פגיעה בהולכי הרגל בתאונות דרכים נהפכה כבר מזמן למכת מדינה, כששליש מהנפגעים בתאונות הם הולכי רגל - נתון חריג למדינות המערב. הולכי הרגל שנפצעו כשחצו כביש ובני משפחותיהם של קורבנות הקטל בדרכים דורשים ממקבלי ההחלטות להפוך את הערים לבטוחות וסבלניות יותר כלפי הולכי רגל, שרובם נפגעים מאי מתן זכות קדימה של נהגים. מה עשו בעולם ומדוע בישראל התוכנית לטיפול בתופעה תקועה?
פלורי ויטל-שקד ז"ל הייתה בת 33 כשנהרגה במעבר חציה ברחוב יגאל אלון בתל אביב בדרך לאסוף את ילדיה מהגן. הנהג, גדי בר ציון, פגע אז ברכב שעצר על מנת לאפשר לפלורי לחצות את הכביש ומההדף הרכב שעצר - דרס אותה. על בר ציון נגזרו שנה וארבעה חודשים בכלא.
אחותה, הגר ויטל תירוש, סיפרה על קבלת הבשורה הבשורה המרה לפני כשלוש שנים. "פלורי הייתה אופטימית, אישיות מיוחדת שהטביעה את חותמה היכן שהייתה. אישיותה הרכה, טובת הלב וחדת ההבחנה הותירה אותנו בתחושת אובדן. זעקות הכאב של בני משפחתי מחרישות את אוזניי, השילוב של ייסורי הפרידה לצד מכאובי אהובי לבי - הוריי ואחיי שנותרו חיים - הופך לקשה מכדי להחזיק, ואתה נופל, אוסף את עצמך ושוב נופל".
הגר מספרת שגם שלוש שנים אחרי העצב נותר חזק. "העצב פועם ונוכחותו עקבית והוא מתקיים לצד דופק החיים, ובכוחות של הישרדות רוקמים חיים חדשים בלעדיה. הקשר עם פלורי לא נפסק, אלא שינה צורה מקשר עם אדם אהוב חי, לקשר עם אדם אהוב מת. לעד נהיה קשורות זו בזו באינספור זיכרונות, ארוגות זו בזו, ליבה פועם בליבי, אנחנו ממשיכות לקיים את אהבתנו, פלורי נוכחת בכל דבר שקורה בחיי".
(צילום: משה מזרחי)
(צילום: ירון ברנר)
הגר טוענת שהנהג גרם למותה של פלורי, אך גם התשתיות לא מספיק בטוחות להולכי הרגל. "הנהג קטע חיים והפך ילדים ליתומים מאמם, וכך כל אדם הנוהג ברכב בחוסר תשומת לב וביהירות. שברירי שניות הופכות בין רגע חיים לאובדן וכאוס שאין מילים לתארו", היא אמרה. "אלו כבישים אדומים מדם והם אינם גזירה משמיים. הם מתוכננים באופן לקוי והשינוי בהם מתחיל על ידי מקבלי ההחלטות, שרת התחבורה למשל, בעזרת מתן תקציבים. כולם יודעים והם עדיין קיימים ולא מטופלים. פלורי שקד נהרגה בכביש אדום כזה. אזרחים שמתגוררים במקום פנו לעיריית תל אביב שנים קודם לכן. היא נדרסה באור יום על ידי אדם מן המניין בכביש שיש בו ארבעה נתיבים ללא רמזור. ובסופו של משפט ארוך ומייגע קיבל תקופת זמן זניחה שלאחריה ימשיך את חייו בעוד שחיי אחותי ומשפחתי לעולם לא יחזרו למסלול", אמרה.
לא הרחק משם, נהרגה נעמי פולקמן ז"ל בצומת הרחובות יגאל אלון ונחלת יצחק. נעמי המתינה לאור הירוק כדי לחצות את הכביש וחצתה רק כשהרמזור התחלף, אלא שלנהג מערבל הבטון שפגע בה היה רמזור ירוק גם כן כשרצה לפנות ימינה. בחודש פברואר גזר עליו בית המשפט ארבעה חודשי מאסר.
