נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ תקף את ההתנהלות של מחליפו ג'ו ביידן סביב הנסיגה האמריקנית מאפגניסטן. טראמפ ביקר את ביידן על כך שלא הציב תנאים מקדימים להשלמת הנסיגה של הכוחות האמריקניים, והדגיש כי מסע הכיבושים של הטליבאן באפגניסטן "אינו מקובל".
ממשל טראמפ חתם על הסכם שלום עם הטליבאן ב-2020 בדוחא. בהסכם התחייבה ארה"ב להוציא את כל כוחותיה מאפגניסטן עד מאי 2021 בתמורה לערובות ביטחוניות מהטליבאן. כשביידן נכנס לתפקיד בינואר 2021 הוא דחה את תאריך היעד, וקבע שהנסיגה תהיה ללא תנאים מוקדמים.
השלב האחרון של הנסיגה האמריקנית מאפגניסטן החל בחודש מאי - ובמקביל פתח הטליבאן במבצע כיבושים נרחב ברחבי אפגניסטן. טראמפ אמר שנסיגת ארה"ב, שביידן קבע שתושלם עד 31 אוגוסט, הייתה "נסיגה שונה בהרבה והרבה יותר מוצלחת" אם הוא עדיין היה בבית הלבן. "אם אני הייתי עכשיו נשיא העולם היה רואה שהנסיגה שלנו מאפגניסטן הייתה נסיגה מבוססת תנאים".
"אני עצמי ניהלתי שיחות עם המנהיגים הבכירים ביותר בטליבאן, שבהן הם הבינו שמה שהם עושים עכשיו לא יהיה מקובל. הנסיגה שלי הייתה שונה בהרבה, והרבה יותר מוצלחת. והטליבאן מבין את זה יותר טוב מכולם", אמר טראמפ, שלמרות ההפסד בבחירות 2020 נותר הדמות הפופולארית ביותר במפלגה הרפובליקנית. בהצהרתו הוא לא אמר מה היה עושה כדי לעצור את כיבושי הטליבאן.
הטליבאן המשיך אתמול בכיבושיו באפגניסטן: בחמישי בערב דווח שהעיר הראת במערב אפגניסטן – העיר השלישית בגודלה במדינה – נפלה גם היא לידי הטליבאן. לאחר מכן הודיע ארגון הטרור שכבש גם את קנדהאר בדרום המדינה – העיר השנייה בגודלה באפגניסטן, אחרי הבירה קאבול.
לקראת חצות אישרו גורמים אפגנים לסוכנות הידיעות AP שהטליבאן כבש את קנדהאר. הטליבאן שולט כעת ב-12 מ-34 ערי הבירה המחוזיות באפגניסטן - כולן נכבשו מסוף השבוע שעבר.
גורם בכיר באיחוד האירופי העריך השבוע שהטליבאן שולט ביותר מ-65% משטחה של אפגניסטן. הממשלה האפגנית איבדה את השליטה על רוב השטחים בצפון המדינה ובמערבה, וגורמים אמריקנים חוששים שעיר הבירה קאבול עלולה ליפול לידי הטליבאן בתוך 90 יום. שלשום העריך גורם במשרד ההגנה האמריקני שכבר בתוך 30 ימים עשוי הטליבאן לבודד את קאבול. הוא הדגיש כי המסקנה "לא מובנת מאליה", והצבא האפגני יכול לשנות את המומנטום של הלחימה.
על רקע החשש האמריקני מנפילתה של קאבול שוחחו אמש גורמים אמריקנים עם סוכנות הידיעות רויטרס. הם סיפרו שמחלקת המדינה צפויה להודיע על פינוי "משמעותי" של עובדים מהשגרירות בקאבול. לפי רויטרס לא ברור אם העובדים שיפונו יעברו למקום אחר בקאבול, או יעזבו את המדינה. הצבא האמריקני יסייע לפינוי - הליך מקובל באזורי קרבות - מה שדורש תגבור זמני של הכוחות האמריקניים באפגניסטן. גם אחרי שהנסיגה האמריקנית מאפגניסטן תושלם אמורים להישאר במדינה מאות חיילים אמריקנים שיאבטחו את השגרירות בקאבול ומבנים רגישים נוספים.
