היבט חיובי אחד הנראה לעין בכניסתו האפשרית של גדעון סער לממשלה הוא השפעה ממתנת אל מול ההתקפות של שריה על המערכת המשפטית. סער היה שר משפטים מוצלח לפני יותר משלוש שנים ולמרות עמדותיו המשפטיות השמרניות, הוא ניהל באורח מושכל ומתון את המערכת, כולל הגעה להסכמים על מינויי שופטים עם נשיאת בית המשפט העליון דאז אסתר חיות.
גולת הכותרת של תפקידו הייתה הנעת בחירתה של גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, ואין ספק שתהיה לו השפעה מכרעת על מניעת הליכים להדחתה של היועצת ומיתון ההתנכלויות כלפיה.
אם יחוקק חוק גיוס חדש, יצטרך סער לשמש כמגשר בין עמדת היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו והסיעות הדתיות בשתי סוגיות עיקריות - צורכי מערכת הביטחון באשר למספר המתגייסים וערך השוויון.
היעד של גיוס של 4,800 בני ישיבות בשנה הראשונה היווה רק מספר פתיחה. בהרב-מיארה גם שוללת גישה של המפלגות החרדיות לערוך תבחינים לא שוויוניים בין בני הישיבות שאמורים להתגייס.
בשבוע שעבר, עם פתיחת "שנת המשפט" בסימן המתקפות על מערכת המשפט ואי בחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון, סער אמר: "אני מאמין בשינויים אבולוציוניים במערכת המשפט ולא ברבולוציוניים. השאלה היא מה המוטיבציה מאחורי התיקונים המוצעים ומה מטרותיהם. המטרה צריכה להיות תיקון המערכת ולא ריכוז הכוח בידי רשות אחת".
ספק אם סער יתמוך בשינויים הקרובים שעומדים על הפרק בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה: בחירת נציב שירות המדינה ישירות על-ידי ראש הממשלה, וחוק לבחירת נציב התלונות על השופטים על-ידי הכנסת.
אם סער אכן יצטרף לממשלה, הוא צפוי לעמוד עד מהרה באתגר לא פשוט: ראש הממשלה נתניהו אמור לעלות על דוכן העדים במשפט תיקי האלפים כבר ב-2 בדצמבר. ניסיונו של נתניהו לדחות את עדותו בשל הימשכות המלחמה לא צלח. עם זאת, מצבה של המלחמה, אולי גם התלקחות קשה בצפון, עשויות להשפיע בכל זאת על דחיית העדות.
שינוי משטרי
"ניצול רוב קואליציוני כדי לבצע שינויים מרחיקי-לכת בשיטת המשטר שאינם מקובלים על רוב הציבור - איננו נכון. יתרה מכך: כל שינוי שיבוצע בדרך זו יבוטל בהמשך בתקופת כהונת כנסת וממשלה אחרות", אמר סער בשבוע שעבר.
על שיטת בחירת נשיא בית המשפט העליון לפי עיקרון הוותק - ה"סניוריטי", אמר סער: "בימים אלה נראה לצערי, שנכשל ניסיון ההידברות שמטרתו להגיע להבנה סביב בחירת נשיא בית המשפט העליון ושופטיו. אני מקווה שתושג בסופו של דבר הבנה. אני חושש שבראיית החברה הישראלית מחירי היעדר הסכמה יהיו גבוהים בהרבה ממחירי ההסכמה.
"מעולם לא חשבתי שנכון לסטות מהכלל הלא כתוב של שיטת ה'סניוריטי' בבחירת נשיא בית המשפט העליון. יתרונות שיטת ה'סניוריטי' גדולים מחסרונותיה, שכן היא מונעת פוליטיזציה של בית המשפט העליון. חוסר התלות של שופטי בית המשפט העליון מהרגע שמונו הוא חשוב ביותר. תחרות מתמדת על משרת הנשיא עלולה להשפיע על פסיקותיהם ולגרום להשפעה פוליטית שלטונית לא רצויה". כך, באורח חד וחלק, מעדיף סער את בחירת השופט יצחק עמית כנשיא בעוד שלושה שבועות.
