ועדת המשנה של חוץ וביטחון והוועדה לביטחון הפנים התכנסו בצהריים (יום רביעי) לדיון בעקבות חשיפת ynet ו"ידיעות אחרונות" על עדותה של הילה (שם בדוי), שסיפרה כי נאנסה על-ידי אסיר ביטחוני בכלא גלבוע. בדיון הסוער התרעמו חברי הכנסת על עצם שיבוץ חיילות צה"ל בבתי הכלא הביטחוניים, והפריעו לנציגי שב"ס שהציגו את עמדת הארגון. בשלב מסוים חשפה עורכת הדין של הסוהרות, קרן ברק, כי שנה לאחר אונס החיילת, ניסה האסיר הביטחוני שתקף אותה תקוף חיילת נוספת.
חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ סיפרה בדיון על המאבקים שהתנהלו מאחורי הקלעים כשעלתה הצעת האופוזיציה להקים ועדת חקירה לפרשה, והבהירה: "נכשלנו פה". כמה מחברי הכנסת סיפרו על דיון בוועדת החוץ והביטחון, שבו דרשו שלא להציב יותר חיילות-סוהרות באגפים של אסירים ביטחוניים - וסורבו. ynet העביר את הדיון בשידור ישיר, שבסיומו עברו הח"כים לדיון חסוי בפרשה.
יו"ר הוועדה לביטחון הפנים, חברת הכנסת מירב בן ארי, אמרה בפתח הדיון כי גם החקירה החדשה שנפתחה בפרשה "מתנהלת בעצלתיים", אך ציינה שבשבועיים האחרונים חלה התקדמות בעקבות השיח הציבורי. "העדות של הסוהרת שנאנסה זעזעה אותי מהיום ששמעתי עליה", הוסיפה. "מדובר במקרה מטלטל". היא התנצלה בשם המדינה בפני הסוהרות, והדגישה את נוכחות חברי הכנסת הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה בדיון שמתקיים בזמן הפגרה.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, רם בן ברק, אמר כי "אני רוצה להגיד לחיילים ולחיילות שמשרתים בשב"ס ובמקומות אחרים מחוץ לצה"ל שהם עושים שירות משמעותי וחשוב מאוד, שתרומתו לביטחון המדינה עצומה. חובתנו לשמור שכל מי שיוצא ומגיע לצה"ל". הוא ציין כי מאז שנחשפה הפרשה ב-2018 "לא שמענו על מקרים דומים, בטח לא בעוצמה הזו", ואמר כי לתחושתו צה"ל ושב"ס לקחו את האירוע ברצינות והפיקו לקחים בעקבותיו.
פרקליטת מחוז צפון, אילנה ירושלמי, טענה כי "החקירה סמויה מהעין, ולכן נוצר הרושם שגורמי החקירה גוררים רגליים - וזה לא כך. לא כל יום פרקליטת מחוז מלווה חקירה פלילית, ולא בכל יום פרקליט המדינה מורה לפתוח חקירה פלילית מחדש. אנחנו הופכים כל אבן כדי לחקור את הפרשה, נעשו עשרות רבות של פעולות חקירה. מאז דצמבר 2021 נחקרו עשרות אנשים ברציפות, כל גרסה נבדקת לעומקה ועושים הכל כדי להגיע לחקר האמת. אני לא יכולה להיכנס לפרטים בגלל צו איסור הפרסום".
כתב ynet ו"ידיעות אחרונות" לירן לוי, שחשף את הפרשה, הדגיש כי פרקליטות מחוז צפון מטילה צו איסור פרסום על החקירה, ולכן לא ניתן פרטים רבים ממנה. הוא אמר כי עד חודש יולי איש לא פנה לאותה חיילת שהתלוננה על אונס - על אף שיועמ"ש שב"ס סיפר על המקרה לירושלמי כבר בדצמבר. "לא הייתה פה חקירה מעמיקה", אמר לוי, והדגיש כי החקירה מתמקדת במחמוד עטאללה ובקצינים בכלא. "הכשלים של הפרקליטות זועקים לשמיים ולא סתם הפרשה מתפוצצת כל פעם מחדש. הדרך היחידה לבדוק את הפרשה הזו היא אך ורק ועדת חקירה שתבדוק גם את הפרקליטות, ולא חקירה פלילית שזוהמה ממזמן".
על כך השיבה ירושלמי: "חבל לי שמי שחשף את הפרשה לא מדייק בפרטים שלו. כל מידע שהגיע אליי טופל. חבל שהדבר הזה הופך להיות אישי. אני מצרה על כך". בסוף הדיון התייחסה גם בן ארי לדברים, והבטיחה כי הוועדה תלווה את החקירה עד תומה.
