אחרי עשרה ימים, הסתיימה שלשום (יום חמישי) עדות איש העסקים ארנון מילצ'ן, עד מרכזי במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מה משמעות העדות? את מי היא משרתת – האם עדותו טובה לפרקליטות או אולי דווקא להגנה? והאם תיק 1000 הוא "הרשעה בטוחה" או שמצבו כמצב השוחד בתיק 4000? את התשובה ייתנו השופטים.
תיק 1000 (פרשת המתנות) נחשב לקשה ביותר להגנה מבחינת נתניהו בשל הראיות והעדים שהעידו בו עד כה. ראש הממשלה פעל נכון מבחינתו כשנכח בשמונה דיונים מתוך עשרה בשבועיים האחרונים. הוא נעדר רק בימי המבצע בג'נין. נראה שהנוכחות של בני הזוג נתניהו, לפחות בחקירה הנגדית, השפיעה על מילצ'ן. היה לו קשה להעיד נגדם ומול עיניהם הבוחנות.
בפתח אחד הדיונים הוא אף אמר לתובעת ש"קשה לו הסיטואציה" ונראה שהשתדל לנסות להראות שהקשר בינו לראש הממשלה מבוסס על חברות ככמעט ללא אינטרסים – דבר שמשרת אותו אבל גם תואם לקו של ההגנה. לשם השוואה, בעדות של הדס קליין, העוזרת של מילצ'ן והעדה המרכזית בתיק 1000, נתניהו לא נכח אפילו לא פעם אחת.
מה חשיבות עדות מילצ'ן?
כשבוחנים את עדות מילצ'ן בתיק 1000, צריך לראות מה רצה כל צד להפיק ממנה. הפרקליטות רוצה להוכיח טובות הנאה שניתנו לנתניהו כקו אספקה על ידי מילצ'ן ואיש העסקים ג'יימס פאקר, (לפי האישום, טובות הנאה בסכום של 690 אלף שקל), ולהראות שניתנו בנסיבות זיקה לתפקידו של נתניהו, והיו במקביל פעולות של נתניהו לטובת מילצ'ן.
בנקודות רבות היא קיבלה אישוש ממילצ'ן. לא הייתה ציפייה שמילצ'ן יעלה לדוכן העדים ויגיד "נתתי מתנות במאות אלפי שקלים לנתניהו בשביל לקבל ממנו סיוע בענייני הפרטיים והכלכליים", למילצ'ן אין כל אינטרס לטעון את זה לא בחקירה באזהרה ולא עכשיו. ולכן, סביר היה שיטען למניעים אחרים במתן המתנות כפי שעשה. השאלה היא האם המניע הכלכלי של מילצ'ן נענה בסיוע של נתניהו.
(צילום: אבי חי)
מבחינת אספקת מתנות, מילצ'ן אישר נתינת סיגרים, שמפניות ותכשיטים. הוא אישר גם מתן חולצות יוקרתיות – שלא נכנסו לאישום – אך מעידות על דפוס. "עם הזמן הכמויות הלכו וגדלו, לבקשת המקבלים", סיפר מילצ'ן. "אני יודע שיש מקרים שהעבירו שמפניות וסיגרים. הדס או יונתן (חסון הנהג – ג"מ), 'כל מה שראש הממשלה ורעייתו רוצים – תעשו', זה מה שאמרתי להם. הם קיבלו אישור גורף".
מילצ'ן ציין כי אינו יודע מה היה היקף השמפניות והסיגרים שהועברו לבני הזוג נתניהו, אך אמר שאישר את ההוצאות עבורם בדיעבד: "חתמתי על זה", הוא אמר וציין שסמך על קליין. הוא העריך שנתן מתנות בעצמו לבני הזוג ב-70% מהפעמים שנפגש איתם, והעריך כי נפגש איתם חמש פעמים בשנה והיו גם משלוחים.
נראה שהמתנות שהדגיש שנתן מתוך חברות הדאיגו אותו בשלב מסוים. "אמרתי לביבי, אני מציע לך לקחת חוות דעת מייעוץ משפטי", העיד. "זה הפריע לי כי לא הייתי בטוח שזה לא עובר גבול". מילצ'ן אישר שהיו בינו לבין הזוג נתניהו מילות קוד למתנות, מה שיכול להראות על מימד של הסתרה. מילצ'ן טען כי המילים נאמרו "מתוך שובבות". כשנשאל "למה שימשה המסה העיקרית של הסיגרים שקניתם בבית ינאי?", מילצ'ן השיב: "למר נתניהו". הוא גם העיד כי נתן בעצמו לנתניהו קופסה אחת או שתיים של סיגרים במרבית ביקוריו.