3 צפייה בגלריה
הצטרפות של סער בעיצומה של מאבק בין השר לוין לנשיא ביהמ"ש העליון המיועד עמית
(צילום: אבי מועלם, עמית שאבי)
סער ציין עוד בשבוע שעבר: "בעת כהונתי, הצעתי שינויים בבחירת שופטים לבית המשפט העליון. ההצעות שלי כללו שיפוט מגוון יותר, שיבוצע בצורה שקופה ומבוססת על הסכמה רחבה. אין כל היגיון בפריסת כהונת נשיא בית המשפט העליון לפרוסות של שנה אחת (הצעת שר המשפטים יריב לוין למנות לשנה אחת את יוסף אלרון כנשיא בית המשפט העליון. ט"צ) שכן זאת עשויה להשפיע על התפקוד השיפוטי. מבחינה מערכתית - רצוי רצף משמעותי יותר של זמן למילוי תפקיד חשוב זה. לא כל דבר עקום שבוצע או מבוצע במערכת הפוליטית צריך להעתיק לבית המשפט".
בהתייחסו לבחירת שופטים לבית המשפט העליון, אמר סער: "דעתי היא שניתן וצריך להגיע להסכמה. עיקרון חשוב הוא גיוון הרכב שופטי בית המשפט העליון, גם בהשקפת עולמם המשפטית והשיפוטית. כשר המשפטים הובלתי בחירה בהסכמה רחבה של ארבעה שופטים לבית המשפט העליון. לא הצעתי את המועמדים שמציע עתה שר המשפטים הנוכחי.
"יחד עם זאת, לא יקרה שום אסון עם אחד מתוך שלושה השופטים החדשים שייבחרו יאחוז בהשקפת עולם משפטית הקרובה לזו של השר המכהן. אין צורך ואין גם אפשרות להסכים עם השקפותיו של כל מועמד שנבחר. יש לבחון את הדברים בראייה כוללת ורחבה. הגיוון בבית המשפט העליון הוא חשוב. שופט אחד מתוך 15 אינו אמור ואינו יכול להטות את הכף".
בהקשר זה יצוין כי ההערכה היא שסער יתמוך בבחירת אחד משני מועמדיו של שר המשפטים לוין – ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון. השניים נפסלו על הסף על ידי ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן בטיעון שאינם בסטנדרט, כלומר שהישגיהם האקדמיים אינם מזכים אותם בהצטרפות לעליון ובעיקר בשל השקפתם הכופרת בסמכות בית המשפט העליון. לפי עמדות סער, הוא סבור שפוגלמן יכול להסכים על מינוי אחד מן השניים.
סער ציין עוד בשבוע שעבר: "בעניין זה - נוקשות יתר וחיזוק דימוי 'המועדון הסגור' אינם משקפים את טובתה האמיתית של מערכת המשפט. עדיפה הסכמה ובחירה שגם תשלים את הרכב בית המשפט וגם יהיה לה אפקט ציבורי חיובי גם להעצמת האמון בבית המשפט על יסוד גיוונו מאשר הסכמה. היעדר הסכמה, משמעותה שבית המשפט יתפקד מהחודש הבא בהרכב חסר מאוד (12 מתוך 15 שופטים) והקרע בציבור ביחס אליו - יעמיק. אני עדיין מקווה שתושג הבנה והסכמה שתחסוך לכולנו את המחירים הכבדים של היעדר הסכמה".
על התמיכה הציבורית במערכת המשפט, אמר סער: "יש לחזק אותה על-ידי פתרונות פרקטיים בהתמודדות עם אתגרים לאומיים. המערכת צריכה להירתם לסייע לרשויות המבצעת והמחוקקת בהתמודדות עם בעיות לאומיות כגון מלחמה וטרור".
