ההפגנה מחוץ לבית המשפט נגד בן-ארי
(צילום: גלעד מורג)
בית משפט השלום בתל אביב קיבל היום (חמישי) את בקשתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהגישה בשבוע שעבר בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת נגד אורלי לב - פעילת ליכוד המרבה להתבטא נגד התובעת הראשית בתיקי נתניהו עו"ד ליאת בן-ארי. טרם הדיון אמרה בו-ארי כי כי "אין בכוונתי להיכנע לאיומים ולמסע ההסתה נגדי ונגד משפחתי. אמשיך בתפקידי, המחויבות היחידה שלי היא לחוק ולתפקיד". בדיון טענה כי אנשים חיכו לה 24 שעות מחוץ לבית: "סופגת הרבה אש, אבל לגעת בבני משפחה זה קו אדום".
במסגרת הצו שניתן, ייאסר על בר-לב לפרסם בעצמה או דרך אחרים כל דבר הנוגע לבנה של בן ארי, או על-ידי רמיזה או קשר כלשהו לחשוד האלמוני שתקף אותה לכאורה, שטענה בתחילה שהוא בנה של בן ארי. בנוסף, היא תיאלץ להסיר פרסומים קודמים בנושא.
השופט יריב עמית אמר עם פרסום ההחלטה: "חופש הביטוי הוא בלב החברה הדמוקרטית, אולם חופש המחאה אינו מוחלט ומאוזן עם זכויות אחרות. איש ציבור נדרש לקחת בחשבון שהוא חשוף לביקורת ציבורית שהיא לא תמיד נעימה, אלא שגם לביקורת כזאת אסור להגיע למצב שהכול בה קשר ומותר".
לדבריו, "גברת לב חזרה להפנות חיצים לבנה של עו"ד בן ארי. אין מדובר בפרסום חד-פעמי או במקרה שעומד בפני עצמו. היא חזרה לסורה אחרי שנתיים וחצי. יש לוודא כי מימוש זכות המחאה של הגברת לב לא ייעשה תוך פגיעה בילדיה של בן ארי".
בפתח הדיון, עורך הדין ניר גנצ'רסקי, המייצג את המדינה מטעם פרקליטות מחוז תל אביב לצד עורכת הדין אורנה פורגש, אמר כי "לב התחייבה בעבר לא לפרסם דברים הקשורים לבנה של בן-ארי, אך העלתה שוב ציוץ שתוכנו 'אסור להניח לליאת בן-ארי', הזכירה את המושב ואת בנה של התובעת, וכתבה כי 'חייבים לחפש את הבן האבוד'".
לדבריו, "לב ממשיכה לכתוב 'זו רדיפה פוליטית, זכותי לחזור למושב ולבדוק מי איים עליי'. במקום להתחרט ולהסיר את הציוץ, היא מרמזת על באות. אם לא יעצרו אותה, נמצא את עצמנו שוב בשליחת קללות לעבר הבן ואמו, והעלאת רחפנים בסביבתם. צריך לעצור את זה כמה שיותר מהר". מנגד, עורך דין ברקאי, המייצג את לב, טען כי "יש פה ספקולציות והעלאת השערות מצד חברי".
השופט עמית יריב אמר כי "בהקשר הציוץ 'אסור להניח לה, חייבים לחזור למושב לחפש את הבן' זה די ברור שהכוונה לא לבן האובד מהשיר של לאה גולדברג". עו"ד השיב כי "בדיון ב-2020, עורכת הדין בן-ארי הצהירה תחת שבועה שאותו אדם שנראה בסרטון אומר 'תניחי לאמא שלי', הוא למעשה איננו בנה. רואים שם אדם שמאיים על המשיבה ותוקף שוטר". הפרקליט, מצדו, ענה: "זה לא נכון".
בשלב זה עלתה בן ארי לדוכן העדים ואמרה: "אני עובדת ציבור, לא נבחרת ציבור. אני סופגת הרבה אש ברשתות, אבל אנחנו כאן כי נחצה קו אדום - לגעת בבני משפחה זה קו הגנה, שצריך להיות ברור שאי אפשר לנהוג ככה". בן ארי אמרה כי אנשים חיכו לבנה מחוץ לבית, והם היו צריכים להבריח אותו. "אין סיבה בעולם שבני החייל ייתן הסברים למפקדיו, ולמה אומרים שהוא מרביץ לשוטרים. לב החליטה על דעת עצמה שבני הרביץ לשוטר, ללא ראיות".
בן ארי הוסיפה: "עברנו לפני שנתיים גיהינום. אדם שעמד מחוץ לבית חיכה 24 שעות ביממה לבני, העלו רחפנים מעל הבית, הוגשו תלונות נגדו. בני בכלל לא היה אז בבית, אלא בטיול בצפון. עדיין זה לא שכנע את הגברת לב שזה לא הוא. הדבר היחידי שהוא אשם בו זה שהוא הבן שלי. בזה אני אשמה".
