העלייה בתחלואה בגל הרביעי, שמאיימת על פתיחת השנה, העלתה בימים האחרונים שוב על סדר היום את ההצעה לדחות את סיום החופש הגדול בחודש. הסיבה: ספטמבר גם כך עמוס בחופשות, ופתיחת שנה באוקטובר עשויה לאפשר נקודת פתיחה נוחה יותר עבור המורים, התלמידים, ההורים ומערכת החינוך כולה בסיטואציה של חוסר ודאות.
מרבית המנהלים תומכים בדחיית פתיחת שנת הלימודים: בסקר שערכה התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים השיבו 72.6% מהמנהלים שהם בעד דחיית פתיחת שנת הלימודים לאוקטובר. למרות התמיכה הגורפת במהלך, נכון לעכשיו מתכנן משרד החינוך לפתוח את השנה כרגיל, ב-1 בספטמבר. אבל הדרישה להזיז את מועד החופש הגדול מציפה את אחת הבעיות המרכזיות שאיתן נאלצים להתמודד ההורים: חוסר ההתאמה הזועק בין ימי החופשה של ההורים לימי החופשה של התלמידים.
ממסמך שהפיק מרכז המחקר של הכנסת עולה כי הפער המטריד בין חופשות ההורים במשק לחופשות הילדים בבתי הספר הוא 64 ימים. יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, שרן השכל שהזמינה את המחקר, מקדמת מהלך בחקיקה לשינוי מבנה שנת הלימודים, כך שתתחיל בכ"ג בתשרי (בסוף חגי תשרי), על פי לוח השנה העברי בכל שנה, ותסתיים בכ"ג באב. לטענתה של השכל, שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון ושר המשפטים גדעון סער ממפלגתה מודעים ליוזמה שלה – שאותה היא מעוניינת לדחוף בוועדת החינוך.
"הדבר נכון כלפי הילדים שיוכלו לבלות זמן איכות עם ההורים, כלפי ההורים שלא יצטרכו כל פעם למצוא דרכים יצירתיות לשמירה על הילדים בזמן העבודה ונכון עבור המשק הישראלי - כדי שהורים יוכלו למצות את ימי העבודה שלהם ביעילות", טוענת השכל.
בתשובה לפניית מרכז המחקר בכנסת, ציין משרד האוצר כי הוא שואף לצמצם את ימי הפער בין ימי החופשה במערכת החינוך לבין ימי החופשה במשק – שכן הפגיעה בתוצר כתוצאה מהמצב היא משמעותית, "והתכניות שגובשו יוצגו בקרוב למקבלי ההחלטות".
יש לציין כי עבור הורי ילדי כיתות א'-ג', הלוקחים חלק בבית הספר של החופש והחגים, הפער עומד על 39 יום – ועבור הורי ילדי הגנים, שלא נכללו עד לשנה זו בבתי הספר של החופש הגדול, עומד הפער על 54 ימים, "ככל שתוכניות בתי הספר של החופשים ממשיכות להתקיים כסדרן", כפי שנכתב במסמך.
בארבע השנים האחרונות נקבעו בישראל בין 218 ל-219 ימי לימודים. על פי דו"ח ה-OECD לשנת 2019, ישראל מובילה במספר ימי הלימודים לשנה בחינוך היסודי, כשאחריה נמצאת יפן עם 201 ימי לימוד. ממוצע ה-OECD הוא 185. מבחינת מספר שעות הלימוד בשנה ישראל מדורגת שביעית בין מדינות ה-OECD, עם 958 שעות, כאשר הממוצע עומד על 804.
(צילום: אריק מרמור, שחר גולדשטיין)
אלא שבכל הקשור למספר ימי החופשה להורים בישראל, המצב הרבה פחות מזהיר. לפי הדו"ח ישראל נמצאת רק במקום ה-31 במספר ימי החופשה השנתית בשנה על פי חוק, ורק במקום ה-30 במספר ימי חופשות החג. בשתי הקטגורית היא נמצאת מתחת לממוצע ה-OECD.
על פי ההערכה של בנק ישראל, הפער בימי החופשה כאחד הגורמים לכך שפריון העבודה בישראל נמוך משמעותית. על פי הערכות חוקרי בנק ישראל, פער ימי החופשה משפיע ישירות על 28% ממשקי הבית עם ילדים בגילי 11-3. מסקר של בנק ישראל שבחן את דרכי ההתמודדות של הורים עובדים עם החופשות של ילדיהם עלה כי כמחצית מההורים לקחו חופשה מהעבודה בל"ג בעומר ובימי אסרו חג, וכ-40% בחופשות חנוכה ופסח. 30% שלחו את ילדיהם לבתי הספר של החופש הגדול בחופשת הקיץ ובחופשות הפסח והחנוכה. כ-36% דיווחו כי שלחו את ילדיהם למסגרת פרטית בתשלום בקיץ. כרבע עד שליש מההורים נזקקו לסיוע של סבא וסבתא בהשגחה על הילדים וכ-14 עד 17 אחוזים מהם השאירו את הילדים עם אחיהם הגדולים. בין 16 ל-19 אחוזים נאלצו לקחת את הילדים לעבודה. במסמך נכתב כי כמה מדרכי ההתמודדות של ההורים עשויות לפגוע בעבודתם, ובאופן כללי יותר, בפריון העבודה במשק.
