מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי יכנס הבוקר (יום רביעי) דיון לקראת תפילת הערבית שמתכנן השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בכיכר דיזנגוף מחר בערב. מנגד, אנשי המחאה נגד המהפכה המשפטית מתכננים "תפילה למען הדמוקרטיה" באותו המקום ובאותו הזמן, ובמשטרה נערכים לחיכוכים בין הצדדים. ראש הממשלה בנימין נתניהו או מי בלשכתו לא שוחחו עם השר לביטחון לאומי, חרף הביקורת המרוזמת שמתח עליו אמש - בגלל התחמקות של השר, ועל כן נתניהו צפוי לנצל את ישיבת הממשלה כדי להשמיע שוב מסר עם קריאה להרגעה.
5 צפייה בגלריה
בן גביר מתעקש לקיים את התפילה, במפלגתו תקפו את רוטמן: "בגללו אין רפורמה"
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg, Pool)
נתניהו, כאמור, לא שוחח עם בן גביר אתמול. בלשכת נתניהו ניסו להגיע לשר בן גביר, אך גורמים בלשכה אמרו כי הוא התחמק מהשיחות. נתניהו עשוי לחזור הבוקר בישיבת הממשלה על המסר המרומז שהשמיע אמש. הוא לא יפנה לבן גביר בשמו, אבל צפוי לומר שאישי ציבור צריכים לפעול להרגעה. גורמים בעוצמה יהודית התייחסו לקריאתו של נתניהו "להנמיך את הלהבות", וציינו כי "השר בן גביר מעריך את ראש הממשלה ואת המסר, אך הסיפור הוא המראות הקשים שמסלקים אנשים מהמרחב בגלל שהתפללו. לזה לא ניתן יד".
למרות המתקפות מצד הקואליציה, בן גביר לא מתכנן כרגע לחזור בו מקיום התפילה. אמש אמר: "שינסו לעצור אותי מלהתפלל בכיכר". ח"כ שמחה רוטמן קרא לבן גביר אתמול לבטל, ואמר כי "אין ספק שהפעולה של מיעוט קטן ואלים שתקף מתפללים ביום כיפור קורעת את הלב לכולנו, אבל המענה לפרובוקציה של המיעוט הפרוגרסיבי הקיצוני והרעשן שלא רוצה כאן מדינה יהודית ודמוקרטית הוא לא בפרובוקציה נגדית שתביא להרחבת הבעירה והשנאה ותלכד ציבור רחב סביב אותם קיצוניים". גורמים בעוצמה יהודית תקפו את רוטמן עקב קריאתו לבטל את התפילה, וטענו בין היתר כי "הוא משחק משחק כפול - מצד אחד מדבר גבוהה גבוהה ומנגד קורץ לשמאל. בגללו אין רפורמה".
הגורמים בעוצמה יהודית אמרו בנוסף כי "הפנייה לתומכים שיגיעו למחאה ולתפילה בכיכר תהיה לשמור את הידיים בכיסים, לא לעשות פרובוקציות ולהישמע להוראות השוטרים", וציינו כי "לא תהיה הפרדה. כשהתפילה תתחיל הגברים יתקבצו לפינה בכיכר".
במשטרה נערכים לכל תרחיש, ובדיון בראשות המפכ"ל ישתתף גם מפקד מחוז תל אביב ניצב פרץ עמר, יחד עם בכירים נוספים. בן גביר עצמו צפוי לדון עם המשטרה על התפילה שהוא מתכנן לקיים, אך לדברי גורמים בארגון, "הוא לא יהיה חלק מהדיון של המפכ"ל". גורמים במפלגתו של בן גביר אמרו כי "בהתחלה חשבו שצריך לבקש אישור מהעירייה כדי לקיים את המחאה, אך לפי תקדימים העירייה היא לא פקטור. בן גביר כן יודיע למשטרה על ההפגנה, כאזרח וכשר לביטחון לאומי".
על פי ההערכות המשטרתיות, "תפילת המריבה" בין הצדדים עשויה לייצר חיכוכים בין המתפללים בראשות השר בן גביר, שאליו עשויים להצטרף תומכים נוספים ואנשי עוצמה יהודית, לבין המפגינים מנגד. במשטרה נערכים להפגנות סוערות, וגם חוששים מפני גלישה לאלימות בין הצדדים, ומתכוונים לעסוק בעיקר בסדר הציבורי בכיכר.