לאחר הפרסום של רויטרס מסרה מחלקת המדינה כי בימים הקרובים היא תחל לצמצם את מספר העובדים בשגרירות בקאבול. דובר מחלקת המדינה, נד פרייס, אמר לכתבים: "מדי יום אנחנו בוחנים את המצב הביטחוני כדי לקבוע מהי הדרך הטובה ביותר לשמור על מי שנמצאים בשגרירות". פרייס ציין כי "לאור המצב הביטחוני המתפתח" רק עובדים חיוניים יישארו בצוות הדיפלומטי המצומצם בשגרירות, וחיילים אמריקנים יגיעו לשדה התעופה בקאבול כדי לעזור לפינוי אנשי השגרירות.
הפנטגון הודיע אמש כי כ-3,000 חיילים אמריקנים יגיעו זמנית לאפגניסטן, רק כדי לסייע לפינוי אנשי השגרירות של ארה"ב בקאבול. דובר הפנטגון ג'ון קירבי אמר שהתגבורת של הכוחות האמריקניים תחל להגיע בתוך 24 עד 48 שעות. אלפי החיילים יסייעו למאות החיילים האמריקנים שיישארו באפגניסטן גם אחרי השלמת הנסיגה. לפי הערכות, בשגרירות בקאבול יש כ-1,400 עובדים.
בנוסף יגיעו 3,500 חיילים אמריקנים לאזור ויהיו בכוננות במדינות הסמוכות, למקרה של הסלמה.
דגל הטליבאן מונף במעבר גבול גדול בין אפגניסטן לפקיסטן
(רויטרס)
השגרירות האמריקנית בקאבול קראה אתמול לאזרחי ארה"ב לעזוב את אפגניסטן. היא מסרה שבעקבות המצב הביטחוני וצמצום אנשי הצוות "היכולת שלה לסייע לאזרחים אמריקנים באפגניסטן מוגבלת ביותר – גם בעיר קאבול". גרמניה פרסמה הודעה דומה לאזרחיה באפגניסטן. בריטניה הודיעה שהיא תשלח 600 חיילים לאפגניסטן כדי לסייע לאזרחים בריטים ומתורגמנים מקומיים לעזוב. השגרירות הבריטית בקאבול תעבור למקום בטוח יותר והצוות שיישאר בה יהיה מצומצם.
בצל הקריסה של הכוחות האפגניים בולט חוסר הנכונות של ארה"ב, שבמשך 20 שנה נלחמה לצדם כתף אל כתף, לשוב לשדה הקרב. בימים האחרונים דווח אמנם על כמה הפצצות אמריקניות שנועדו לסייע לכוחות הממשלה מהאוויר, אבל המעורבות הצבאית של ארה"ב בניסיון להדוף את הטליבאן נראית כעת מצומצמת למדי. ביידן הצהיר השבוע כי הכוחות האפגניים, שאומנו על-ידי האמריקנים, הם שצריכים כעת להגן על ארצם, ואמר כי הוא אינו מתחרט על ההחלטה להסיג את צבא ארה"ב מהמדינה – החלטה שכאמור מי שקיבל אותה היה בתפקיד דונלד טראמפ.
ארה"ב, נזכיר, פלשה לאפגניסטן אחרי מתקפת הטרור של 11 בספטמבר 2001, ואז היא הפילה את משטר הטליבאן האיסלאמיסטי ששלט בה ופתחה במצוד אחרי מנהיגי אל-קאעידה שהיו אחראים למתקפה, ובהם אוסמה בן לאדן. בימים אלה היא משלימה את הנסיגה שלה ושל כוחות נאט"ו מהמדינה אחרי 20 שנה, בתום מלחמה שהפכה לארוכה ביותר בהיסטוריה האמריקנית. אף שאחרי פלישת ארה"ב לאפגניסטן הופל משטר הטליבאן במהרה, ואף שבשיא המלחמה חוסל בן לאדן, הטליבאן שב והתחזק מאז, ובחודשים האחרונים הוא כובש עוד ועוד שטחים.
בקרב האוכלוסייה האזרחית באפגניסטן גובר עוד ועוד החשש מפני חידוש שלטונו האכזרי של הטליבאן, שבשנים 2001-1996 ניהל בה משטר דמים, שבמסגרתו מנע מנשים לצאת ללמוד, סקל באבנים את מתנגדיו ואת מי שהפרו לטעמו את כללי ההלכה האיסלאמית – והטיל מורא על תושבי המדינה כולה. אפגנים רבים רואים כעת באמריקנים כמי שבנסיגה מאפגניסטן מפקירים אותם לגורלם, ולמעשה מוסרים אותם בחזרה לידי השלטון האיסלאמיסטי שדיכא אותם במשך שנים.
פורסם לראשונה: 22:00, 12.08.21
