ברחבי העולם המוסלמי חוגגים היום (ב') את עיד אל-פיטר, המציין את סיומו של חודש הרמדאן שבמהלכו צמו המוסלמים מעלות השמש ועד שקיעתה. ברבות ממדינות האיסלאם ציונו של עיד אל-פיטר במסיבות גדולות וארוחות החג המסורתיות מסמן את החזרה לשגרה אחרי שנתיים שבהן נאלצו המוסלמים לצמצם את האירועים בצל הגבלות הקורונה, אבל על רוח החג מעיבה העלייה הדרמטית במחיריהם של המזון ומוצרי יסוד אחרים, בין השאר בהשפעת המלחמה באוקראינה.
עיד אל-פיטר מצוין בדרך כלל בהתקהלויות חגיגיות, בתפילות משותפות ובארוחות חג, ומנהגיו העממיים כוללים הכנת מזון רב, בכלל זה ממתקים, וקניית בגדים חדשים. אלא שהשנה נערך החג בצל עלייה עולמית במחירי המזון, שהואצה בצל הפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות שהוטלו בעקבותיה על מוסקבה. חלק ממדינות האיסלאם תלויות מאוד בייבוא מוצרים כמו דגנים ודשנים מרוסיה ואוקראינה, שיש המכנים אותן "אסם התבואה של העולם", והמלחמה שבה פתח ולדימיר פוטין שיבשה מאוד את שרשראות ההספקה.
ממש הבוקר הזהיר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי ארצו עלולה לאבד עשרות מיליוני טונות של דגנים בשל המצור שמטילה רוסיה על נמליה בים השחור, וכי הדבר עלול לגרום למשבר מזון שיפגע באירופה, אסיה ואפריקה. "רוסיה אינה מאפשרת לספינות להגיע ולעזוב. היא רוצה לחסום לחלוטין את כלכלת ארצנו", אמר לטלוויזיה האוסטרלית. "אחרי שחווה משבר אנרגיה, עכשיו העולם מתמודד עם משבר מזון בגלל הרוסים".
בקהיר, בירת מצרים, מספרת מונה אבו בכר כי בשל המחירים הגבוהים היא נאלצה השנה להסתפק בהכנת כמויות קטנות יותר של ממתקים, שאת חלקם היא נותנת במתנה לקרובי משפחה ולשכנים. בצל המצב הכלכלי מצאה עצמה אבו בכר נאלצת גם לקנות פחות בגדים חדשים עבור בניה לשלושת ימי החג: "אמרתי להם שאנחנו צריכים להתפשר על חלק מהדברים כדי שנוכל להרשות לעצמנו דברים אחרים".
במחוז אידליב שבסוריה, שבו מחזיקים עדיין המורדים המתנגדים לשלטונו של בשאר אסד, מעידים תושבים כי חודש הרמדאן היה השנה קשה יותר מבשנים קודמות. עבד יאסין, למשל, מספר שהוא, אשתו ושלושת ילדיהם קיבלו הפעם לרגל החג מחצית מכמות המזון שקיבלו ברמדאן אשתקד, בכלל זה עדשים, אורז ושמן בישול. כלכלת סוריה סובלת כבר עשור ממלחמת האזרחים במדינה, מהסנקציות המערביות, מהשחיתות ומהקריסה הכלכלית של לבנון השכנה, שאזרחים סורים החזיקו בבנקים שלה מיליארדי דולרים.
הקושי הכלכלי מורגש היטב כמובן גם ברצועת עזה. הרחובות והשווקים ברצועה אמנם המו בימים האחרונים לקראת עיד אל-פיטר, אך רבים העידו שלא יוכלו הפעם להרשות לעצמם לקנות הרבה. "המצב קשה", אומרת אום מוסעב, אם לחמישה, בעודה מסיירת בשוק בעיר עזה. "העובדים עוד מצליחים איכשהו, בקושי, לגמור את החודש, אבל שאר העם מרוסק". מחמוד אל-מדחון, שבא לשוק לקנות ממרחק תמרים, קמח ושמן כדי להכין עוגיות לחג מספר שהמצב הכלכלי הולך רק הולך ומידרדר, "אבל אנחנו נחושים לחגוג".
