ברשות הפלסטינית קיבלו בהלם מוחלט את הידיעה על אישור חוקים להפסקת הפעילות של סוכנות הסיוע של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) בישראל, שחלק מפעיליה השתתפו במעשי הטבח ב-7 באוקטובר.
מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף חוסיין א-שייח צייץ בחשבון ה-X שלו (לשעבר טוויטר): "ההחלטה הישראלית בנוגע לעבודתה של אונר"א מחייבת עמדה ערבית ובינלאומית המוקדשת להגנה ולתמיכה בתפקידם של מוסדות הסוכנות. על מועצת הביטחון של האו"ם לאלץ את ישראל ליישם החלטות בינלאומיות. שתיקה על מעשי הטבח שבוצעו בפלסטינים ועל מה שאונר"א נחשפה אליו היא חרפה על ראשם של מי שהסכימו להגביל את עמדתם להצהרות, לגינויים ולהוקעות בלבד".
מתחילת המלחמה סובלת הרשות ממצב כלכלי קשה ומצויה על סף קריסה, בשל אי העברת כספי הסילוקין המהווים 65% מכספי התקציב השנתי שלה. בכירים פלסטינים ציינו שאם לא יהיה פתרון מיידי עבור ה"חלל שתשאיר אחריה אונר"א, במיוחד במערכת החינוך", הרשות לא תצליח לתת מענה לתלמידים ולמורים. "ישראל קושרת לנו את הידיים והרגליים", אמר בכיר ברשות, "אין לנו איך לפתור את כל הסוגיות שאונר"א טיפלה בהן ונתנה להן מענה בלי תקציבים וסיוע של האו"ם, אלא אם כן ישראל מתכוונת למלא את החלל הזה באמצעות מימון".
סגן ראש תנועת הפת"ח מחמוד אל-עאלול ציין את הצורך של הקהילה הבינלאומית לנקוט "פעולה דחופה" כדי לחייב את ישראל לבטל החוק האוסר על עבודתה של אונר"א, והזהיר מפני "השלכותיו השליליות". לדבריו, "החוק משקף את הכוונה השיטתית של ישראל לסיים את תפקידה של אונר"א ולהחליפו בסוכנויות אחרות, בצעד שמטרתו לחסל את סוגיית הפליטים הפלסטינים ולבטל את זכותם לחזור".
הוא הוסיף כי "זכות הפליטים לחזור מובטחת על ידי החוק הבינלאומי, ולא ניתן לדחות או לעקוף אותו באמצעות שיטות ישראליות". אלעאלול האשים כי החוק הישראלי "מפר באופן בוטה את אמנת האו"ם, ועומד בסתירה להחלטות הבינלאומיות – בראשן החלטה מס' 302 הקובעת שיש לייסד את ארגון אונר"א, וכן ההחלטה האחרונה של מועצת הביטחון הקוראת להגנה על מוסדות הומניטריים ועובדיהם".
אונר"א הוקמה על-פי החלטה של העצרת הכללית של האו"ם ב-1949, והוסמכה לספק סיוע והגנה לפליטים פלסטינים בחמשת אזורי הפעילות שלה: ירדן, סוריה, לבנון, הגדה המערבית ורצועת עזה.
באתר המרכזי של אונר"א בערבית מוצג הכיתוב: "אנו מספקים סיוע, הגנה ותמיכה עבור יותר מחמישה מיליון תשע מאות אלף פליטים פלסטינים", לצד הצהרה של הנציב הכללי של הסוכנות פיליפ לזריני, הקורא "לעצור את המערכה האלימה של ישראל נגדנו".
כאמור, החוקים להפסקת פעילותה של אונר"א אושרו בין היתר על רקע העובדה שחלק מפעיליה של הסוכנות השתתפו במעשי הטבח ב-7 באוקטובר. לזריני כתב: "אין ספק שיש לחקור חשודים המואשמים במעשים פליליים, לרבות התקפות על ישראל. זה בדיוק מה שהאו"ם עושה. חובה להגיש נגדם תביעה פלילית, ולהעניש אותם אם יימצאו אשמים".
