ברכות ליאיר גולן על בחירתו ליו"ר מפלגת העבודה – מפלגה עתירת זכויות והיסטוריה שהיתה כפסע מלחדול מלהתקיים ולא לעבור את אחוז החסימה. אומנם בסקרים נראה שהעם כולו נוטה בדעותיו ימינה מאז החלה מלחמת חרבות ברזל, אך עבור חלק מהציבור שתופס את מפלגות השלטון כקיצוניות ואת מפלגות המרכז ככאלו שאינן מספיק עקביות בצעדיהן - מפלגת העבודה בהנהגתו של גולן יכולה להתגלות כבית פוליטי.
הפעולות המיידיות שיעשה גולן בזמן הקרוב יחרצו את סיכוייו להציל את מפלגתו ואת גוש השמאל הציוני בכלל, שנראה כי איבד את דרכו המקורית לחלוטין. לאורך השנים עלו לזירה הפוליטית בסערה אנשי צבא, נישאים על כפה של תקופה ביטחונית מאתגרת וקשה (והיו רבות כאלו), כשהם מהווים תקווה פוליטית חדשה ורעננה בתחילת הדרך במעין בשורה למנהיג "חזק" ביטחונית אך גם "ישר ורענן" אל מול המצב הקיים. מועמדים אלו נחלו לרוב כישלון פוליטי חרוץ; אי הניסיון הפוליטי שלהם ובעיקר חוסר נכונותם לנקוט עמדות ולבצע פעולות הירואיות במישור הפוליטי, בדומה לאלו שנקטו בשדה הקרב – הביאו אותם להיעלמות. רשימת המועמדים העונים לתסריט היא ארוכה -מאמנון ליפקין שחק, דרך עמרם מצנע, בוגי יעלון, ועד גבי אשכנזי ואחרים.
על מנת שלא לצעוד באותו הנתיב, אך עדיין לתת משקל משמעותי למימד הבטחוני שהביא הצלחה למפלגת העבודה בעשורים הראשונים להקמתה, על גולן לנקוט באופן מיידי במספר פעולות שמטרתן להחיות את מוניטין מפלגת העבודה ולהחזירה למקום מכובד בזירה הפוליטית.
ראשית, נדרש חיזוק האלמנטים הציוניים במפלגה. האתוס ההיסטורי של מפלגת העבודה כבונת המדינה ומפעל ההתיישבות נשחק עם השנים עד דק. כמו כן, גולן חייב להקים מחדש את אבני היסוד הביטחוניים במפלגה – הרכב המפלגה הקיים מאופיין בנשים, מחאה ושמאל חברתי. לא בכדי גרף גולן (שהפגין אומץ לב הירואי וערכיות ראויה לשבח באירועי 7 באוקטובר) רוב קולות מוחלט ושבחים רבים, לרבות תמיכה של חברי הכנסת הקיימים. השיח הביטחוני הוא השיח השולט בתקופה זו ובשנים שעוד יבואו, וטוב יעשה אם יצרף מייד וללא פחד אנשים שאין עוררין על הרקע הבטחוני שלהם על מנת לאזן את הכיוון שלקחה מפלגת העבודה בשנים האחרונות, שהתרחקה מאוד מהזיהוי עם תפיסה בטחונית ניצית לצד כמיהה לפתרון מדיני ארוך טווח.
על גולן להילחם בטשטוש הפשטני של "שמאל/ימין" שהציבור נוטה לאמץ, ולייצר בידול בשיח. הוא חייב לעמוד על הבידול המשמעותי בין הכיוון הזה של מפלגת העבודה המיתולוגית לבין הכיוון האזוטרי והנישתי של היו"ר היוצאת מרב מיכאלי – שכמעט איים להכחידה
בנוסף, על גולן להילחם בטשטוש הפשטני של "שמאל/ימין" שהציבור נוטה לאמץ, ולייצר בידול בשיח. הוא חייב לעמוד על הבידול המשמעותי בין הכיוון הזה של מפלגת העבודה המיתולוגית לבין הכיוון האזוטרי והנישתי של היו"ר היוצאת מרב מיכאלי – שכמעט איים להכחידה. מפלגת העבודה צריכה ל"החזיר עטרה ליושנה" במיתוג המפלגה והחיבור שלה להתיישבות, לחקלאות, לחינוך, למכינות הצבאיות, לתנועות הנוער, למסלולים הייעודיים במסגרת נח"ל - לצד ניתוק מהיר ממיתוג המפלגה שהוקצן בימי מיכאלי כפמיניסטי, עירוני, תל אביבי ומנותק מהנעשה בשטח.