עורכת הדין של הסוהרות, קרן ברק, אמרה בדיון כי "שנה אחרי האונס - האסיר הביטחוני ניסה לאנוס חיילת נוספת באותו מקום בכלא, שלא מצולם". היא פנתה לחוקרי היחידה לחקירות סוהרים בלהב 433 ואמרה כי "בחודש ינואר קיבלתם עדות ממישהי שנעשה בה ניסיון אונס באותה השיטה שנאנסה החיילת, באותו המקום, אל תגידו שלא ידעתם איפה זה היה. זה כשל ביטחוני, כשל ערכי. יש לכם שמות של סוהרים וקצינים ושל אסירים ביטחוניים. הבנתי שרוצים לסיים את החקירה - אבל יש לכם עוד הרבה פעולות לעשות". עו"ד ברק תקפה את הפרקליטות ונציגי שב"ס על כך שחרף העדויות, מקבל טאפש אמר בטלוויזיה כי הסוהרות "שקרניות ורודפת בצע".
ראש חטיבת כוח אדם בשב"ס, תמי עזרא, אמרה כי "מדובר באירוע קשה. אני מתייחס אליו גם כאזרחית וגם כאמא לחיילת שסיימה שירות חובה בשב"ס". ח"כ רוזין שאלה מדוע שב"ס החל רק כעת לטפל במקרה עם ממונות מטעם מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, ואמרה כי "אחרי שנחשפה הפרשה ב-2018 שינינו נהלים".
בשלב מסוים קטע אותה חבר הכנסת איתמר בן גביר, והתרעם על כך שהיא מדברת על טיפול שב"ס בנפגעות תקיפה מינית - ולא על כך שה"סרסור" בסוהרות נעשה על-ידי קציני שב"ס ומחבלים. "יש כאן מחבלים שסירסרו בבנות שלנו", אמר. "מדברים כאן כאילו זה דיון על הטרדות מיניות". חברת הכנסת נעמה לזימי הוסיפה כי "נתנו אותן כמנחה". בהמשך דיברה קצינת שב"ס שהחלה לשרת בארגון בגיל 18, וחברי כנסת התרעמו על כך שמדובר ב"תצוגת תכלית" לארגון במקום בדיון בפרשה ובמחדלים. "סרסרו בבנות שלנו למחבלים", תקפו כמה מחברי הכנסת מהאופוזיציה, שטענו כי לא מדובר באירוע נקודתי של הטרדות מיניות אלא באירוע לאומי.
חברי הכנסת, ובהם גם שמחה רוטמן מהציונות הדתית ורוזין ממרצ, המשיכו להתרעם, תוך שבן ארי ובן ברק מבקשים מהם שלא להפריע לנציגי שב"ס והבטיחו שבהמשך תינתן אפשרות גם לשאלות. "מותר לארגון להציג את עמדותיו", אמרה בן ארי, ובן ברק תקיף את בן גביר ורוטמן: "מה קרה, יש לכם פריימריז?".
אחרי נציגי שב"ס דיברו נציגי צה"ל, שהדגישו כי אין חובה לחיילים לשרת בשב"ס. בהמשך אמרו רוזין וגם חבר הכנסת יוסי שיין מישראל ביתנו כי הם מתנגדים לכך שחיילות וחיילי צה"ל ישובצו בשב"ס. "הגיע הזמן לשינוי דרמטי בעקבות האירוע המטלטל הזה. חייל וחיילת תמיד יהיו מוגנים על-ידי המערכת, כי אם לא - הם חשופים", אמר שיין. חברת הכנסת אמילי מואטי מהעבודה אמרה כי "חיילות בנות 18 לא צריכות להיות מוצבות במקום כזה. חיילים הם לא כוח עבודה זול", והדגישה כי מדובר בחיילות שמגיעות ממעמד נמוך ושעל חברי הכנסת להשמיע את קולן. נציגת שב"ס הבהירה כי לא כך הדברים, וגם ח"כ בן ארי אישרה זאת.