מילצ'ן אישר כי זכור לו מקרה שבו הגיע למעון ראש הממשלה ברחוב בלפור עם שמפניה וסיגרים, וכי באותו מפגש שאל את נתניהו מה עם הוויזה שלו, והאם יש חדש בנושא. בתגובה נתניהו קרא לארי הרו, ראש לשכתו, כדי לברר – אולם בחקירה הנגדית טען שלא זוכר אם הרו היה שם.
לגבי פנייה לנתניהו, כדי לחזק את טענותיה, הפרקליטות הייתה צריכה להראות את הנסיבות של המעשים – להוכיח כי עובד ציבור מקבל מתנות ובאותה תקופה אותו נותן מתנות פונה לסיוע בשורת נושאים ונתניהו עוסק בהם.
מילצ'ן אישר פניות לנתניהו בשורת נושאים: בעניין הארכת הוויזה שלו ("דיברתי עם כל העולם ואחותו - כולל נתניהו"), בעניין פטור ממס ("יכול להיות שהזכרתי לו את זה. שאלתי אותו איך פותרים את זה?"), בעניין מיזם כלכלי שבו מעורב נתניהו עם מיליארדר הודי ובסופו של דבר לא צלח ("אם זה היה מצליח – אז בהחלט גם היה פה פן עסקי") ובעניין מיזוג קשת ורשת שהתעניין בו ("פילבר, אני חושב שנתניהו הציג לי אותו, יכול להיות שהכרנו בבלפור. בבית ינאי דיברנו אני ופילבר על המיזוג").
מילצ'ן ניסה להמעיט מאוד בחשיבות פניותיו ובסיוע נתניהו, ואפילו אמר שנתניהו לא סייע לו עם הוויזה. בתיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס) העיד כי "סביר להניח שראש הממשלה וגם אשתו ביקשו ממני לסייע במאמצי תיווך בין נתניהו למוזס".
מה רצתה להשיג ההגנה?
ההגנה מבחינתה יכולה להיות מרוצה, ייתכן שהפיקה את המקסימום האפשרי מהעדות. מבחינת המתנות, מראש לא הייתה מחלוקת שמילצ'ן הוא חברו של נתניהו שנים רבות. ההגנה נקטה קו חקירה שניסה להראות שמדובר בחברות יוצאת דופן "כמו משפחה" ומילצ'ן מיהר לאשר זאת שוב ושוב, ואף לחבק את רעיית ראש הממשלה לפני יום עדות. ההגנה ביקשה להראות שהמתנת ניתנו שלא בקשר לתפקידו של ראש הממשלה, מילצ'ן שב והסביר שנתן את המתנות מחברות. "גם אם נתניהו היה הופך להיות נהג אגד, היית נותן לו מתנות?", שאל עו"ד עמית חדד ומילצ'ן אישר, אך גם סיפר שעשה זאת כי נתניהו חלק חשוב ברצונו של מילצ'ן לקדם שלום אזורי.
ההגנה הראתה שהמתנות התחילו ב-1999, כשנתניהו אינו ראש ממשלה, ובכך ניסתה להראות שלא ניתנו בשל תפקידו. אולם, מילצ'ן אמר שלהרגשתו הכמות הלכה וגברה עם הזמן. צוות ההגנה עשה הכול כדי להראות שהמתנות ניתנו בהקשרים ספציפיים – למשל בימי הולדת. לשם כך הוצג מסרון שנשלח מקליין לשרה נתניהו ובו נכתב שמילצ'ן רוצה לקנות לה מתנת יום הולדת.
מילצ'ן אישר גם שהיו "מתנות הדדיות" בין בני הזוג, ההגנה ניסתה להראות שלמרות הפער הגדול בהדדיות זו בסכומים, הדבר נבע מהונו הרב של מילצ'ן ובפער בסטטוס הכלכלי ביניהם. ההגנה המשיכה גם בקו של ניסיונותיה הקודמים להראות שסכום המתנות שטוענת הפרקליטות קטן בהרבה וכי גם תדירות הפגישות בין מילצ'ן לזוג נתניהו והמשלוחים ששלח להם לא גדולה.
