לאחר שחברת פייזר ומפתחת החיסון שלה, BioNTech, דיווחו בצהריים (יום ד') כי בדיקות מעבדה מעלות שמנת הבוסטר יוצרת אפקט מנטרל נגד וריאנט האומיקרון, המומחים בישראל עדיין לא מוכנים להתחייב לכך. בהצהרה רשמית החברות מסרו כי הבדיקות הראו שמנות חיסון הביאו ליצירת נוגדנים מנטרלים ברמה נמוכה, אך מנה שלישית הגדילה את רמת הנוגדנים המנטרלים באופן משמעותי.
"עוד אין מספיק נתונים כדי באמת לראות את זה", אמרה ל-ynet פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. "אני מחכה לנתונים עם יותר נדבקים כדי להגיד את זה בצורה ברורה. כרגע מדובר אצלנו על 42 מקרים שחשודים כי נדבקו באומיקרון, כך שקשה על סמך המקרים הללו להגיע להחלטות. אני חושבת שיש התפרצויות מאוד גדולות בדנמרק ובאנגליה, אבל בכל מקרה, בלי קשר לאומיקרון - חשוב מאוד לקבל בוסטר".
ד"ר אורן קובילר, מומחה לווירולוגיה מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, נזהר גם הוא אחרי ההכרזה. "יש לומר ביושר - כרגע הצהרות פייזר מתבססות על ניסויים במעבדה", הוא אמר. "נצטרך לאסוף מידע מהעולם האמיתי כדי לדעת אם החיסון אכן יעיל נגד האומיקרון. כרגע הכל זה ספקולציות מבוססות על נתוני מעבדתיים. בנוסף קיים חשש שחיסון ייעודי נגד האומיקרון פחות טוב נגד הדלתא, שעדיין כאן. לכן, ספק אם נכון לרוץ לפיתוחים נוספים של חיסונים בשלב הזה".
פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן, אמר: "פייזר לא נותנת שום דאטה. הם חברה אחראית, אבל לא שיתפו אותנו בתוצאות. חסרים לנו אלמנטים לגבי הנתונים, אבל יש פה הרבה מידע סותר. אני חושב שבשורה התחתונה, כל מי שמסתכל עכשיו על דרום אפריקה, שבדיה, ופייזר - שתי מנות זה ממש לא מספיק כדי לנטרל לגמרי את האומיקרון. מי שבדק מסכים שמנה שלישית עוזרת ומקדמת הגנה מפני הזן הזה, השאלה היא באיזו מידה. האם זו הגנה שהיא חלקית, או טובה מאוד כמו שפייזר טוענת".
המבנה התלת ממדי של זן אומיקרון
"כמחצית מאזרחי ישראל לא מחוסנים כלל או לא מחוסנים במנה שלישית, והמשמעות היא שיש סיכוי שהם יותר חשופים להדבקה ממי שמחוסן בבוסטר", אמר פרופ' כהן, שמשמש גם כחבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים לחיסונים נגד נגיף הקורונה. "בנוסף, מה שחסר לנו זה לדעת כמה זמן אחרי החיסון הדברים נבדקו. המחקרים הללו מתייחסים לנטרול הווירוס במבחנה, אך זה לא נבדק בין אנשים. הם לא בדקו האם מישהו שנחשף נדבק באומיקרון או לא, כי זה מוקדם להגיד.
"אני רוצה להרגיע בעניין הזה, כי אין לנו מספיק נתונים לגבי ההדבקה בין אנשים שמחוסנים בשתיים או שלוש מנות. בנוסף, אין לנו מספיק מידע באשר למידת היעילות של החיסון מפני מחלה קשה. סביר להניח שגם אם יש ירידה בהגנה, עדיין תהיה הגנה חלקית או טובה מפני מחלה קשה, שזה מאוד חשוב".
ראש מערך הקורונה בקופת חולים מכבי, ד"ר ארנון שחר, שהוא גם חבר בצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות, אמר: "הנתונים הראשונים שלפיהם החיסון יעיל נגד מחלה קשה גם מול זן האומיקרון, ויעיל בצורה מצוינת למקבלי הבוסטר - הם מאוד מעודדים. ההודעה של פייזר מוכיחה שוב שהמדע, בדמות חיסונים, יצליח לתת את הפתרון להתמודדות עם מגפת הקורונה".
במחקר של פייזר נלקחו דגימות דם מאנשים שקיבלו חיסון שלישי, והממצאים הראו כי האומיקרון נוטרל ביעילות הדומה לזו שהתגלתה מול נגיף הקורונה המקורי אצל אנשים שחוסנו בשתי מנות. כלומר, המנה השלישית של החיסון נגד האומיקרון יעילה כמו שתי מנות חיסון נגד הנגיף הראשון שזוהה.
פייזר הוסיפה כי היא תמשיך במאמצים להביא לשוק חיסון קורונה מעודכן ספציפית נגד אומיקרון, והיא העריכה שבתוך חודשיים וחצי תוכל לספק חיסון מעודכן גם נגדו. בחברה הרגיעו כי יכולת הייצור של 4 מיליארד מנות חיסון, המתוכננת ל-2022, לא תשתנה גם אם יהיה צורך לעדכן את החיסון.
בתוך כך, משרד הבריאות עדכן הערב את הגדרות ההחלמה של נשאי אומיקרון, וקבע כי החל ממחר חולים שנדבקו בווריאנט החדש יהיו בבידוד במשך שבועיים מהבדיקה החיובית הראשונה (לעומת 10 ימים בווריאנטים אחרים), ויקבלו אישור החלמה רק אם בשלושת הימים האחרונים לא חוו תסמינים.
הסיבה לכך, לפי המשרד, היא כי המאומתים לווריאנט עלולים להיות מדבקים במשך יותר זמן מנשאים של זנים אחרים. כמו כן הוחלט כי אדם שהוגדר כי הוא בחשד גבוה לנשא הווריאנט, אם תוצאות הריצוף לא יתקבלו תוך עשרה ימים מהבדיקה החיובית - הוא יוגדר כמחלים רק באישור רופא מחוזי.
