השביתה בתיכונים כבר ביומה הרביעי, אבל לפי יו"ר ארגון המורים רן ארז היא צפויה להימשך עוד זמן רב מאוד - אולי אפילו חודשים. בריאיון לאולפן ynet נשאל ארז אם הוא מעריך שהלימודים לא יתחדשו בתיכונים לפני החגים, וענה: "ככה אני מעריך, אבל הנבואה ניתנה לשוטים".
הריאיון עם רן ארז
(צילום: מיקי שמידט)
2 צפייה בגלריה
"קיש הכי חלש מכולם. זה צריך להיות חשוב לו, לסמוטריץ' ולהורים". רן ארז
(צילום: הדר יואביאן)
אם אכן כך יקרה, המשמעות היא שלפחות בחודשיים הקרובים - עד סוף אוקטובר - התלמידים יישארו בבית, ואחרי שנה קשה במיוחד. רן ארז לא נשמע מודאג מדי מכך: "אנחנו לא רוצים לפגוע בהם. מבחינתנו החופש הגדול מתארך בעוד כמה ימים, זה לא סוף העולם".
בריאיון תקף ארז את שר החינוך יואב קיש, כינה אותו "הכי חלש מכולם", וניסה להסביר מדוע בחר בנשק השביתה: "אנחנו שלוש שנים ללא הסכם קיבוצי. השכר נשחק. חסרים מורים. מורים שלוקחים עוד עבודות להשלמת הכנסה זה חינוך טוב?".
הוא מתח ביקורת על מה שכינה "השתיקה" של ההורים, ופנה גם לשר האוצר בצלאל סמוטריץ': "זה צריך להיות חשוב גם לשר האוצר, גם לשר החינוך וגם להורים. אני לא יודע איך ההורים שותקים. מנסים לפגוע בעתידם של הילדים. אינני יכול להתמודד עם כל הספינים במכונת הרעל של הממשלה הזאת".
שר החינוך קיש תקף את רן ארז בעקבות הריאיון ואמר: "לקרוא ולשמוע את רן ארז אומר - 'השביתה היא חופש גדול וזה לא סוף העולם' זה אולי הדבר הכי מנותק שנאמר מאז ומעולם. ככה מדבר אדם שלא רואה תלמידים ומורים בעיניים, ככה מדבר אדם שלא מרגיש את המלחמה בחוץ. לצערי הוא צד למשא ומתן. אם כך הוא חושב אחרי כ-30 שנים של שביתות, הגיע זמנו ללכת".
עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, התייחסה לשביתה הנמשכת ומסרה כי "איך ייתכן שדווקא בשנה הכי קשה לילדי ישראל לא נפתחת שנת הלימודים בתיכונים. מדינת ישראל זונחת את אותם תלמידים. הם אולי לא צריכים בייביסיטר והשביתה שלהם לא פוגעת במשק, אבל שביתה בתיכונים, בכלל ובעת הזו בפרט, היא פגיעה קשה בתלמידים - דווקא בזמן שהם הכי זקוקים למסגרת יציבה וקבועה, לחברים שלהם, למורים, ליועצות וללימודים.
"הם, לפעמים בניגוד גמור להרבה מבוגרים סביבם, מאמינים בעתיד, רוצים להצליח ולבנות לעצמם ולחברה שלנו מציאות טובה יותר", הוסיפה המועצה לשלום הילד. "משרד החינוך, משרד האוצר, ארגון המורים - אל תיקחו את זה מהם. בטח לא נוכח האתגרים הקשים מנשוא שהדור הזה נדרש להתמודד איתם. כולכם צריכים לשבת עד שיצא עשן לבן ולהגיע להסכם. היום. לא מחר. שימו את התלמידים ורק אותם, על תלאותיהם ותקוותיהם, לנגד עיניכם. אל תאכזבו אותם, אל תפגעו בזכויות שלהם לחינוך ולבריאות נפשית. במיוחד לא עכשיו".
בינתיים, יותר מחצי מיליון תלמידים ממשיכים לישון בשעות הבוקר במקום ללמוד לקראת מבחני הבגרות ולצבור כישורים שיכינו אותם לעתיד המקצועי שמחכה להם. ארגון המורים ונציגי האוצר והחינוך ממשיכים בהתכתשויות ההדדיות ובמפגשי משא ומתן עקרים, שבהם כל צד שוטח שוב ושוב את עמדותיו ודרישותיו, כל פעם בניסוח קצת אחר - ולהיום אפילו לא מתוכננת פגישת משא ומתן.
הצדדים מסכימים על תוספת שכר בגובה של 2,000 שקלים בחודש לכל מורה שתוענק בפעימות המתחלקות על פני מספר שנים. הוסכם גם על הקצאת סכום שנתי של 125 מיליון שקלים לטובת נושאים כמו גמול חינוך כיתה, הגדלת גמול חינוך מיוחד, גמול ייעוץ ועוד. כן הסכימו הצדדים שיועבר סכום חד-פעמי של 50 מיליון שקלים לקרן הרווחה של המורים.
אבל המחלוקות עדיין רבות. הממונה על השכר במשרד האוצר אפי מלכין אומנם תומך בהעלאת שכרם של המורים בחטיבות העליונות, אך הוא מתנה זאת בשינויים שנדרשים לדעתו במערכת החינוך. דרישות האוצר כוללות העסקת מורים ומנהלים באמצעות חוזים אישיים כחלק מההסכם. מדובר במורים מתוך המערכת ומחוצה לה, למשל מהנדסים, עובדי הייטק ובעלי מקצוע בתחומים שונים אחרים, שלא יהיו כפופים להגנת ארגון המורים ולא יהיה להם שום קשר אליו. מדובר בשלב ראשון בהיקף של עשרה אחוזים מתוך כלל המורים במדינה.
ארגון המורים העל-יסודיים מתנגד להעסקת מורים באמצעות חוזים אישיים בלי להכפיף אותם להסכם הקיבוצי ולתנאים שמגינים על העובדים מהעסקה פוגענית. רן ארז טוען כי בפועל מטרת החוזים האישיים היא הפרטת מערכת החינוך ופירוק העבודה המאורגנת. לדעתו הצעד הזה יגרום לתחרות לא בריאה בין בתי ספר ובין מורים ויאפשר להייטקיסטים שלא עברו הכשרה פדגוגית ללמד בבתי ספר.