מבחינת הפעולות השלטוניות גם כן הגיעה ההגנה להישגים. חדד וצוותו נועה מילשטיין וישראל וולנרמן, הצליחו להוציא מהעד אישור שאם נתניהו סייע לו בכלל, היה זה ממניע של "טובת המדינה". לא סתם ניסתה הפרקליטות, ללא הצלחה, להגיש בנושא את חקירתו של מילצ'ן כראייה. חדד הצליח לגרום למילצ'ן לאשר שאם היה מתקשר לנתניהו ללשכה והיו מכניסים לראש הממשלה פתק שיחזור אליו, זה נעשה "בעניין דחוף לטובת המדינה". כלומר, ההגנה בונה על המניע שראש הממשלה פועל לטובת המדינה בכך שמסייע, אם מסייע למילצ'ן, ולכן הוא מבצע את חובתו כראש ממשלה.
מילצ'ן ניסה להגן על נתניהו בפעולות השלטוניות ואמר ש"קיבל את הוויזה בלי קשר לנתניהו, זו השורה התחתונה, הוא אמר לי שהוא לא יכול לעזור". אולם, אין מחלוקת שנתניהו התקשר לדן שפירו, שגריר ארה"ב אז, בנוגע לסוגיית הוויזה. "מדובר היה בשיחות חולין, לא ביקשתי ממנו עזרה", אמר מילצ'ן ואישר שפנה בנושא הפטור ממס לשר האוצר אז, יאיר לפיד. ציטוטים אלו טובים להגנה.
לגבי מיזוג רשת וקשת, שנטען שהיה מיטיב עם מילצ'ן – טען איש העסקים כי לא היה משא ומתן כלכלי. ההגנה אף העלתה מקרה שנתניהו חוקק חוק שפוגע במילצ'ן לכאורה, ב-2003, אז מילצ'ן עסק בחברת מכשירי תנועה. מילצ'ן אישר. "תאשר לי שלאורך כל השנים שאתה מכיר את נתניהו, אתה לעולם לא מדבר איתו על עסקים ברמה של 'בוא תעזור לי להרוויח'", ביקש חדד. מילצ'ן השיב: "מעולם לא".
ההגנה תטען בהמשך שכדי שפעולה תחשב ניגוד עניינים של נתניהו, יש צורך להראות פן מחמיר, שנבחן על רק סטייה מהשורה, והיא בונה על כך שפעולות קטנטנות, אם בכלל היו לגרסתה – לא יספיקו להרשעה מבחינתה.
הפערים בין החקירה הראשית והנגדית
ניתוח העדות הוא דבר מורכב, ולא סתם שמור לשופטים. אחרי הכול מדובר בעשרות שעות ועשרות אלפי מילים שנשמעו באולם, שאלות חדות של הפרקליטות ושאלות נגדיות מתוחכמות של ההגנה. מילצ'ן עצמו בחקירה הראשית הרבה לאשר לפרקליטות תשובות שרצו, אבל בחקירה הנגדית הרבה לומר "כן" ו"מאשר" על שאלות של סנגורו של נתניהו חדד.
לא בכדי הצהירה התובעת ליאת בן ארי כי יש פערים משמעותיים בין החקירות, שאותם אפשר ללמוד דווקא מהשאלות בחקירה החוזרת של הפרקליטות. כך למשל ביקשה בן ארי לשאול בחקירה החוזרת מה היה המניע למתן המתנות. "אמרת שנתת את השמפניות בין היתר כדי שלראש הממשלה יהיה מצב רוח יותר טוב, כי הוא חלק מהלגו של השלום. בחקירה הנגדית אמרת שנתת שמפניות לנתניהו כדי שלראש הממשלה יהיה שקט לעבוד. אתמול, שוב בנגדית, התבקשת לאשר כי הסיבה הבלעדית למתן המתנות היא החברות והשבת 'כן'. אז מה הסיבה למתן המתנות?", שאלה התובעת. השופטים לא אישרו את השאלה כי אינה מתאימה לחקירה חוזרת. אבל היא מדגימה פער.
ניתוח העדות
גם הפרקליטות וגם ההגנה הסכימו בסופו של דבר שהחקירות של מילצ'ן במשטרה יוגשו לעיון השופטים, באופן חריג, כחומר עזר ולא כראיה, לפחות כרגע. השופטים יקראו אותן ואת כל העדויות בבית המשפט ויצטרכו להכריע כמה מהימן היה העד ואיזה משקל לתת לגרסתו. נראה שהמשימה הזו לא פשוטה. הבדלי גרסאות לא בהכרח מחזקים את אמינותו, אלא שייתכן שיהיו דברים שאמר בחקירה הראשית ובנגדית שיכולים לחיות יחד. את זה כאמור יחליטו השופטים.