ברכבות, מעבורות ואוטובוסים: הביתה, לשמוח
הרחק משם, באפגניסטן, מציינים האפגנים עיד אל-פיטר הראשון תחת הטליבאן זה יותר מ-20 שנה, אחרי שארגון הטרור האיסלאמיסטי כבש את המדינה באוגוסט האחרון עם נסיגת הכוחות האמריקניים. באפגניסטן מודאגים לא רק משורת פיגועי התופת שביצע דאעש בימים האחרונים, אלא גם מהקריסה הכלכלית והעלייה במחירי המזון מאז השתלטות הטליבאן, בצל החרם העולמי על השלטון האיסלאמיסטי. במרכז לחלוקת מזון לעניים בקאבול ביום שבת סיפר דין מוחמד, אב לעשרה, שהוא מאמין שעיד אל-פיטר השנה יהיה הגרוע אי פעם: "עם העוני הזה אף אחד לא יכול לחגוג את עיד אל-פיטר כמו בעבר. הלוואי שהיו לנו מקומות עבודה ושיכולנו לעבוד כדי לקנות קצת דברים בעצמנו ולא היינו צריכים לחכות שאנשים יחלקו לנו מזון בחינם".
עליית מחירי המזון פוגעת במידת מה ברוח החג גם באינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, שם מורגשת התייקרות ניכרת של החיטה, הסוכר, הבקר ופולי הסויה. ובכל זאת, המונים עמדו בימים האחרונים בתורים בשווקים כדי להצטייד לארוחות החג, נחושים לחגוג הפעם בכל מחיר: עיד אל-פיטר מלווה שם הפעם בהתרגשות גדולה, משום שלפני החג הודיע הנשיא ג'וקו ווידודו במפתיע על צמצום הגבלות הקורונה, ופירוש הדבר שהאינדונזים, שמספרם יותר מ-200 מיליון, יוכלו לערוך חגיגות גדולות בחיק המשפחה לראשונה מאז פרוץ המגפה. גל הקורונה הגדול האחרון שפקד את אינדונזיה הסתיים בעיקרו באמצע פברואר, וכ-80% מהאינדונזים הזכאים לחיסון כבר קיבלו את כל המנות הנדרשות.
בימים האחרונים נרשמו בכבישי אינדונזיה פקקי תנועה אדירים: במסגרת מסורת החג האינדונזית המונים נוהרים מהערים הגדולות אל העיירות והכפרים שבהם נולדו כדי לחגוג עם בני משפחתם. מאינדונזיה הגיעו מאז השבוע שעבר תמונות של המונים נדחסים לרכבות, מעבורות ואוטובוסים, והממשלה העריכה שהפעם מספרם של הנוסעים אל המשפחות בפריפריה יהיה גדול מתמיד. הטיסות היו מלאות לחלוטין, וקרובי משפחה המשתוקקים להגיע הביתה נראו עומדים בתורים בתחנות האוטובוס כשבידיהם מתנות ארוזות ליקיריהם. הדרך שלהם הביתה יכולה להימשך ימים.
אינדונזיה, נזכיר, היא ארכיפלג ענקי המתפרס על פני 17 אלף איים, ו-14 מיליון בני אדם היו צפויים לצאת ממטרופולין ג'קרטה לבדו בימים האחרונים. "מילים לא יוכלו לתאר כמה אני שמח היום", אמר אפּי טנג'ונג, תושב הבירה, אחרי שהתפלל הבוקר עם אשתו במסגד אל-אזהר בג'קרטה. מוסלמים נראו שם מחבקים זה את זה אחרי התפילות. "אחרי שנתיים שבהן המגפה הפרידה בינינו, היום נוכל לחגוג שוב יחד את עיד אל-פיטר", אמר אפּי. "אני מקווה שכל זה רק יחזק את אמונתנו".