לזריני סיכם כי "משרד שירותי הפיקוח הפנימי, גוף החקירה הגבוה ביותר במערכת האו"ם, מפקח על חקירה זו. המשרד חוקר טענות נגד 19 מתוך 13 אלף עובדי אונר"א בעזה. עד כה, תיק אחד נסגר מחוסר ראיות. ארבעה תיקים הוקפאו עקב חוסר במידע להמשך החקירה. 14 מקרים נוספים עדיין בחקירה. עלינו להבחין בין התנהגותם של יחידים לבין המנדט של הסוכנות להעניק שירות לפליטים פלסטיניים. אין זה הוגן, ואף מטעה, לתקוף את המשימה של אונר"א על בסיס ההאשמות הללו".
כמה ממשלות בעולם מיהרו לגנות את החקיקה, בהן צרפת. "פריז מביעה צער עמוק על אישור החוקים שנועדו לאסור בישראל את פעילות אונר"א. יישום החוקים הללו יוביל להשלכות חמורות ביותר על המצב ההומניטרי בעזה, שכבר עתה הוא קטסטרופלי, וכן בכל השטחים הפלסטיניים הכבושים, כשהוא מונע ממאות אלפי אזרחים סיוע חיוני בתחומי המחסה, הטיפול הרפואי, החינוך והמזון", נמסר ממשרד החוץ של צרפת.
"במשך יותר מ-70 שנה, אונר"א ממלאת תפקיד חיוני ובלתי ניתן להחלפה באספקת מוצרים ושירותים חיוניים לפליטים פלסטינים בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובעזה, וכן במדינות שקלטו אותם בלבנון, בירדן ובסוריה. צרפת חוזרת על תמיכתה בכל סוכנויות האו"ם הפועלות בשטח ומסייעות לאוכלוסייה הפלסטינית, בהן אונר"א, ותמשיך לוודא את יישום הרפורמות הנדרשות להבטחת הניטרליות של פעולותיה, ובפרט את המלצות דו"ח קולונה".
השלכות החקיקה נגד אונר"א
לפי ההצעה שעברה בכנסת, יבוטל הסכם מ-1967 שאפשר לאונר"א לפעול בישראל – ופעילותה בארץ תיפסק. כל מגע בין גורמים רשמיים בישראל לאנשי אונר"א יהיה אסור, ולא יינתנו להם אשרות דיפלומטיות והטבות כלכליות. בנוסף, כל הליך פלילי שחל על עובד אונר"א בגין פשעים ב-7 באוקטובר יעמוד בעינו.
כמו כן, גם הצעת החוק שהגיש ח"כ בועז ביסמוט להפסקת כל פעילות של ארגון הטרור אונר"א בירושלים, אושרה בוועדת חוץ וביטחון לקריאה שנייה ושלישית. מטרת החוק למעשה להפסיק באופן מוחלט את פעילות אונר"א בירושלים. בהתאם להצעה, אונר"א לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות – במישרין או בעקיפין – בשטחה הריבוני של מדינת ישראל.
החוקים נגד אונר"א יחריפו ללא ספק את המשבר בין מדינת ישראל לבין האו"ם, ובמיוחד נגד מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, המוביל את הקו האנטי-ישראלי בארגון. בשורה התחתונה, כבר עתה ברור שאחרי החקיקה והאיומים של האו"ם והקהילה הבינלאומית, שנפלו על אוזניים ערלות, המזכ"ל יפנה את הסוגיה לעצרת האו"ם, שכן אונר"א פועל מכוח החלטתה. העצרת יכולה לקבל החלטה הקוראת לישראל לחזור בה. אחת האפשרויות הסבירות היא שהעצרת תפנה את הסוגיה לחוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, וישראל תואשם בהפרה של מגילת האו"ם והחלטותיו של הארגון.
תרחיש יום הדין: ישראל תושעה מעצרת האו"ם?
לפלסטינים יש רוב אוטומטי בעצרת האו"ם, שבזכותו הם יכולים להעביר כמעט כל מה שירצו. קיימת אפשרויות שהפלסטינים ומדינות אנטי-ישראליות ינסו לרכוב על הסיפור של אונר"א ולהוביל מהלך של השעיית ישראל מעצרת האו"ם – רעיון שהשגריר הפלסטיני באו"ם כבר העלה בעבר. המהלך נחשב יום הדין של הצעדים הפלסטיניים, ואולי הצעד הכי חמור, אך לא מדובר בתרחיש שיכול לקרות מחר בבוקר.
