מלחמת "חרבות ברזל" שיבשה את הלימודים לא רק ביישובי העוטף וביישובי הצפון שפונו מבתיהם, אלא כמעט בכל מערכת החינוך בארץ, שנדרשה להיערך לאפשרות של ירי רקטות במהלך יום לימודים. מתוך הבנה של השונות בין המאפיינים והצרכים של כל רשות מקומית, הנהיג משרד החינוך מדיניות של גמישות ושל מתן אוטונומיה ניהולית לרשויות המקומיות ולמנהלי בתי הספר הפועלים בהן.
בהתאם למגבלות של מרחבי המיגון במוסד החינוכי ושל זמינות הצוות החינוכי, קיבלו מנהלי בתי הספר גמישות ליזום למידה במשמרות; להחליט על מספר שעות לימוד; ולשנות לסירוגין את אופן הלימוד, בין לימוד פיזי בבית הספר לבין למידה מרחוק. לילדי המפונים חילק משרד החינוך אלפי מחשבים ניידים, ובימים אלה נבנים עבורם בתי ספר חדשים באילת ובערבה.
בחינות הבגרות נדחו נכון לעכשיו, ופורסם מתווה ראשוני שנועד להקל על התלמידים בבחינות הבגרות לכשיתקיימו. בשלב זה התלמידים אינם מחויבים להגיע לבתי הספר. שר החינוך, יואב קיש, הבהיר שישנה בהדרגה את המדיניות רק אחרי שקט ויציבות של יומיים־שלושה ברציפות. בינתיים מתמודדים במשרד החינוך עם לא מעט אתגרים, מתוך הנחה שמצב הלחימה צפוי – כפי שמעריכים במערכת הביטחון – להימשך עוד תקופה ארוכה.
כך למשל פערי המיגון במוסדות החינוך ברחבי הארץ לא טופלו, וכעת ברבים מבתי הספר אין יכולת קיבול בזמן אמת לכל התלמידים, ולכן מתקיימת בהם למידה פיזית של יומיים או שלושה בשבוע בלבד.
אתגר נוסף הוא המחסור האדיר בפסיכולוגים וביועצים חינוכיים במערכת החינוך, על רקע השכר הנמוך המוצע להם. גם אלה שנמצאים במערכת עובדים בחלקי משרה, והתוצאה היא שפסיכולוג אחד אמור לתת מענה לבין 1,000–3,000 תלמידים.
אחרי הטבח ב־7 באוקטובר נאלץ משרד החינוך לנייד את כל כוח האדם הטיפולי שלו כדי לתמוך בעשרות אלפי הילדים המפונים. המחסור הקיים העמיק, ותלמידי כלל הארץ – שחוו כמו כולם פחד וטראומה – אינם יכולים לקבל מענה ראוי. זאת בנוסף לפערים הרגשיים והחברתיים שתלמידים רבים עדיין גוררים מתקופת הקורונה, שצפויים להעמיק ללא מענה.
ונראה שהאתגר הגדול מכולם הוא לנסות לשמור על מסגרת לימודים לילדי המפונים. מאז 15 באוקטובר נפתחו במתקני הקליטה והאירוח של מפוני המלחמה 300 מתקני חינוך, שבהם שוהים כ־30,000 תלמידים. המרכזים התבססו על מתנדבים, ללא מנגנונים מסודרים בכל הקשור לשגרת לימודים ופעילות חינוכית־טיפולית. רק בימים האחרונים יצא משרד החינוך בקמפיין לגיוס צוותי חינוך קבועים שילמדו באותם מרכזים. זאת לצד הרשויות המקומיות שפתחו את מוסדות החינוך שלהם לטובת התלמידים שפונו.
מחוז הצפון
בתחומי מחוז הצפון נפתחו 60 גני ילדים חדשים שמיועדים לילדים עד גיל שש. בנוסף, נפתחו חמישה בתי ספר חדשים, ביניהם בית ספר חדש שנפתח בכפר נהר הירדן ויופעל לטובת ילדים עם צרכים מיוחדים. השבוע ייפתח בית ספר חדש נוסף במתקני המכללה האקדמית כנרת.
