שיאי העולם של יוסיין בולט לא היו נתונים בסכנה בשום שלב במרוץ שנערך היום (א') בפריז, אבל סביר להניח שגם האדם המהיר בתולדות האנושות לא היה צולח את המשימה המאתגרת שניתנה למשתתפים בו: להשלים במהירות המרבית מסלול של שני קילומטרים תוך ייצוב מגש עם קרואסון, ספל קפה וכוס מים. שפכת? נפסלת.
אל תפיל, אל תשפוך: מרוץ המלצרים בפריז
(מרויטרס)
9 צפייה בגלריה
"אני אוהבת את זה בדיוק כמו שאני שונאת את זה". יוצאים לדרך ליד בניין העירייה
(צילום: EPA/CHRISTOPHE PETIT TESSON)
"מרוץ המלצרים" של פריז נערך לראשונה בשנת 1914, ואחרי המהדורה של 2011 הוא נקטע. היום, 110 אחרי המרוץ הראשון, הוא חזר לרחובות הבירה הצרפתית, במסגרת ההיערכות לאולימפיאדת פריז שתיערך בקיץ – הפעם הראשונה שבה המשחקים האולימפיים ייערכו בעיר זה 100 שנה.
כ-200 מלצרים ומלצריות השתתפו במרוץ הפעם, כשהם לבושים במדים ועונדים עניבות. במשך קרוב לרבע שעה – מי יותר ומי פחות – הם צעדו במסלול מעגלי ליד בניין העירייה. במקצה לנשים ניצחה פאולין בת ה-34, שהשלימה את המסלול ב-14 דקות ו-12 שניות. פאולין, שממלצרת במסעדה-קפה בשם Le Petit Pont ליד קתדרלת נוטרדם, החלה למלצר בגיל 16, ואומרת שהיא אינה יכולה לדמיין חיים אחרים.
"אני אוהבת את זה בדיוק כמו שאני שונאת את זה", הסבירה. "זה בדם שלי. אני לא יכולה לעזוב את זה. זה קשה. זה מתיש. זה תובעני. זה 12 שעות ביום. בלי סופי שבוע. בלי חג מולד. אבל זה חלק מה-DNA שלי. במידה מסוימת גדלתי עם מגש ביד. האופי שלי – בחיים ובעבודה – עוצב על-ידי הבוסים שכשירו אותי ועל-ידי הלקוחות, כל האנשים שפגשתי".
במקצה של הגברים ניצח המלצר סאמי, שעובד ב-La Contrescarpe, ברובע החמישי של פריז, והשלים את המסלול ב-13 דקות ו-30 שניות. הוא ופאולין זכו כל אחד במדליה, לילה במלון פריזאי ושני כרטיסים לטקס הפתיחה של האולימפיאדה ב-26 ביולי.
אף שבאירוע היום נראו המלצרים מחויכים, רבים מהם הודו כי לא תמיד זה מצבם כשהם ממהרים בעבודה. במדינות אחרות אולי הלקוח תמיד צודק, אבל בצרפת שמורה למלצר או למלצרית המילה האחרונה, מה שמטפח את המוניטין של המלצרים הצרפתים כעגמומיים-משהו ולעתים אף כגסי-רוח.
"הגאווה הצרפתית פירושה שבמקצוע כזה המלצרים לא רוצים שירמסו אותם", הסביר תיירי פטי, מלצר בן 60 שיפרוש באפריל הקרוב אחרי 40 שנות שירות. "זה לא נובע מחוסר כבוד, זה יותר הלך רוח. זה מאוד צרפתי".