כמו כן , על גולן ליצור שיח "ריאלי ומפוכח" ברוח התקופה המאוד מאתגרת כיום על אופק מדיני בטווח הבינוני-ארוך. זו לא התקופה לפנטזיות על חומוס בדמשק. זו גם לא שאיפה ריאלית לנסות ולהיות עוד "מפלגת מרכז" - שם צפוף מאוד. נדרש בידול שחייב "לעבור חלק בגרון" בתקופה זו. לצד זאת, עליו לנטרל אלמנטים "אנטי-ציוניים" במפלגה, ובעיקר במפלגת מרצ המיועדת לאיחוד. מצב הרוח הלאומי אינו סלחן ומכיל לשום רעשי רקע שאינם עולים בקנה אחד עם רוח מפלגת העבודה החדשה, שצריכה לאמץ את התפיסה הישנה של "יונה מדינית וחברתית לצד נץ בטחוני", שילוב שהפך לכמעט בלתי הגיוני בתפיסת רוב הציבור בישראל, מאז השריש נתניהו לראשונה את הסיסמא הביטחונית "ימין-חזק. שמאל-חלש".
בנוסף, על גולן להישמר מטהרנות יתר. המשחק הפוליטי הוא משחק קשה ולעיתים מלוכלך. שחקנים ותיקים מנוסים ומיומנים כיאיר לפיד, נפתלי בנט ואהוד ברק לא הצליחו לאחוז בהגה השלטון לפרק זמן משמעותי והפסידו הזדמנויות רבות בשל אי רצונם ללכלך את הידיים ב"טריקים ושטיקים". גולן צפוי לעמוד במבחנים קשים בגזרה זו. תדמיתו הערכית וההרואית מאז 7 באוקטובר עלולה להיפגם קשות עם כניסתו לזירה הפוליטית בציטוטי עבר שיצוצו כפטריות אחר הגשם. יחד עם זאת, עליו לדאוג לאימוץ מבוקר של "כוח קפלן" - מפגיני קפלן הינם מקור אלקטורלי פורה עבור מפלגת העבודה שאימצו לחיקה והעלו את קרנם של חברי הכנסת האקטיביים של המפלגה, גלעד קריב ונעמה לזימי. רצוי שגולן יעשה זאת באופן מבוקר, כיוון שבכוח קפלן אלמנטים רבים של פלגנות פנימיים, כאלו שממהרים להמליך מלכים ולגדוע את ראשם במהירות שיא רק כי אינם עומדים בסטנדרטים של ערכיות אבסולוטית.
אין ספק שהגעה אל פסגת מפלגת העבודה היא המטרה הקלה ביותר שגולן נדרש אליה. היא הושגה ללא אלטרנטיבה וללא תחרות, ותיזכר כאחד הקרבות הקלים ביותר בימי חייו. לעומת זאת, סדרת הפעולות שלעיל, שיש לנקוט אותם מאופן סדור , נחוש ודחוף על מנת לייצר דעת קהל של "שינוי" - היא כבר דורשת אומץ ויצירתיות. ללא פעולות אלו, יתכן שגולן יצליח להנשים את מפלגת העבודה לזמן קצר, אך בוודאי לא להפוך אותה למפלגה גדולה ודומיננטית שיש בכוחה להשפיעה על אופיה של מדינת ישראל בשנים הבאות.
ואנקדוטה לסיום: מקור פוליטי מכובד התעקש להתערב עימי השבוע, ביום בחירתו של גולן, שלא משנה מתי יתקיימו הבחירות הבאות - גולן יקבל יותר מנדטים מבני גנץ. לדעתי הערכה זו הרחיקה לכת יותר מדי, ואני אנצח בהתערבות זו, אך אין ספק שלפחות בפוטנציאל ייתכן שמשהו חדש התחיל בשמאל הישראלי השבוע.
הילה שי וזאן היא יועצת אסטרטגיה, תקשורת ורגולציה ולשעבר ח"כית מטעם כחול לבן
פורסם לראשונה: 00:52, 31.05.24