מועצה אזורית חוף הכרמל
מאז 7 באוקטובר נקלטו במועצה כ־3,000 מפונים מעוטף עזה, מהדרום ומהצפון. בימים אלו החלו במועצה בהקמת בית ספר יסודי חדש, בעלות של כשבעה מיליון שקלים, שיחל לפעול בעוד כעשרה ימים, לטובת כ־210 תלמידי כיתות א'-ו', מיישובי המועצה האזורית חוף אשקלון (כרמיה, זיקים, יד מרדכי). כלל אוכלוסיית בית הספר, כולל צוות ההוראה, יעברו לפעול בבית הספר החדש. בנוסף, שש כיתות חדשות נפתחו בבית הספר התיכון האזורי בקיבוץ מעגן מיכאל, ובהן ישולבו תלמידי התיכון מאותם יישובים.
חדרה
כ־140 ילדי מפונים נקלטו במערכת החינוך בעיר – בבתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים, התיכונים ובתי הספר הממלכתיים־דתיים. כ־50 ילדים, ממשפחות כוחות הביטחון, שפונו לכפר הנופש על הים שבגבעת אולגה, נקלטו אתמול בבוקר בבית הספר "חופים". הילדים התקבלו על ידי חבריהם החדשים בטקס מרגש, עם בלונים, שלטים וחולצות, וזכו למתנות מבית הספר וממשרד החינוך, שדאגו לציוד כולל עבורם. בטקס נכחו גם ראש העירייה ניר בן חיים, ומנהל מחוז חיפה במשרד החינוך, ד"ר סער הראל, שאמר: "קליטת ילדי המפונים היא היעד המרכזי שלנו כרגע. זה מתאפשר בזכות הסיוע של הרשויות המקומיות והחיבוק של בתי הספר. זהו החוסן שלנו כחברה".
תל־אביב–יפו
בשבועות האחרונים קולטת עיריית תל־אביב במערכת החינוך שלה, אלפי תלמידים ותלמידות מיישובי העוטף, הדרום והצפון שפונו לעיר. הם משולבים כרגע בארבעה בתי ספר, ובימים הקרובים ייפתחו עבורם מסגרות נוספות.
יותר מ־12,000 מפונים נקלטו בתל־אביב, ועבור התלמידים נפתחו בימי הלחימה מרכזים חינוכיים שפועלים בשעות אחר הצהריים, בבתי הספר שסמוכים לקו החוף והמלונות - תל נורדאו, א.ד. גורדון ואולפנית בני עקיבא.
בעקבות התמשכות הלחימה וההבנה שמשפחות רבות עתידות לשהות בעיר תקופה ממושכת, הוחלט ליצור מענה חינוכי קבוע יותר.
לגילי גני הילדים נפתחים גני ילדים במלונות, כך שהילדים יישארו קרובים להוריהם. לגילי בתי הספר ישנו מגוון מענים מותאמים לצורכי הקהילה כמו הקמת בית ספר לילדי העיר המפונה, או קליטת קהילה בבית ספר בתוך העיר. כך לדוגמה: קהילת ניר עם נקלטת בשני בתי ספר, תלמידות ותלמידי החינוך על יסודי – נקלטו בבית הספר יצחק שמיר (כ־40 תלמידים) ותלמידות ותלמידי החינוך היסודי – בבית ספר נעמי שמר (כ־100 תלמידים).
קהילת נתיב העשרה נקלטה בבית הספר להייטק ואומנויות ע"ש שמעון פרס (כ־80 תלמידים). ותלמידי היסודי בבית ספר אהבת ציון (כ־70 תלמידים).
עבור תלמידי קריית־שמונה והמועצה האזורית גליל עליון ייפתח בשבוע הקרוב בית ספר חדש שיפעל באוניברסיטת תל־אביב.
מועצה אזורית תמר
המועצה האזורית תמר הקימה מתחם של 15 כיתות ומחר יהיה היום הראשון ללימודים. אייל דבורי, מורה ורכז שכבת יב' בתיכון וחבר קיבוץ בארי, הקים ומנהל את שלוחת נופי הבשור בים המלח. "נמצאים פה תלמידים מחמישה יישובים: בארי, כיסופים, מגן, חולית ויבול", סיפר אתמול. "גייסנו את כל המורים של בית ספר 'נופי הבשור' שנמצאים במלונות, וגם מורים שעובדים בבתי ספר אחרים, אבל הם חלק מהקהילות וגרים כאן כרגע. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם תיכון עין גדי, ואולי חלק מהשיעורים יתקיימו אצלם".
בסך הכל יהיו בבית הספר כ־200 תלמידים, לצד בית ספר יסודי עם כ־150 תלמידים. "יש פה קיבוצים שחוו אובדן של בני נוער", אמר דבורי. "בבארי יש מספר לא קטן של בני נוער שנרצחו ועוד נעדרים. גם בכיסופים יש נער שנרצח, ובקיבוץ חולית נרצחו חברים, כולל מורה מבית הספר היסודי. אתמול בערב הזמנו אותם לסדר ולארגן את הכיתות. הם הגיעו בהמוניהם. כנראה שזה חסר להם ושהם צריכים את זה".
