3 צפייה בגלריה
אריה דרעי
אריה דרעי
דרעי
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בג"ץ הודיע כי יפרסם היום ב-16:00 (רביעי) את הכרעתו בנוגע למינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר. השבוע הבהיר דרעי שגם אם בג"ץ יפסול אותו הוא לא יתפטר, ואמר בשיחות סגורות: "האחריות היא על נתניהו, הוא צריך לפתור את הבעיה הזאת". אלא שגם בליכוד מתקשים למצוא פתרונות יצירתיים שישאירו את דרעי בממשלה באופן חוקי, ובמפלגה אף מעריכים כי הוא יצטרך להישאר חבר קואליציה בלבד, מבלי לכהן כשר.
הצעה אחת שכבר עלתה בעבר בליכוד היא לבטל את עילת הסבירות. עדיין לא ברור אם הביטול יחול רטרואקטיבית על הכרעות בג"ץ לפני אישור החוק, ובכלל - גם הליך החקירה עצמו מערים קשיים לקואליציה: הבוקר פורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כי גורמים בליכוד העבירו מסר לדרעי, שלפיו לא ניתן להעביר בהליך בזק חוק כזה. "זה חוק שייקח זמן להעביר", אמר גורם במפלגה. לדברי ח"כים בליכוד, מאחר שראש הממשלה נתניהו לא מתכוון להפר את פסיקת בג"ץ - יו"ר ש"ס והשותף הנאמן ביותר שלו עלול להישאר תקופה ארוכה מחוץ לממשלה. תרחיש כזה עלול ליצור משבר קואליציוני משמעותי.
(צילום: בראל אפרים, אבי חי)

לשופטים שיכריעו ברוב קולות בעתירות נגד המינוי יש כמה אפשרויות. הראשונה היא אישור המינוי וקביעה שאין מקום לפסילת חוק היסוד שאותו אישרה הכנסת ולפיו הוא יוכל לכהן כשר למרות הרשעתו בעבירות מס, ואין חוסר סבירות קיצוני בהחלטה של ראש הממשלה נתניהו למנותו לחבר בממשלה.
אפשרות שנייה היא קביעה שישנו חוסר סבירות קיצוני במינוי דרעי לשר הפנים והבריאות, ולכן על ראש הממשלה נתניהו לפטרו. אפשרות נוספת היא פסילת התיקון לחוק יסוד: הממשלה, שנתפר למידותיו של דרעי כדי לאפשר למי שנגזר עליו מאסר על-תנאי להימנע ממצב של הטלת קלון שמונע כהונה כשר. במצב כזה יישאר בתוקף החוק הקודם - ועל-מנת לכהן כשר יצטרך דרעי לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג שיצטרך להחליט אם עקב ההרשעה יש להטיל על יו"ר ש"ס קלון. אם השופט יחליט שאין קלון - דרעי יוכל לכהן כשר. אם סולברג יחליט להשית קלון - דרעי יהיה מנוע מלכהן שר.
עוד אפשרות היא קביעה שהחוק החדש לא ייפסל, אך לא יחול רטרואקטיבית על דרעי. יו"ר ש"ס, שכל משפטו התנהל ועונשו נגזר תחת החוק הקודם, ייאלץ גם במקרה כזה לפנות שוב ליו"ר ועדת הבחירות ולבקש לבדוק ממנו אם יש במעשיו קלון.
3 צפייה בגלריה
שופט נעם סולברג
שופט נעם סולברג
השופט סולברג
(צילום: אלכס קולומויסקי)
האפשרות החמישית נוגעת לסוגיית "ההשתק השיפוטי". מדובר בנושא שנקשר לאיסור הנוגע לשימוש לרעה בהליכי משפט. עלתה טענה שבעת שנגזר דינו של דרעי לפני כשנה, בדיון שבו הוצג הסדר הטיעון עימו, הוא התחייב לפרוש מהחיים הציבוריים ולכן חזרתו עכשיו חסומה.
מצד אחד אין מחלוקת שבמסגרת פרטי ההסדר לא נכללה פרישתו של דרעי מן החיים הפוליטיים, גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אישרה זאת בתגובתה לעתירות לבג"ץ. ואולם, דרעי בחר להתפטר מהכנסת במקביל להסדר, ולכן היועץ המשפטי הקודם אביחי מנדלבליט שאישר את ההסדר, החליט אז שאין מקום להידרש לסוגיית הקלון שנותרה פתוחה.
(צילוםף משה מזרחי, משי בן עמי)

ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס) התייחס לסערה סביב הכרעת בג"ץ הקרבה, ואמר בריאיון לאולפן ynet כי "אם לא ירצו את דרעי כשר, יקבל אותו כראש ממשלה. אנחנו מכבדים כל פסק דין של בג"ץ, דרעי יכול להיות ראש ממשלה חליפי ואפשר גם לבטל את החוק".
בצלאל, שאמר אתמול בריאיון לערוץ הכנסת כי "אם שופטי בג"ץ יפסלו את דרעי - הם יורים לעצמם בראש", ציין כי "בסוף העם בחר. יותר משני מיליון איש הצביעו לדרעי בצורה ישירה או עקיפה. אני מקווה ובטוח שממשלת ישראל תעשה כל דבר חוקי שאפשר לעשות בשביל שהוא יהיה שר בכיר בממשלה".
במקביל, שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי "אם בג"ץ יחליט שחיות היא ראש הממשלה מעתה ועד עולם, בניגוד לחוק יסוד הממשלה, האם לא נגן על הדמוקרטיה שלנו?! ברור שכן. זו החלטה בחוסר סמכות ובעזות מצח. רגע, אבל זו בדיוק המשמעות של להתערב לראש הממשלה במינוי השרים בניגוד לחוק יסוד הממשלה, לא?".
3 צפייה בגלריה
יריב לוין ובנימין נתניהו
יריב לוין ובנימין נתניהו
מתקשים למצוא פתרונות. נתניהו ולוין
(צילום: אלכס קולומויסקי)
שר הרווחה יעקב מרגי מש"ס אמר הבוקר כי אם דרעי לא יוכל להישאר שר בעקבות הכרעת בג"ץ - הם יפרקו את הממשלה. "אם אריה דרעי לא בממשלה - אין ממשלה", אמר בריאיון לכאן רשת ב'. בהמשך ניסה מרגי לעדן את המסר: "אני אמליץ למועצת חכמי התורה שאם אריה דרעי לא בממשלה אין ממשלה, זו דעתי".
גורם נוסף בש"ס אמר כי "לא יהיה מצב שהממשלה תתקיים ללא דרעי. זאת הבעיה של הליכוד ושימצאו דרך לפתור את זה". אחרי שורה של אמירות חריפות, נדרשו חברי ש"ס להפסיק להתראיין.
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה אמר מוקדם יותר במליאה על רקע הדריכות לקראת הכרעת בג"ץ הקרבה כי "נבחרי הציבור, ורק הם, חיים מאמון הציבור. אם הציבור אינו נותן בהם אמון, בכוחו להחליף אותם, וכך הוא אכן עושה מעת לעת. זו דעתי, אני ער לכך שיש גם דעות אחרות, ואני ער לכך שיש בציבור ובבית הזה גם חששות".