העימותים בכיכר דיזנגוף במהלך תפילות יום כיפור
(צילום: יעל צ'כנובר, דנה קופל)
התחום שבו המשטרה לא מתכננת לעסוק הוא הפרדה מגדרית. אתמול שלח ראש העיר תל אביב רון חולדאי מכתב למפקד מחוז תל אביב של המשטרה ניצב פרץ עמר, וציין כי "עיריית ת"א מאפשרת לקיים תפילה במרחב הציבורי בעיר, כל עוד הם עומדים בהתאם לנהלים העירוניים, ובמקרה זה בהתאם לנוהל שאינו מאפשר הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים. ככל שיתקיים אירוע תפילה בכיכר דיזנגוף ביום חמישי הקרוב, העירייה תבקש לוודא כי האירוע יתקיים ללא אמצעים פיזיים להפרדה מגדרית הכוללים מחיצות, סרטים, חבלים, דגלים וכיוצא בזה". פקחי העירייה הם אלה שאמורים לאכוף מקרים של הפרדה מגדרית במקום.
דובר המשטרה ב-ynet Live
(צילום: חגי דקל)
דובר המשטרה אלי לוי אמר הבוקר ל-ynet Live כי "משטרת ישראל קיימה לא פעם דיונים על אירועים של השר. זכותו להתפלל ולהפגין, ולארגן אירוע. זה קורה בכל הקשת הפוליטית. אחרי הדיון שיקיים המפכ"ל נהיה יותר חכמים. נקבל את תמונת המודיעין, זה עוד מוקדם כדי לדעת איך נטפל באירוע. אנחנו מגיעים לאירוע כדי לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור. אנחנו רחוק מהוויכוח הפוליטי ומהסערה הציבורית. נהיה שם כדי לשמור על ביטחון הציבור".
הוא השר שאמון על שמירת הסדר הציבורי, אירוע כזה מרכז משאבים. זה לא בעייתי?
"לא. אנחנו נגיע לאבטח, מבלי להסתכל על זהות המארגן. המטרה של השוטרים היא לא לראות מי הדמות במקום, אלא לסיים את האירוע במינימום אירועים חריגים. אנחנו בתקופה של עשרות התרעות - ראיתם את המטען - אנחנו בכוננות שיא עם שב"כ וצה"ל. כמשטרה נהיה בכל מקום שהציבור זקוק לנו, ואני קורא לציבור - מי שיש ברשותו נשק - שיישא על גופו נשק".
"בן גביר מטרלל את המערכת"
(צילום: חגי דקל)
במקביל, המפכ"ל לשעבר אסף חפץ אמר כי "המשטרה בדיונים ובקשר עם העירייה, הם צריכים לקבל החלטות איך לאכוף את החוק על הצד הטוב ביותר. אני מקווה שזה מה שיעשו בלי להתרשם יותר מדי מהעמדה של השר והמעורבות שלו באירוע. אם הפקחים לא מצליחים, יכול להיות שגם המשטרה צריכה להתערב באי אלו תנאים". הוא מתח ביקורת על בן גביר: "הוא מתערב, לא עקבי, מטרלל את המערכת. התפילה בכיכר היא ההמשך של זה. אני לא מקנא במפכ"ל ובשוטרים באירועים מורכבים כאלה".
בן גביר הכריז על התפילה בסרטון שפרסם בחשבון ה-X שלו (טוויטר לשעבר), שבו פנה לאנשי המחאה: "אני אומר לאותם אנרכיסטים שניסו לסלק את המתפללים ביום כיפור - אני וחברי עוצמה יהודית מגיעים ביום חמישי הקרוב לאותו מקום כדי להתפלל תפילת ערבית, נראה אתכם מנסים לסלק אותנו. אני קורא לכולם, חילונים ודתיים, מסורתיים, אשכנזים וספרדים - תבואו. התפילה היא של כולם, זאת מדינת היהודים!".
בארגוני המחאה החליטו כאמור על קיום אותה "תפילה למען הדמוקרטיה". מדובר ביוזמה של "בונות אלטרנטיבה" וארגונים מקהילת הלהט"ב, שקיבלו אישור לקיום התפילה בכיכר דיזנגוף מהעירייה, ולדבריהם הם מתואמים גם עם המשטרה וכוחות הביטחון. מהמארגנים והמארגנות של התפילה למען הדמוקרטיה נמסר: "דווקא בימים שבהם ראש הממשלה ושריו מנסים להציף את הציבוריות ברעל ושנאה, אנו בוחרים להתאחד תחת ערכי השוויון והחופש המחברים בין כולנו. הניסיונות של הקנאים והקיצוניים לא יצליחו לפרק את ישראל. אנו מזמינים את הציבור הרחב, נשים וגברים, להט"בים וסטרייטים, מכל הקשת הדתית - להגיע לאירוע למען שלמות הדמוקרטיה ועם ישראל".
ממכון הרטמן נמסר: ״בשנים האחרונות התפתח בישראל סוג חדש של פולחן: תפילה כהתרסה. אם בהר הבית ואם במרכז תל אביב, השר בן גביר ואנשיו לא מבקשים לעבוד את הקב"ה - להסתכל למעלה ולפתוח שערי שמים, הם מבקשים להביט לצד ולתקוע אצבע בעיני שכיניהם.
