סיום הדיון בבג"ץ
(צילום: דוברות בתי המשפט )
בג"ץ דן היום בעתירה לפרסום פרוטוקולים של ישיבות הממשלה וועדות השרים שנגעו לניהול משבר הקורונה, כולל חומרי הרקע שהוכנו לישיבות אלו. אם היא תתקבל, זו תהיה הפעם הראשונה בה בית המשפט יחייב פרסום פרוטוקולים מדיוני ממשלה - על אף שחלקים רבים מהנאמר בישיבות אלה כבר פורסם בעבר, לרוב תוך כדי הישיבות עצמן.
בעתירה, אותה הגישו התנועה לחופש המידע וכלי תקשורת, בהם כלכליסט, נכתב כי "יש לציבור זכות לדעת מידע ציבורי מובהק. ביסוד העתירה עומד סירוב המדינה למסור מידע חיוני להתמודדות עם משבר הקורונה שנוגע לסוגיות אזרחיות לחלוטין".
בנוסף לכך, העותרים ביקשו מהשופטים לקבוע כי מזכירי הממשלה בתקופת הקורונה פעלו שלא כדין כשהורו לסווג את הפרוטוקולים המדוברים בסיווג "סודי ביותר". קביעת הסיווג הוגדרה ב'חוק יסוד: הממשלה', ונמצאת בסמכות המזכיר כפי שהוגדרה בתקנון הממשלה. העתירה נדונה בהרכב שופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, והשופטים יצחק עמית ועוזי פוגלמן, וההחלטה צפויה להתקבל בהמשך.
המדינה מתנגדת לחשיפת הפרוטוקולים, ונציג הפרקליטות בדיון, עו"ד אבי מליקובסקי, טען כי "תקנון הממשלה קבע שתי רמות של סודיות - ענייני חוץ וביטחון, וסעיף נוסף של סודיות ב'שיקול דעת בהוראות החוק'. במקרה של הקורונה, הממשלה קבעה שלא הכול יהיה חסוי, אבל תמלילי הישיבות כן, וזאת במטרה לאפשר שיח ממשלתי פנימי. בסוף יש שקיפות, את ההחלטות מפרסמים לציבור".
מליקובסקי ציין כי יש חשש שהפרסום ייצור "אפקט מצנן" לשרים, ואמר: "בגלל שהתמלילים חסויים, לשר יש שקט נפשי לומר את אשר על ליבו בכל ישיבות הממשלה, גם אם מדובר בדעה מאוד לא פופולארית. לפי האינטרס הציבורי, אנחנו רוצים שתתקבל ההחלטה הטובה ביותר ולא הפופולארית ביותר. אם הכול יתפרסם, השרים לא ירצו לקחת את הסיכון בתמיכה בהחלטות שהציבור לא יאהב".
עו"ד שחר בן מאירעו"ד שחר בן מאיר, שהשיב בשם העותרים, אמר כי "אנחנו טוענים שהממשלה לא יכולה להחליט שהכול סודי. אמנם 'חוק יסוד: הממשלה' נתן לה את שיקול הדעת לשמור עניינים מסוימים בסוד, אך לא נתן את הכוח לשמור נושאים שלמים בסוד. אם הממשלה רוצה, שתתקן את חוק היסוד כך שיהיה אפשר לקבוע סודיות על הכול".
בן מאיר הוסיף כי: "הדיונים בישיבות הקורונה נגעו בחקיקת חוקים. הממשלה ישבה כרשות מחוקקת, בהתחלה באמצעות תקנות שעת חירום, ואחר כך דרך תקנות אחרות. מדובר בחוקים שפגעו בזכויות יסוד משמעותיות, כמו למשל זכות התנועה או זכות הכניסה והיציאה לישראל. אין לי כאזרח זכות לדעת מה נאמר בדיונים במהלכם חוקקו את החוקים האלו?"
השופט עמית תהה בדיון איך ייתכן ש"מאז קום המדינה ועד היום לא נחשפו תמלילים של ישיבות ממשלה". לטענת עמית, אם טיעוני העותרים יתקבלו, "תהיה לזה השלכה על כול ישיבות הממשלה עד כה". הנשיאה חיות הוסיפה לדבריו של עמית, וטענה כי "אנשים ניהלו דיונים על בסיס ההנחה שהם סודיים. גם אם נקבל את כל הטענות המשפטיות שלכם, עדיין נותרה שאלה משמעותית - האם החשיפה תחול רטרואקטיבית? או רק מכאן והלאה?".