על פי התוכנית כל שכבה תלמד ארבעה ימים בשבוע, במשך ארבע שעות בכל יום. "ברור לנו שאלה לא יהיו לימודים רגילים", הסביר דבורי. "אבל אנחנו רוצים לייצר להם תחושה של חזרה לאיזשהו מסלול. אפילו הבאנו את הריהוט מבית הספר שלנו, שמוגדר כאזור מלחמה. לראות פה את הכיסאות והשולחנות ייתן להם תחושה של נורמליות בתוך כל הכאוס הזה. המטרה המרכזית היא לשנות את סדר היום שלהם, להזכיר להם איפה נמצאת האפליקציה של השעון המעורר בטלפון".
לדברי דבורי "לא כל המורים מסוגלים באמת לחזור. אבל רובם כן. גם אנחנו, כמבוגרים, צריכים את החזרה הזו לשגרה. אנחנו עם תחושת מחויבות גדולה. אנחנו מסתכלים על בני הנוער ומבינים שזה הדבר הנכון לעשות. שמים בצד את הקושי שלנו. בצוות המורים שלי יש אנשים שקברו את ההורים שלהם ואת החברים הכי טובים שלהם".
מצפה רמון
במצפה רמון נקלטו כ־3,000 מפונים, בהם 410 חברי קיבוץ ארז. תוך כמה ימים הקימו מפוני ארז בית ספר, במבנה שהמועצה נתנה להם. צוות ההוראה מונה שמונה מורים ומורות מהקהילה ומורים נוספים שהתגייסו לסייע. הילדים עטופים גם בסיוע פסיכולוגי דרך מרכז החוסן של מצפה רמון. במקביל, 30 נערים ונערות מארז הצטרפו לתיכון החברתי המקומי, "דרור ישראל".
גם במועצה האזורית רמת הנגב נקלטו מאות ילדים במערכת החינוך. ספי מלכיאור, מנהלת אגף לחינוך וקהילה במועצה אזורית רמת נגב, הסבירה: "הוחלט שבהמשך נקלוט אותם במוסדות החינוך שלנו, ואנחנו נערכים להקים את כיתות הלימוד שלהם. אנחנו עסוקים במציאת כוח אדם חינוכי וזה אתגר גדול. אנחנו מחפשים בקרב אנשי חינוך שלנו, מבקשים מאנשים שהיו בפנסיה שיחזרו. זה לא פשוט לילדים. הצורך החברתי להיקלט במקום חדש, בכיתה חדשה, בבית ספר חדש, הוא עוד משא שמכביד עליהם".
ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת הנגב, אמר: "יש לנו חובה מוסרית לקלוט ולהקל עד כמה שניתן על הניצולים והמפונים מהתופת. קלטנו במערכות החינוך שלנו מאות ילדים מגילאי לידה ועד י"ב מיישובי העוטף וגייסנו מליונים שקלים מיהדות התפוצות לספק לאותם ילדים והוריהם טיפולים רגשיים אחרי האובדן שהם חוו. זאת הזכות והחובה שלנו".
אילת
באילת הקים משרד החינוך מנהלת מפונים מיוחדת בראשות המשנה למנכ"ל לשעבר גילה נגר, הפועלת בשיתוף עם העירייה לקליטתם של 15,000 תלמידים.
העירייה פתחה מתחם אוהל ענק לנוער כחלק ממיזם "עורף בטוח באילת", בדומה לאוהל שמפעילה העירייה מדי קיץ כחלק מהתוכנית הלאומית "קיץ בטוח באילת". עיריית ירושלים שיבצה כ-820 תלמידים מהדרום והצפון שמתארחים בירושלים במוסדות הלימוד במגזר החרדי. במגזר הכללי שובצו כ-300 תלמידים.
במלונות רבים בירושלים מרכזי למידה ומסגרות חינוכיות לכל הגילים, וכן בתי ספר ייעודיים שהוקמו ב"יד ושם", מרכז מאי, מוזיאון ארצות המקרא, ובימים הקרובים ייפתח מוקד למידה נוסף בספרייה הלאומית.
בהכנת הכתבה השתתפו תמר טרבלסי חדד, איתן גליקמן, אילנה קוריאל, יעל צ'כנובר, ישראל מושקוביץ ומתן צורי