חברת הכנסת רוזין ממרצ הפנתה את חיצי הביקורת כלפי פנים: "האופוזיציה הציעה לנו להקים ועדת חקירה פרלמנטרית. אנחנו, ראשי הסיעות בקואליציה, התחננו בחדרים סגורים מהשר לביטחון הפנים ומסגן השר - תנו לנו להצביע בעד, תקימו ועדת חקירה, זה בכלל לא על הממשלה שלנו. זה לא פוליטי. הם סירבו בתוקף ונאלצנו להתפשר ולא להצביע. לאחר מכן עלה בדצמבר החוק להארכת הצבה של חיילות בשירות שב"ס - וגם אז נאבקנו מול שר הביטחון והשר לביטחון הפנים עם כל העוצמות. ביקשו שנתפשר, הגיעו נציגי ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, ביקשו שנסכים להאריך בשלוש שנים. נלחמנו עד הרגע האחרון כדי להאריך רק בשנה". לדבריה, "בסוף אפשר להזדעזע, כולם נורא מזדעזעים, אבל נכשלנו פה".
חברת הכנסת אורית סטרוק הדגישה כי בעבר ישבה ועדת חוץ וביטחון ודנה בפרשה, ובסיום הדיון הסכימו ח"כים מהאופוזיציה והקואליציה על דרישה אחת: שחיילות וחיילים לא יוצבו יותר באגפים של מחבלים. "הצגנו דרישה משותפת וגם רם בן ברק היה איתנו בדרישה הזו", אמרה. "הוא חזר בבוקר ואמר - לא מאפשרים לי את הדבר הזה. זה מחדל של הכנסת".
חבר הכנסת אופיר סופר מהציונות הדתית אמר בדיון כי "צריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית עכשיו. ההתנגדות העיקרית לוועדת חקירה פרלמנטרית שהצעתי הגיעה מהשר לביטחון פנים עמר בר-לב ויו"ר מפלגתו שלא גילתה מולו מספיק מנהיגות. זו פרשה אפלה ושחורה שתיזכר לדיראון עולם אם לא נטפל בה. צריך להביא למליאת הכנסת דרישה לוועדת חקירה שעליה תהיה הסכמה של כל חברי הכנסת".
בדיון דיבר גם אמיר ודמני, ראש ועדת תכנון וכוח אדם בצה"ל, שאמר כי "אין חולק שמדובר באירוע חמור מאוד. אנחנו משבצים סוהרים וסוהרות בשב"ס מתוקף חוק שירות ביטחון, אבל לא מחייבים חיילים להגיע לשב"ס ולכן האיוש שם יחסית נמוך. מהגיוס הקרוב הוספנו ריאיון נוסף של קצין מיון לאלה שביקשו להיות בשב"ס, כדי להבהיר את העובדה שהם לא חייבים לעשות זאת. אנחנו שולחים להם את זה גם בהודעת SMS". קצין שריון ראשי לשעבר, תא"ל גיא חסון שעמד בראש ועדת הבדיקה שהוקמה בצבא, אמר בדיון כי הוועדה מצאה כי המוטיבציה של החיילים והחיילות המשרתים בשב"ס גבוהה.
עדות האונס שנחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" הובילה לזעם ציבורי ולתגובות מכל קצוות הקשת הפוליטית. הדיון סובב גם סביב חשיפת ynet ו"ידיעות אחרונות" על פגישת שב"כ עם האסיר הביטחוני שעומד במרכז הפרשה, מחמוד עטאללה, שסוהרות העידו שביצע בהן מעשים מגונים. עטאללה, נזכיר, ביקש משב"כ סיוע ביציאה מהבידוד שבו הוא כלוא מאז שנת 2018. הבוקר נחשף כי עטאללה אף ביקש משב"כ לשנות את עבירות כתב האישום שהוגש נגדו מעבירות של מעשה מגונה לעבירות אלימות, ובשב"כ סירבו.
הוועדה תבחן היום מול הייעוץ המשפטי של הכנסת באילו צעדים אופרטיביים יוכלו לנקוט חברי הכנסת. עם זאת, מכיוון שמדובר בתקופת ממשלת מעבר ולקראת בחירות, עלולים לקום קשיים משפטיים שימנעו הקמת ועדת חקירה לפרשה. למרות זאת, ח"כ בן ארי, ביקשה מהייעוץ המשפטי של הוועדה לבחון באילו צעדים מעשיים יכולה הוועדה לנקוט בפרשה.
במרכז פרשת ה"סרסור בסוהרות" עומדים שורה של מקרים שהתרחשו לכאורה בכלא גלבוע בין השנים 2014 ל-2017. לפי החשד, קציני המודיעין בכלא נהגו להיענות לדרישתו של האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה, ולהעביר לאגף שבו הוא כלוא סוהרות בהתאם לדרישתו. לפי החשד, עטאללה ששלט בכלא גלבוע וניהל אותו בפועל, ביצע מעשים מגונים בסוהרות בהזדמנויות רבות, וכל זאת בידיעה ובהסכמה לכאורה של בכירים בכלא.
פורסם לראשונה: 12:38, 03.08.22