בכל מקרה, המהלך הזה יחייב רוב של שני שלישים – וזה לא יהיה פשוט. גם מדינות המבקרות את ישראל בסוגיית אונר"א, לא ימהרו לתמוך בהשעיית ישראל מהעצרת. חשוב להדגיש שאין מדובר במהלך של השעיית ישראל מהאו"ם, אלא מעצרת האו"ם. המדינה היחידה בהיסטוריה שהושעתה מהעצרת הייתה דרום אפריקה בתקופת שלטון האפרטהייד. אפילו את רוסיה לא השעו מהעצרת, אלא רק מכמה ארגונים בינלאומיים.
אם הפלסטינים יצליחו להשעות את ישראל, זה יהפוך אותה ל"מדינה מצורעת". ההערכה היא שבשלב הראשון הפלסטינים לא ילכו לנתיב הזה, אלא יעדיפו להתמקד במהלכים יותר קטנים ומזיקים כמו פנייה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ועוד.
ייתכן גם מהלך של אלג'יריה, נציגת הליגה הערבית במועצת הביטחון, לקדם הצהרה לתקשורת נגד ישראל. האלג'ירים יצטרכו לעבור את משוכת הווטו האמריקני – סוגיה הקשורה גם לבחירות בארה"ב, ולשאלה מי יהיה נשיאה הבא.
פרשנות משפטית: המשמעות המעשית של החקיקה
למרות העובדה שהצעות החוק נגד אונר"א עומדות על הפרק זמן רב, בישראל בכלל לא יודעים איך יהיה אפשר ליישמן. ישנו פרק זמן של 90 יום עד שהצעות החוק ייכנסו לתוקף, ובינתיים החלו דיונים במשרד החוץ על משמעותן המעשית, והנושא נמצא בבדיקה.
למעשה, מדובר בשאלה של פרשנות משפטית – מה זה אומר לנתק מגע מאונר"א? האם זה אומר שהסוכנות לא תוכל להמשיך לפעול? ברצועת עזה, למשל, אונר"א יכולה לכאורה להמשיך להכניס סחורות. יש הבדל בין שני החוקים שאושרו אמש: החוק של ח"כ ביסמוט מדבר על נוכחות אונר"א בירושלים, והוא נחשב פחות בעייתי. החוק היוצר את התסבוכת הבינלאומית הוא זה שיזמו חברי הכנסת רון כץ, יוליה מלינובסקי ודן אילוז.
בכלל לא בטוח שניתוק מגע מאונר"א אומר שישראל לא תנפיק עוד ויזה לאנשי הסוכנות או שתשלול מהם את החסינות והפריווילגיות שלהן זוכים דיפלומטים זרים, בהן הטבות מס, ארנונה וכו'. לאונר"א יש בסך הכול כמה עשרות עובדים זרים הנמצאים פה בוויזות דיפלומט. רוב מוחלט של עובדי אונר"א הם פלסטינים, ולהם אין בכלל ויזות דיפלומטיות. בעזה, למשל, יש לסוכנות 13 אלף עובדים.
התפקיד של אונר"א בגדה המערבית שונה מתפקידה בעזה. בגדה המערבית אונר"א מפעילה בתי ספר בעיקר במחנות הפליטים. לפני המלחמה ברצועה, אונר"א, שלה 20 עובדים זרים בעזה, הייתה אחראית בעיקר על תחום החינוך, ונתנה גם שירותי בריאות במרפאות, כמו מבצע חיסוני הפוליו לילדים. מפרוץ המלחמה, התחלק תפקיד הסוכנות, המתפקדת בעזה כארגון פלסטיני לגמרי, לשניים: מאחר שלאונר"א יש יכולות לוגיסטיות גדולות, היא מספקת את נהגי המשאיות המובילים את הסיוע. כל נכסיה של הסוכנות, בהם בתי ספר, מרפאות ומחסנים, משמשים למקלט.