"תפילות כאלה אינן רצויות ומהוות חילול השם. הפיכת התפילה לקרדום לחפור בה היא מעשה דוחה שהופך קדושה לחולין ואת המסורת לכלי נשק. היהדות של כולנו ראויה ליחס אחר״.
תפילות יום כיפור בכיכר - והרקע לעימותים שפרצו
הנוהג לקיים תפילת כיפור בכיכר החל במשבר הקורונה, מתוך הצורך לקיים את התפילה ובמקביל לשמור על תקנות הריחוק החברתי. התפילה התקיימה באישור העירייה, ובדומה למאות מקומות נוספים בארץ, על מנת לאפשר קיום תפילה אורתודוקסית הוצבה מחיצה בעלת שלוש כנפיים בשולי הכיכר, כך שמי שירצה או תרצה בכך יוכלו להתפלל בהפרדה. כך, הזכויות לחופש דת ולחופש מדת נשמרו. התמונות מתפילת הנעילה בשנה שעברה ריגשו רבים, כאשר כ-2,500 גברים ונשים, רובם לבושים בלבן, התכנסו בכיכר.
ברקע העימותים שפרצו בכיכר דיזנגוף בערב יום כיפור, בשבוע שעבר הגיע הרב יגאל לוינשטיין, יו"ר מכינת עלי, להעביר שיעור כחלק מקורס בהובלתו ב"ראש יהודי". תושבי השכונה, הסולדים ממורשתו של לוינשטיין, הגיעו להפגין מול מרכז הארגון ברחוב צפת. ההפגנה הייתה ברוח ההפגנות נגד המהפכה המשפטית, אך עסקה בעיקר במחאה נגד ההתבטאויות הלהט"בופוביות שהשמיע בעבר לוינשטיין. המפגינים המתינו לבואו ולכן נאלצה המשטרה לפלס את דרכו ביניהם, ובסוף השיעור שוב יצא מהמקום בליווי שוטרים.
במקביל, בראש יהודי ביקשו לקיים גם השנה תפילות - בכניסת כיפור ותפילת הנעילה בצאתו, בהפרדה על ידי מחיצה. עיריית תל אביב סירבה לבקשה ונימקה בשתי תקנות, הראשונה הגורסת כי לא תהיה הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, והשנייה משתמשת בחובת העירייה להסיר כל מכשול המונע תנועה במרחב הציבורי. על החלטה זו הגישו עתירה פורום חירות וכבוד האדם בישראל לצד כמה עותרים פרטיים. לאחר דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, העתירה נדחתה וערעור הוגש לבג"ץ שדחה את העתירה גם כן ופסק - אין להציב מחיצה במרחב הציבורי.
ביום ראשון בשעה 15:00, כשלוש שעות לפני כניסת הצום, כשבתי עסק בכיכר עדיין פתוחים, הגיעו צעירים להתחיל לארגן את הכיכר לתפילה. בהודעת ראש יהודי בעמוד הפייסבוק כתבו: "התפילה תתקיים בדרך שבה תישמר ההלכה ויישמר גם החוק". נערים בעלי פאות וציציות שלא נראו קודם לכן בשכונה פרסו מאות כיסאות פלסטיק בכיכר, לצד הקמת במה רחבה במרכז הכיכר, שלהקמתה ניתן אישור העירייה. כשאחת הצעירות נשאלה כיצד התפילה תתקיים כהלכה ללא הפרדה, היא הסבירה על ה"פטנט" של ראש יהודי - דגלים יתלו במרכז הכיכר מפסלו של אגם ועד לבמה, וכך תיווצר מחיצה למי שירצה בכך.
עוברים ושבים שצפו בהקמות פנו לנציגי ראש יהודי שהיו שם בבקשה לצמצם את הכיסאות, ולא ליצור פרובוקציה של השתלטות על הכיכר. לקראת השעה 17:30 רבני ראש יהודי תפסו את מקומם על הבמה, כשהכיכר מלאה בכיסאות ללא מעבר, לצד שולחנות עם עשרות ספרי תפילה. העימותים החלו, וחילונים ודתיים משני הצדדים התווכחו בצעקות. התושבים החלו לערום את הכיסאות ולקרוא לאנשי ראש יהודי להתפנות מהמקום. בין היתר הם צעקו לעברם קריאות קצובות של "בושה", וקראו כי ערכי הדרת נשים והומופביה לא יתקבלו בתל אביב. לאחר כשעה של ויכוחים רועשים החליטו אנשי ראש יהודי להעביר את התפילה לבית כנסת.
