בתגובה לפניית דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שבה האשימה את ישראל ב"ביצוע רצח עם בעזה", בישראל שוקלים להגיש תביעה נגדית לבית הדין - נגד איראן, חמאס ודרום אפריקה. כך אומר גורם מדיני.
לדבריו, ישראל בוחנת אפשרות להגיש תביעה נגדית נגד איראן וחמאס על רצח עם; ובמקביל, נבחנת אפשרות להגיש גם תביעה נגדית נגד דרום אפריקה בגין תמיכתה בארגון טרור. חמאס אומנם לא חבר באמנה למניעת רצח עם שמיסודה הוקם בית הדין הבינלאומי לצדק – אבל ישראל בוחנת אם ניתן מבחינה משפטית לתבוע גם את ארגון הטרור.
עוד הוסיף הגורם המדיני שבכוונת ישראל לנהל מערכה בינלאומית כדי לקבל תמיכה של מדינות שסבורות שהתביעה של דרום אפריקה היא פסולה, מקוממת ויש לגנות אותה. "אנחנו נפנה לכל ידידינו , כמובן ארה"ב בראשן, ולכל המדינות החברות באמנה כדי שיביעו הסתייגות מהנסיון להטיל דופי בדרך שבה אנו מקיימים מערכת להגנה עצמית לאחר החלטה של ארגון טרור לטבוח בנו בצורה אכזרית".
כאמור, בשישי האחרון דרום אפריקה פנתה לבית הדין וביקשה לפתוח בהליך משפטי נגד ישראל בטענה ש"מעשים ומחדלים של ישראל הם רצח עם באופיים", ובכך הפרה את התחייבותה במסגרת האמנה למניעת רצח עם. במסגרת הבקשה, דרום אפריקה דרשה מבית המשפט להוציא צו ביניים לישראל, שישעה לאלתר את פעולותיה הצבאיות בעזה.
הדיון בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג יתקיים בימי חמישי ושישי בשבוע הבא (11 ו-12 בינואר), ויעסוק בבקשת דרום אפריקה לסעד זמני: אחת התביעות של דרום אפריקה היא להפסקת המלחמה בעזה. ואולם, בית הדין יכול להחליט על הוצאת צו ביניים שיחליט לאו דווקא על הפסקת המלחמה בעזה, אלא על צעדים אחרים, כגון חיוב ישראל לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי ללא פיקוח; החזרת תושבים עזתים ממקום מסוים למקום אחר; צו נקודתי שיורה להימנע מתמרון קרקעי או מפעילות אווירית ועוד.
במידה שבית הדין יוציא צו, מדובר בהחלטה שהיא לא מעשית אלא הצהרתית. עם זאת, מדובר בהחלטה שיכולה להגיע גם לדיון ולהצבעה במועצת הביטחון של האו"ם. לפי הערכות, ההחלטה בעניין הסעד הזמני יכולה להתקבל תוך כמה ימים – כבר בחודש ינואר.
בינתיים, ישראל נמנעת מלהודיע מראש אם תציית לצו כזה אם יוצא. גורם מדיני אמר כי "לא הייתי רוצה להודיע מראש מה נעשה במידה שתהיה פסיקה כזו או אחרת. זה לא יהיה נכון לכבודו של בית הדין, אנחנו מכבדים את המעמד, ובכל מקרה זו החלטה של הדרג המדיני במידה שיוצא צו".
במקביל לדיון בסעד הזמני – יחל דיון מהותי שיעסוק בשאלה האם מה שישראל עושה או תעשה (מכיוון שמדובר בתביעה מתמשכת) מפר את האמנה למניעת רצח עם. מדובר בדיון שיימשך מספר שנים, לכל הפחות שלוש. עוד לפני תחילת הדיון יעלו שאלות שנוגעות לסמכות בית הדין לדון בנושא ושאלות פרוצדורליות אחרות.
בדיון שהתקיים אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו הוחלט על דעת כלל הגורמים שישראל צריכה להתייצב בהאג: משרדי הביטחון, המשפטים, החוץ, עניינים אסטרטגיים, אמ"ן, מתפ"ש, אג"ת, מוסד, שב"כ ומל"ל. הסיבה לכך היא שבשלב זה אין לישראל כל טרוניה כלפי בית הדין, המחויב על פי האמנה שמיסודה הוקם לדון בתביעה שמוגשת אליו על ידי אחת מהחברות. ישראל הצטרפה לאמנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, לאחר שהוקמה בעקבות מלחמת העולם השנייה.
מבחינה היסטורית-מוסרית ישראל מכבדת את האמנה ולא חושבת שהיא בעייתית, בשונה למשל מבתי דין אחרים שישראל לא חברה בהם כמו בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג (ICC).