מפרוץ המלחמה קרה תהליך מעניין – יותר ויותר סוכנויות אחרות של האו"ם נכנסות לעזה, כמו תוכנית המזון של האו"ם, שלה 12 עובדים זרים רצועה, ארגון ההגירה וארגונים נוספים. מאז שהחלה המלחמה, לא אירע אפילו מקרה אחד שבמסגרתו פנתה אונר"א לישראל והודיעה לה שנכנסו חמושים של חמאס לאחד ממתקני הסוכנות. זו חובתה של אונר"א, משום שמתקניה נהנים מחסינות, אך בפועל הסוכנות לא אוכפת את הניטרליות שלה.
בפועל, לאט-לאט אונר"א מאבדת מהרלוונטיות שלה. לכן, כשהעולם צועק ומזדעזע, זה נובע בעיקר ממניע פוליטי לנגח את ישראל – ולא מתוך דאגה הומניטרית לפלסטינים. אונר"א היא הסוכנות הגדולה ביותר להפצת הסיוע ההומניטרי בעזה כי היא בנתה לעצמה מונופול. הוא אומנם הולך ומתפוגג, אך לוקח זמן להחליפו.
סביר להניח שכעת יחל משא ומתן חשאי בין ישראל לקהילה הבינלאומית על יישום החקיקה. ישראל הצליחה בדבר אחד – היא הטילה כתם נוראי על אונר"א, ומדינות רבות מבינות שצריך לגוון את מקורות הסיוע לעזה. אומנם מתרחשת כעת כניסה של ארגונים אחרים לתחום, אך מדינות עדיין חוששות להפסיק את הסיוע לאונר"א. החקיקה שעברה אמש בכנסת עשויה להאיץ את החשיבה בעולם על אלטרנטיבות לסוכנות.
כולם מחכים לראות מה ישראל תעשה. ייתכן שמדינות יגבירו את הלחץ על אונר"א לטפל בתלונות של ישראל על עובדים המעורבים בטרור. ישראל העבירה לסוכנות רשימה ראשונית של 100 עובדים – ואונר"א לא עשתה עימה דבר. כמו כן, יכולה להיות דרישה ממדינות מערביות שיחסית אוהדות את ישראל לחייב את אונר"א לקדם רפורמה של ממש – ומנגד להגביר הלחץ על ירושלים לתת פרשנות מקלה לחקיקה. בישראל מקווים שמדינות רבות יעבדו עם ארגונים בינלאומיים אחרים ולא עם אונר"א.
הקשר לתביעה נגד ישראל בהאג
באשר לחקיקה של ח"כ מלינובסקי, היא קובעת שיש לנתק כלל מגע עם אונר"א. המשמעות המיידית היא שאם אנשי הסוכנות יבקשו להוציא ויזות, משרד החוץ לא ישתף עימן פעולה. בעקיפין, מדובר בפגיעה בחסינותם. בישראל מעריכים שהפלסטינים ינצלו את החקיקה נגד אונר"א בתביעה שדרום אפריקה הגישה נגד ישראל בהאג על רצח עם. אתמול, ברגע האחרון, הגישה דרום אפריקה את תיק הראיות שלה. לישראל יש עד יולי 2025 להגיש את תגובתה. גורם מדיני ציין: "אין ספק שהפלסטינים ומדינות בעולם ינסו לנצל את החקיקה כדי להוביל מהלכים נגדנו בעצרת האו"ם ובבית הדין בהאג, וזה ייתן להם דלק".
כאמור, אין ספק שהחקיקה גורמת למשבר חמור ביחסי ישראל עם האו"ם, אך יש לזכור כי הוא מחולק להרבה גופים. לישראל יש דווקא קשרים סבירים עם קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים, הצלב האדום ותוכנית המזון של האו"ם. הגורמים הבעייתיים הם גוטרש, שיכהן בתפקידו עוד שנה, אונר"א וארגון הנשים של האו"ם.
גוטרש ישתמש בחקיקה כקרדום מול ישראל. הוא ולזריני מציגים את החקיקה כפגיעה במערכת המולטילטרלית וכתקדים מסוכן – אך אינם דוברי אמת, משום שאין עוד ארגון בעולם כמו אונר"א המנציח את הפליטות לנצח. בנאומו באו"ם, לזריני לא אמר אפילו מילה אחת בנוגע לחשבון נפש על כך שעובדיו היו מעורבים בטרור, ויצא ידי חובה בהתייחסות לחטופים.
