במשפחה כלפי ילדים. "בהשוואה לחודשים המקבילים בשנה שעברה, בחודשים אוקטובר-דצמבר 2023 חלה עלייה של כ-28% בפניות למוקד 118 שעניינן אלימות, פגיעה מינית והזנחה כלפי ילדים", נכתב. "כחלק מכך, באותם חודשים חלה עלייה של כ-37% בפניות למוקד 118 שעניינן אלימות כלפי ילדים במשפחה (195 פניות בחודשים אוקטובר-דצמבר 2022, לעומת 268 פניות בחודשים המקבילים בשנת 2023)".
עוד נכתב כי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2023, חודשי המלחמה, חלה ירידה של 28% במספר ניסיונות ההתאבדות של ילדים בגילי 0 עד 17 לעומת מספר המקרים באותם החודשים בשנת 2022 (215 לעומת 298 מקרים). מתוך הניסיונות האובדניים בשנת 2023, כ-85% היו ניסיונות התאבדות של בנות.
זאת בשונה ממגמת העלייה במספר ניסיונות ההתאבדות של ילדים ובני נוער שהתקבלו בחדר מיון שנרשמה בין השנים 2019 ל-2022 - בכ-16% (מ-925 ניסיונות ל-1,075). מספר הניסיונות של בנות עלה בכ-25% (מ-702 ל-881), ושל בנות בגילי 15 עד 17 בכ-30% (מ-433 ל-562). 22 ילדים עד גיל 9, 378 בגילי 10 עד 14 ו-675 בגילי 15 עד 17 (בשנת 2022). כלומר, 37% מהקטינים שניסו להתאבד במהלך שנת 2022 היו מתחת לגיל 14. עוד נכתב כי בין השנים 2019 ל-2022 חלה עלייה של כ-19% בביקורי ילדים במחלקות הפסיכיאטריות לרפואה דחופה.
הדוח מצביע על פערים משמעותיים במענים במערכת החינוך לתלמידים בזמן המלחמה. "נכון לאוגוסט 2023, כ-29% מהתקנים של הפסיכולוגים החינוכיים במערכת החינוך לא היו מאוישים (סך הכול 986 תקנים שאינם מאוישים). במחוז דרום, "כ-36% מהתקנים של פסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר לא היו מאוישים", נכתב.
באשר למיגון, בדוח נכתב כי "כ-26% מהמוסדות החינוכיים בארץ, בפיקוח משרד החינוך, אינם ממוגנים כנדרש (ישנו פחות מרחב מוגן מכפי הנדרש על פי הנהלים), וכ-15% מהמוסדות החינוכיים אינם ממוגנים כלל. במחוזות הדרום והצפון, כ-20% ממוסדות החינוך אינם ממוגנים כנדרש וכ-10% מהם אינם ממוגנים כלל. בבתי הספר ביישובים הבדואיים בנגב, כ-21% אינם ממוגנים כלל".
עו"ד וינדמן אמרה כי "צריך לומר בקול רם וברור, מגמות שליליות של שנים בעוני, בבריאות הנפש ובתחום הרווחה והסיכון לא התחילו ב-7 באוקטובר. אבל כשמצב חירום פוגש מערכות וכוח אדם ציבורי שהורעבו במשך שנים ורשת ביטחון מחוררת - התוצאה כבר ידועה מראש".
כבכל שנה, הדוח מתייחס גם למצב סיכון של ילדים ונוער בישראל. בשנת 2022, 873,000 ילדים, שהם 28.2% מסך הילדים בישראל, חיו בעוני. שיעור זה גבוה יותר משיעור הילדים העניים ב-2020 (27.2%) וב-2021 (28%).
בנוסף, בשנת 2022 נפתחו 15,646 תיקים במשטרה בגין עבירות נגד קטינים בתוך המשפחה ומחוצה לה (לעומת 15,721 תיקים ב-2019). 3,863 תיקים נפתחו בגין עבירות במשפחה (כ-25% מכלל התיקים) ו-11,783 נפתחו בגין עבירות מחוץ למשפחה (כ-75% מכלל התיקים).
מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי קטינים ב-2022 היה הגבוה ביותר בעשור האחרון: מספר התיקים שנפתחו עלה בשנים 2022-2021 בכ-9% (מ-2,604 תיקים ב-2021 ל-2,829 ב-2022). כ-75% מהתיקים שנפתחו היו בגין עבירות מין כלפי קטינות וכ-26% בגין עבירות מין כלפי קטינים. בנוסף, בין השנים 2019 ל-2022 חלה עלייה של כ-75% במספר התיקים שנפתחו בגין עבירת הטרדה מינית כלפי קטינים (מ-362 תיקים ב-2019 ל-633 בשנת 2022).
"מאז 2008 חלה עלייה של פי 3.6 בשיעור התיקים שנפתחו בגין עבירת הטרדה מינית כלפי קטינים מתוך סך התיקים שנפתחו בגין עבירות מין כלפיהם", אומרים במועצה לשלום הילד. "אלו היוו כ-22% מכלל התיקים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי קטינים בשנת 2022 (לעומת כ-6% בשנת 2008). להערכתנו, עלייה זו קשורה לעבריינות רשת".
עוד נכתב בדוח כי בשנת 2022 נפתחו 616 תיקים לבגירים בחשד לביצוע עבירות נגד קטינים במוסדות חינוך, עלייה של כ-30% משנת 2019 (אז נפתחו 472 תיקים). בנוסף, בין השנים 2019 ל-2022 חלה עלייה של 91.5% בתיקים שנפתחו לבגירים בגין ביצוע עבירות מין נגד קטינים במוסדות חינוך (מ-59 תיקים ב-2019 ל-113 תיקים ב-2022).
עו"ד ורד וינדמןהדוח יוגש היום לנשיא המדינה יצחק הרצוג. "אני קוראת לראש הממשלה, לקבינט המלחמה ולכל מי שיושב סביב שולחן קבלת ההחלטות: את נושא הילדים והנוער והמוגנות שלהם, בגוף ובנפש, חייבים להעמיד בראש סדר העדיפויות הלאומי", אמרה עו"ד וינדמן. "כך לגבי הילדים והנוער שנעקרו מבתיהם ומשגרתם ומפונים כבר כמעט חמישה חודשים, כך לגבי הילדים במעגלי הטראומה הראשוניים והשניים וכך לגבי כלל הילדים והנוער בישראל. זה יהיה ההבדל שבין צעידה אל עבר תהום פעורה לרווחה, לבין התקומה".
פורסם לראשונה: 13:55, 03.03.24
