פיזור הכנסת הצפוי מחר (רביעי) עלול להביא לדחייה משמעותית בכניסתה של ישראל לתוכנית היוקרתית שמעניקה פטור מוויזה לארה"ב, כפי שכבר נחשף ב-ynet לפני שבוע. הסיבה: הליכוד מסרב לתמוך בשני חוקים הכרחיים ששרת הפנים איילת שקד מבקשת להעביר, לדרישת האמריקנים. שני החוקים, שהינם כאמור תנאי אמריקני חד משמעי להצטרפות ישראל לפטור המיוחל, לא נכנסו להסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה לפי שעה.
בשנה האחרונה, נזכיר, ישראל עשתה התקדמות משמעותית לעבר הפטור ולמעשה נמצאת בשלב המתקדם אי-פעם בדרך לכניסה לרשימת המדינות הפטורות מוויזה. הליכי החקיקה נוגעים להיענות לדרישות המשרד לביטחון המולדת בארה"ב בנוגע להעברת מידע בין הרשויות בישראל לאמריקנים.
פיזור הכנסת הצפוי הביא את השגריר האמריקני בישראל, טום ניידס, להתקשר בבהילות לשרת הפנים שקד והפציר בה "לעשות הכול", כלשונו, כדי ששני החוקים האלה יעברו. אחרת, הוא הזהיר, צירוף ישראל לתוכנית היוקרתית יעוכב לפחות עד הקמת ממשלה חדשה ואישור החקיקה הנדרשת בכנסת הבאה. התהליך הזה, כידוע, יכול להימשך חודשים ארוכים.
הליכוד מתנה את קידום החוקים הנדרשים לפטור מוויזה בהקדמת תאריך הבחירות ל-25 באוקטובר, התניה דומה לזו שדורשים בליכוד כדי להעביר את חוק המטרו. בסביבתה של שקד האשימו את הליכוד בתקיעת החוקים: "הליכוד עסוקים רק בפוליטיקה".
מקורביה של שקד השמיעו ביקורת חריפה על ראש המפלגה בנימין נתניהו. "זה ביזיון ברמה הכי גבוהה", אמרו. "הליכוד מעכב חוק שכולם רוצים בו. זה לא עניין של אופוזיציה או קואליציה".
אחת הדרישות של האמריקנים, נזכיר, היא העברת מידע מוקדם ביטחוני ופלילי על נוסעים בטיסות מישראל לארה"ב, כדי לאפשר לוושינגטון להתריע מבעוד מועד לפני כניסתו של אדם בעל רקע בעייתי. דרישה זו צריכה להיות מעוגנת בחוק. חוק נוסף שצריכה ישראל לאשר כדי לקדם את הפטור מוויזה הוא חוק שעוסק במידע שנמצא על הדרכון של הנוסע.
התיקון לחוק בנוגע למצב הקיים מאפשר לרשויות הישראליות (ביקורת גבולות) למסור לאמריקנים את כל המידע כבר בזמן הצ'ק אין שעושה הנוסע במדינת המוצא. כך האמריקנים יוכלו לסרב את כניסתו למדינה עוד לפני המראתו. בכיר בשגרירות ארה"ב אמר בשבוע שעבר כי השלמת הליכי החקיקה בתקופת ממשלת המעבר תלויה בכנסת.
"התהליך שישראל עשתה בשישה חודשים האחרונים היה גדול מכל מה שנעשה בחמש-שמונה שנים האחרונות", אמר. "ישראל התקדמה מאוד בנוגע להעברת מידע על נוסעים לארה"ב, כדי לוודא שהם לא מדליקים נורות אדומות. אין דרך להשלים את זה בלי חקיקה בישראל. זה תפקיד הכנסת, אבל נדרשת חקיקה על סמך הדרישות של המשרד לביטחון המולדת בארה"ב".
עם זאת, נציין, סוגיית החקיקה היא לא הגורם היחידי שעלול לעכב את הצטרפות ישראל לתכנית הפטור מוויזה. התנאי הבסיסי להצטרפות לתוכנית הוא שישראל תרד אל מתחת ל-3% סירוב בבקשות הוויזה. בחודש ספטמבר הקרוב מסתיימת השנה הפיסקלית בארה"ב, אך כעת מתברר שהשגרירות שלה תוכל לקבוע את אחוז הסירוב רק לקראת אביב 2023, דהיינו פברואר-מרץ.
וגם אז, אם ישראל תרד מתחת ל-3% - דבר שאיש לא מבטיח שיקרה - יעברו עוד כמה שבועות או חודשים עד שישראל תצטרף רשמית לתוכנית. שרת הפנים העריכה בעבר שישראל תצטרך לתכנית בראשית 2023 – אך נראה שזה לא יקרה לפני אמצע או אפילו סוף 2023, וגם אז בתנאי שהושלמו הליכי החקיקה בכנסת.
הבכיר משגרירות ארה"ב ציין כי רוב סירובי הוויזות לישראלים – כשני שליש – נגרמים בכלל בגלל בעיות אדמיניסטרטיביות כגון תמונת פספורט לא נכונה או ישנה; רישום לא נכון של הילדים שהם בכלל אזרחים אמריקנים; או בקשה של הישראלים לקבל את הדרכון בדחיפות לפני קבלת הוויזה, מכיוון שהם צריכים לטוס מיד למדינה אחרת, ואז אוטומטית בקשת הוויזה שלהם נדחית.
על אף הוויכוח על מספר חוקים, בהם חוק המטרו וחוקי הפטור מוויזה, בין הקואליציה לאופוזיציה הושגה הסכמה על קידומם של עשרות חוקים לפני פיזור הכנסת, לפחות בינתיים. זה מסמך ההסכמות המלא. עם זאת, נציין כי חלק מהחוקים שנמצאים נכון לעכשיו במסמך ההסכמות עוד עשויים לרדת, וחוקים אחרים, שאינם נמצאים במסמך עשויים להתווסף להסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה.
בינתיים, ועל רקע אי ההסכמות סביב חוק המטרו שנחשב לפרויקט הדגל של שרת התחבורה מרב מיכאלי, יו"ר ועדת החוקה גלעד קריב ממפלגתה נמנע מלכנס את הוועדה בראשותו לדיון בעניין חוק הבחירות לכנסת ה-25. הוועדה הייתה אמור להתכנס בשעות הבוקר כדי לדון בחקיקה שנלווית לפיזור הכנסת, אך הדיון נדחה ל-11:30, ולאחר מכן נדחה פעם נוספת למועד לא ידוע.
בציוץ בטוויטר הסבירה מיכאלי את הדחיפות בהעברת חוק המטרו: "מי שאומר שחוק הבמטרו ייתעכב רק 'בקצת' אם לא יעבור, פשוט לא מבין אותו. בלי החוק לא יקודמו הליכי קבלת החלטות, לא יקודם תיאום תשתיות בלו"ז סביר, לא יופעלו מנגנוני מימון שיביאו ל-150 מיליארד שקל להשקעה בפרויקט. יתכבדו המתדרכים, ילמדו את החוק, ואז יסבירו לציבור למה תקעו אותו על פוליטיקה".