מארג הראיות
בסופו של דבר כשהשופטים מכריעים דין נאשם, הם מסתכלים על מארג ראיות שלם – כלל העדים וכלל הראיות שהוגשו במשפט, ומנסים לראות אם הוכחו מעבר לספק סביר העבירות המיוחסות לנאשם. בתיק 1000 יש שורת ראיות משמעותיות נוספות מעבר לעדות מילצ'ן.
כך למשל, יש את עדות הדס קליין, שהעידה עדות משמעותית שלא לטובת נתניהו. גם ההגנה נאלצה להודות שאינה טוענת שקליין לא אמינה. קליין נחשבת לעדה המרכזית בתיק ולא מילצ'ן. עדים נוספים שכבר העידו הם עובדים של מילצ'ן ופאקר, ארי הרו, וגורמים נוספים, וכל אלו יובאו בחשבון גם כן.
בתיק יש גם ראיות ממוסמכות משמעותיות – הקלסרים של הסיגרים והשמפניות שרכש מילצ'ן במהלך השנים. מרבית הרכישות, לפי עדות קליין, סופקו לבני הזוג נתניהו. מילצ'ן העיד שאומנם לא ספר כמויות אבל נתן "אור ירוק" לקליין לתת לבני הזוג נתניהו כל מה שהם מבקשים. כך השופטים יצטרכו להשוות בין הקבלות לעדויות ולראות מה משמעות עדות מילצ'ן.
מה לגבי תיק 2000?
מילצ'ן שמוזכר באישום זה רק פעם אחת, העיד על מאמציו לסייע לראש הממשלה להביא לפשרה בין מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס לבעלי "ישראל היום" שלדון אדלסון על רקע כוונת האחרון להוציא מהדורת סוף שבוע ב-2009.
כך למשל, כשנשאל "מי ביקש ממך להיות מעורב בכל המאמצים הללו?", השיב מילצ'ן כי "סביר להניח שראש הממשלה", ואישר שגם "אשתו". מילצ'ן אמר עוד: "דיברנו על איך מגיעים לנוסחה של 'חיה ותן לחיות', נוסחה מקובלת על שני הצדדים של מספר העותקים של שלדון ביום-יום ומספר עותקים בשבועון". לדבריו, הייתה הבנה ש"אם ישמרו על מגבלות המספרים הללו של 'ישראל היום' ו'ידיעות אחרונות', ואם כולם יעמדו בהבטחות, אז חלק מהעסקה תהיה לא לפגוע בראש הממשלה ואשתו". עם זאת, הוא אישר שלדבריו היו אלו מגעי סרק.
לדבריו, "נתניהו אובססיבי לתקשורת וזה חלק מההישרדות ומהמלחמה הפוליטית שלו. אדלסון היה לוחמני והיה מוכן להפסיד בשביל נתניהו בין 50 ל-100 מיליון דולר, להגן עליו באופן עקיף (בחלוקת העיתון בחינם)".
מילצ'ן סיפר על מוזס ונתניהו: "במהלך הדו-קרב ביניהם, מפעם לפעם נוני גרם לכך שידיעות מסוימות לא יהיו בעמוד הראשון אלא בעמוד שלוש, ולא כותרות – לפעמים בכך היה עושה מחווה לנתניהו. אני יודע את זה מדברים שראיתי". הוא הוסיף כי מדובר בדברים אישיים הקשורים לשרה נתניהו, "אז הוא היה מתחשב".
עו"ד איריס ניב-סבאג, המייצגת את מוזס, שאלה את מילצ'ן אם פלט שיחות בין קליין למוזס הוא במרבית המקרים שיחות שלו עם מוזס והוא אישר שכן. היא הראתה שיחות בימים שבין הפגישות בין נתניהו למוזס, או יום לאחריהן, במטרה להראות שמילצ'ן עודכן בשיחות שלהם שנחשבות לפי האישום "דיסקרטיות". מילצ'ן אמר על אחת הפגישות: "יש הבדל. לא אמרו לי שהולכת להיות פגישה ודיווחו לי לאחר מעשה". ניב-סבאג אמרה: "הדגש שלנו שנוני לא הסתיר אלא שיתף על קיום הפגישות".
פורסם לראשונה: 18:01, 07.07.23