אורלי לב עלתה לדוכן העדים, והשיבה לשאלות עורך דינה. השופט הפנה לה גם הוא שאלה: "גברתי כתבה 'הבן האובד'. למה בחרת במילה 'בן'?". לב השיבה כי מעולם לא טענה שמדובר בבנה של בן ארי (האדם שטענה שתקף אותה בעת הפגנה סמוך לביתה של בן ארי, ג"מ), ואמרה כי הוא טען זאת בפניה. היא הוסיפה: "אם יש בחור שהרים יד על שוטר ואיים עלי. אני אקטיביסטית ופעילת ימין". נציג הפרקליטות שאל אותה האם הגישה תלונה במשטרה על תקיפה, ולב ענתה: "היו לי דברים דחופים יותר לעשות".
בתוך כך, מחוץ לבית המשפט מתקיימת הפגנה של תומכי ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו. כ-20 אנשים נושאים שלטים עם הכיתוב: "בן ארי לדין פלילי". בן-ארי הגיעה לדיון מלווה בפרקליטים שהביעו את תמיכתם בה, בהם עו"ד קרן צבירן ועמית בכר, יו"ר מחוז תל אביב בלכת עורכי הדין. בכר אמר כי "ההטרדה של ליאת היא הטרדה של כל אחד ממדינת ישראל - היא לא צריכה לעמוד בדבר הזה לבד. אין לזה שום קשר למה שקורה בתוך התיקים. לא יכול להיות שבן אדם שמגיע בבוקר לעבודה יחטוף הטרדות מכנופיות בריוניות ואלימות". לדבריו, "אסור לאפשר את זה, ואני מקווה שבית המשפט ישים לזה סוף". לב הגיעה אף היא לדיון, מלווה גם כן בכמה תומכים.
הצו, לפי הודעת הפרקליטות, מתבקש נוכח פרסומים של לב ברשתות החברתיות, המהווים המשך ישיר לפרסומים קודמים שלה נגד בנה של ליאת בן-ארי. אותם פרסומים הוסרו מהרשת נוכח בקשה לצו דומה שביקש אביחי מנדלבליט, היועמ"ש דאז. במסגרת הדיון אז התחייבה לב שלא לשוב ולפרסם פרסומים בעניין בנה של בן-ארי.
בית המשפט התבקש על ידי היועמ"שית להורות ללב להימנע מלפרסם בחשבון הטוויטר שלה או בכל מדיה אחרת כול פרסום הנוגע לבנה של עו"ד בן ארי ולהסיר פרסומים קודמים בהם הוא מוזכר. הבקשה הוגשה בעקבות ציוץ שפרסמה לב בחשבון הטוויטר שלה: "אסור להניח לליאת בן ארי, חייבים לחזור למושב (כאן ציינה לב את שם המושב שבו מתגוררת בן-ארי, ג.מ) ועל הדרך לחפש את הבן האבוד". בפרקליטות אמרו כי פרסומים מסוג זה "עלולים להוביל, שוב כבעבר, לאיומים על הנפגעת ועל בני משפחתה, וכן לפגוע בשלוות חייהם".
בית המשפט קבע בדיון הקודם על בקשה לצו הטרדה מאיימת כי הייתה אז הצדקה להוצאת הצו, אך הדבר נמנע עקב התחייבותה של לב למחוק פרסומי עבר ולהימנע מפרסומים בעתיד העוסקים בבן-ארי ובמשפחתה. הפרקליטות האשימה את לב לאחר שצייצה נגד בן-ארי: "נראה כי הצהירה בפני בית המשפט הצהרות ריקות מתוכן וכוונה, במטרה להטעותו ולהימנע ממתן צו".
לפי הבקשה, אורלי לב הצהירה בעבר כי לא תחדול ממעשיה עד אשר עו"ד בן ארי תתפטר מתפקידה כתובעת במשפט נתניהו. פרסומיה, כך בהרב-מיארה, נועדו להטריד את בן-ארי, להתישה, להלך עליה אימים ולגרור אנשים נוספים בציבור להטרדתה.
בהרב-מיארה ציינה בבקשתה את הצורך בהתמודדות משולבת של גורמי אכיפת החוק במדינה עם תופעת הפגיעה בעובדי ציבור. לפי היועמ"שית, מטרת התופעה היא לרפות את ידי עובדי הציבור, להלך עליהם אימים ולהרתיעם. היא הדגישה כי הבקשה נועדה לצאת חוצץ נגד כול ניסיון כזה, וכי המדינה והיועמ"שית מתכוונים להשתמש בכל אמצעי חוקי על מנת למגר פגיעה בעובדי ציבור. בית המשפט קבע את התיק לדיון בין הצדדים.
מנגד, עורך דינה של לב, איתמר ברקאי, טען: "על עצם קיומה של בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד מרשתי, למדנו מהתקשורת. על פניו, נראה שמדובר בניסיון נוסף של המדינה להלך אימים, להשתיק ולפגוע בחופש הביטוי של פעילים פוליטיים. תגובתה של מרשתי תינתן לכשתתקבל אצלה הבקשה באופן רשמי ובדרכים המקובלות והקבועות בחוק".
בתוך כך, בתחילת השבוע הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לבית משפט השלום בתל אביב כתבי אישום נגד ארבעה בני אדם בגין הטרדות של עד המדינה ניר חפץ ועדת התביעה הדס קליין, במשפט המתנהל נגד ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו ואחרים ("תיקי האלפים"). בכתבי האישום מתוארים אירועים שונים של הטרדות של חפץ וקליין בנוגע לעדויות שמסרו או שהיו עתידים למסור במשטרה ובבית המשפט.