בתשובה לשאלה האם אי-התייצבותה של ישראל בהאג היתה משפרת את הסיכויים בתביעה, השיב הגורם המדיני כי "הערכות של כל מי שהשתתף בדיון שזה לא היה משנה והדיון היה מתקיים במעמד צד אחד, בהיעדר הגנה, וזה לא דבר נכון לעשות".
מי ייצג את ישראל בהאג?
על ישראל למנות "טוענים" מטעמה: ישראל פנתה לאנשים שיופיעו מטעמה כטוענים, כאלה שיהיו בעלי מעמד, ידע מובהק בהופעה בפני בית הדין הבינלאומי והזדהות עם התיק הישראלי. בימים הקרובים תתקבל החלטה לגבי הטוענים מטעמה של ישראל ותצא על כך הודעה לציבור ולבית הדין הבינלאומי.
בנוסף, ישראל מתכוונת למנות שופט מטעמה שישב בכל הדיונים, יהיה שותף להחלטות ויצביע עם השופטים. גם לדרום אפריקה יהיה שופט מטעמה, ובאופן ברור השניים "יקזזו" אחד את השני. זהותו של השופט נמצאת בתהליכי בירור סופיים וגם בנושא זה צפויה הודעה תוך בימים הקרובים. לדברי הגורם המדיני, לא התבצעה פנייה לעו"ד האמריקני אלן דרשוביץ כפי שדווח.
מה המשמעות של החלטות בית הדין הבינלאומי ברמה הפורמלית והמעשית?
לדברי הגורם המדיני, אין הרבה תביעות שהוגשו נגד מדינות בגין ביצוע "רצח עם". ישנה תביעה נגד רוסיה בגין הפלישה לאוקראינה שבה ניתן סעד זמני המחייב את מוסקבה להפסיק את הלחימה, אך כידוע רוסיה לא שמעה להחלטת בית הדין והסעד הזמני נותר על הנייר. כמו כן, יש החלטות שהתקבלו בעניינים של גמביה נגד מיאנמר ויוגוסלביה לשעבר. "היינו רוצים שלא יתקבלו החלטות נגדנו. זה לא דבר נכון ואנו נאבקים נגד זה", אמר הגורם.
האם יש סכנה להוצאת צווי מעצר נגד מדינאים או קצינים ישראלים בדיון לסעד זמני?
לא. בדיון המהותי שיתקיים רק בעוד כמה שנים, בית הדין יכול להטיל סנקציות ולבקש ממועצת הביטחון או מבית הדין הבינלאומי הפלילי לדון בכך. בדיון לסעד הזמני יכולות להתקבל החלטות המורות על צעדים שונים - מדובר בהחלטות שיכולה להיות להן השפעה על מדינות שבהן מכבדים את בית הדין הבינלאומי לצדק, ומדובר ברוב מדינות העולם.
מדוע הוחלט לשתף פעולה עם בית הדין ולשלוח נציג, למרות שרוב המדינות תומכות בפלסטינים?
בית הדין לא ידוע בנטייתו הפוליטית נגד ישראל כי מעולם לא דן בישראל. בית הדין לצדק מתוקף האמנה למניעת רצח עם מעולם לא דן בתביעות נגד ישראל ולכן לא נכון לקבוע כי הוא מוטה. בית הדין מורכב מ-15 שופטים שהם נציגים של מדינות שחלקן תומכות בישראל ולא בחמאס, כמו ארה"ב, גרמניה, צרפת, אוסטרליה ועוד. למרות שישנן מדינות התומכות בישראל וכאלה המתנגדות לה, השופטים מטעמן עצמאיים, נבחרו מראש לקדנציה אחת שלא ניתן להאריכה או להדיח אותם.
האם בית הדין פנה לישראל בנוגע לאמירה של פוליטיקאי ישראלי?
בית הדין לא פנה לישראל ולא ניהל עימה הליך למעט ההודעה על עצם הגשת התביעה, שבה נשאלה ישראל אם היא מעוניינת להתייצב בדיון לסעד זמני. התביעה של דרום אפריקה מונה 84 עמודים, עוסקת כל כולה בפעולות בעזה, אך יש בה פרק שעוסק באמירות של פוליטיקאים ישראלים. לפי התביעה, אלו אמירות שמצביעות לכאורה על חריגה מהכללים הנהוגים בלחימה. חלק מהפוליטיקאים המצוינים בתביעה לא משתתפים בתהליך קבלת ההחלטות של ישראל, וחלקם הכחישו או חזרו בהם ממה שאמרו.
