שיעור התלמידים ששתו לשכרה בשנה האחרונה עומד על 14%. זאת לעומת 7% בלבד לפני תקופת הקורונה. כך עולה ממחקר בינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני נוער.
פרופ' יוסי הראל-פיש, ראש תוכנית המחקר הבינלאומי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, והחוקר הראשי של ארגון הבריאות העולמי בישראל, ציין כי בתקופת הקורונה ירדו באופן משמעותי שיעורי השתייה המופרזת של אלכוהול בקרב בני נוער, בעיקר בגלל הריחוק החברתי והעובדה שמקומות הבילוי היו סגורים. אולם עם החזרה לשגרה מלאה ולחיי החברה הרגילים, חזרו בני הנוער לצרוך אלכוהול באופן מופרז, ובשיעור כפול מזה שלפני הקורונה.
לדברי הראל-פיש, הנטייה להשתכר היא חלק מתמונה כוללת יותר: מחקרים אחרים שביצעה התוכנית בראשותו גילו כי כמות הילדים ובני הנוער שדיווחו על מצוקות נפשיות כמעט בכל יום זינק מכ-25% לפני פרוץ המגפה, ל-32% בתקופת הקורונה. בקרב בנות השיעור היה יותר מ-40%. בנוסף, יותר ילדים דיווחו כי היו קורבנות לאלימות ברשת, ולצד זאת גם שיעורי העישון עלו.
עם החזרה ללימודים התגלו ההשפעות הראשוניות של המשבר: קשיי הסתגלות שבאו לידי ביטוי בגלים של אירועי אלימות בבתי ספר, כמו גם במספרים גבוהים בהרבה מבעבר של תלמידים שנעדרו מלימודים.
סיגל שפיץ טולדנו, ראש צוות מוגנות וחברת הנהלה בהנהגת ההורים הארצית, אישרה כי ההורים מדווחים על עלייה משמעותית בשתיית אלכוהול בעקבות הקורונה. היא מציינת כי יש מקרים שבהם הילדים שהשתכרו היו קטנים מאוד, אפילו בכיתה ו', ומסבירה כי יש גם גידול בתופעת השימוש בסמים.
"עיקר מסיבות השתייה נעשות בתוך הבתים, ולכן קשה מאוד לעצור את העניין", אמרה. "עלינו, ההורים, יש אחריות למיגור התופעה. חשוב לוודא שבבתינו לא מתקיימות מסיבות של קטינים הכוללות אלכוהול. זה אולי לא נשמע נורא, אבל מדובר בסם לכל דבר, שמייצר הרבה מאוד אלימות ופגיעות מיניות בקרב ילדינו".
