בארבע מילים, סיכם שלומי זיו את התחושות אחרי יממה בישראל - אחרי 246 ימים בשבי: "אני מאושר להיות בבית". זיו, בן 41 מאלקוש, הוא בין ארבעת החטופים שחולצו אתמול (שבת) משבי חמאס בעזה ב"מבצע ארנון". אשתו מירן, בת 41 גם היא, חיכתה לו במשך שמונה חודשים - ובכל לילה קיוותה לקבל שיחה משמחת, כזו שהגיעה אתמול לקראת הצהריים. בריאיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" סיפרה על היממה הראשונה יחד, אחרי המתנה ארוכה מאוד.
השיחה הראשונה בין שלומי זיו לאשתו
"שלומי שמח ומאושר להיות בבית. הוא עדיין מעכל את הדברים, וגם אני, וזה ייקח עוד זמן. אנחנו פה, שלומי ואני יחד פה, וזה מה שחשוב. אנחנו עטופים, עוטפים אותנו מכל עבר, ואני מודה על כך", אמרה בהתרגשות. ״יעבור עוד זמן עד שאדע יותר על מה שקרה לו בשבי, ואני יודעת שדרך ארוכה עוד לפנינו - אבל אנחנו נצעד אותה יחד".
היא בטוחה כי בעלה ישתקם מהחוויה הלא-פשוטה בלשון המעטה. "שלומי חזק, הוא גיבור. הוא גבר של אחד בדור, הוא יהיה בסדר. אנחנו נהיה בסדר", הוסיפה.
בשיחה נזכרה ברגע עליו חלמה במשך שמונה חודשים ויום - והתגשם סוף-סוף אתמול: שלומי בדרך לישראל. "בשבת בבוקר שתיתי בכלל קפה עם חברה. מצד אחד, בשעות המעטות שבהן הצלחתי לישון בלילות הייתי צמודה לטלפון, חיכיתי לשיחה כלשהי שקשורה לשלומי. מצד שני, מי היה מאמין? מי דמיין?", אמרה.
כמו רבים במדינה, גם מירן ניזונה תחילה מהשמועות ברשתות. "התחלתי לקבל הודעות בטלגרם, מחברים ומבני משפחה, וגם התחילו כל מיני שמועות. מיד התקשרתי לקצינה שמלווה אותנו", סיפרה, "לקח עוד זמן עד שאישרו לי את החדשות הכי טובות בעולם – שלומי שלי חוזר הביתה".
לדבריה, "זה כל מה שרציתי, זה כל מה שחלמתי, על זה נאבקנו כל החודשים הארוכים והקשים האלה. אנחנו פה יחד. זה כל מה שחשוב, זה ושכל החטופים יחזרו אלינו. כל הטוב עוד לפנינו".
בשיחה הראשונה ביניהם ביקש שלומי לראות את ינאי ואביב אליהו, קרובי משפחתו שהיו איתו במסיבה. בעוד ינאי ניצל - והיה ברכב בזמן השיחה - אחיו של ינאי, אביב, נרצח בידי המחבלים. שלומי, בדמעות, ביקש מאשתו מירן לראות אותו. "מה עם אביב?", שאל שוב ושוב, ואשתו מירן השיבה: "אנחנו נדבר על אביב". לאחר מכן שוחח שלומי עם האב סיני אליהו.
הריאיון שלא פורסם, יומיים לפני החילוץ
ביום חמישי האחרון, פחות מ-48 שעות לפני מבצע החילוץ המורכב, התראיינה מירן ל-ynet ו"ידיעות אחרונות", בריאיון שטרם התפרסם. היא סיפרה כי למרות שלא קיבלה אותות חיים ממנו במהלך שהותו בשבי "אנחנו יודעים ששלומי חטוף, וההנחה היא שהוא בחיים. הוא ככל הנראה לא נחטף פצוע".
"אין סיכוי שיקרה לו משהו", אמרה בביטחון, "זה שלומי ואני מאמינה בו, יש לו יכולות הישרדות, והוא מסתדר בכל מקום. אנחנו נאחזים בזה. מה מצבו בשבי? הלוואי שהייתי יודעת". היא סיפרה כיצד משפיעים עליה הדיווחים על עסקאות חטופים שמתפרסמות מדי ערב בחודשים האחרונים בכלי התקשורת השונים, בארץ ובעולם: "אני מודה, דיבורים על עסקה מעוררים בי תקווה, אם כי אף פעם לא איבדתי תקווה".
"בכל יום שישי אני כותבת לשלומי, אני מספרת לו הכול כדי שכשהוא יחזור הוא יידע מה היה. אני דואגת שהבית יהיה נקי כל הזמן, אני דואגת לפינה שלו בחוץ, מזיזה את הספות, שוטפת, משקה את הפרחים. כמו שהוא עזב את הבית ככה אני רוצה שהבית יהיה כשהוא יחזור. שיחזור כבר". פחות מיומיים לאחר הדברים הללו, משאלתה של מירן התגשמה. אחרי שמונה חודשים, שלומי ומירן זיו שוב ביחד.