הלוויתה של נעמי פולקמן ז"ל
(צילום: עידו ארז )
בנה רועי, שכיהן באותה עת כחבר כנסת והיום הוא חבר במועצה המנהלת של עמותת אור ירוק, שחזר: "התקשר אליי שוטר שאבוא לתחנת המשטרה והאפשרות הזו בכלל לא עלתה על דעתי. גם כשהוא שאל אותי מתי דיברתי איתה לאחרונה - זה לא עלה על דעתי. אתה בוודאי מרגיש שזה מיותר כי למחלה למשל יש גורל והוא לא תלוי בך ובתאונת דרכים אתה אומר שיש כאן משהו שהוא בטוח היה נמנע ומיותר וזו כמובן שאלה שמציקה, האם הייתי יכול לעשות משהו כדי שזה יימנע".
פולקמן טוען שתאונות דרכים הן דבר נמנע - הן לא גזירת גורל ושימוש בטכנולוגיה, אכיפה, קידום תחבורה ציבורית, חינוך ותשתיות יוכלו לסייע "אבל במקרה שלי מדובר בסוגיה פשוטה של טיימינג, כשיש רמזור ירוק להולכי הרגל יש פניה ימינה למכוניות וזה האירוע שבו אמי נהרגה על ידי משאית. אפילו עיכוב של כמה שניות יכול היה למנוע את המקרה הזה ותאונות מהסוג הזה. צריך לדרוש מערים הרבה יותר אחריות כי הן לא מתעסקות מספיק עם נושאים כאלו ולצערי הרבה משפחות חוות טרגדיה כמו זו שאנחנו חווים".
כשבוחנים את נתוני תאונות הדרכים מגלים שאי מתן זכות קדימה להולכי רגל - הייתה הסיבה המרכזית לתאונות דרכים קטלניות בשנה שעברה, כך עולה מנתוני משטרת ישראל. 53 תאונות קטלניות אירעו ב-2020 כתוצאה מכך שנהגים לא נתנו זכות קדימה להולכי הרגל. אף ש-2020 הייתה שנת קורונה, לא היה בה שינוי מהותי משנת 2019 אז אירעו 55 תאונות קטלניות מסיבה זו. עוד עולה מהנתונים כי 71% מהולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים בשנה שעברה נפגעו מסיבה זו. רק 11% מהולכי הרגל נפגעו בשל התנהגות הולך הרגל עצמו, כך עולה מהנתונים. מתחילת השנה נהרגו 56 הולכי רגל מתוך 220 הרוגים בתאונות דרכים.
"למרות ש-2020 התאפיינה בהסתגרות ארוכה בבתים, מספר הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים נשאר כמעט זהה ל-2019. בשל צפיפות מרכזי הערים, התחבורה הציבורית הכושלת והקושי הכלכלי להחזיק רכב פרטי, רבים בוחרים ללכת ברגל באופן יומיומי לעבודה או ללימודים. מדינת ישראל חייבת להפסיק להתחשב רק בנהגי כלי הרכב הפרטיים ולהתחיל לקחת בחשבון גם את בטיחות הולכי הרגל שהפכו שקופים בשנים האחרונות", מסביר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק. לדבריו, "הנתונים חדים וברורים. רוב מוחלט של הולכי הרגל נפגעים בגלל אי מתן זכות קדימה על ידי הנהגים ולכן יש לקדם מיתון וריסון תנועת כלי הרכב בערים ולאפשר להולכי הרגל חציית כביש בטוחה. הגדלת הבטיחות בקרב הולכי הרגל תאפשר בעיקר לילדים ולאזרחים ותיקים להגיע ממקום למקום בצורה בטוחה ורגועה יותר".
(צילום: אלי סגל)
פעמים רבות הציבור נחשף לפגיעה בהולכי רגל רק במקרים הגובים קרבנות אבל בישראל חיים אלפי אנשים שנפגעו בתאונות דרכים כאלו ו"רק" נפצעו. אחת מהן היא נעמה, תושבת גבעתיים. כשהיא ניסתה לחצות את הכביש ברחוב כצנלסון על מעבר החציה ובסמוך לבית הספר היסודי, היא נדרסה. "הוטלתי על הכביש ונפצעתי וכמוני אני מכירה עוד ילד שנדרס שם וגם אבא אחד. התקנת רמזור ואמצעים להאטת התנועה היו יכולים למנוע את המקרים האלו ולא צריך לחכות שמישהו יפצע או ייהרג בשביל זה", אמרה.
לדבריה, "שמו תאורה מהבהבת ובתקופה מסוימת ניסו לשים דמויות של ילדים אבל אנשים התלוננו והורידו את זה כי זה בלבל את הנהגים. בכל אופן, לטווח ארוך זה לא פותר את הבעיה. לא רחוק משם יש מעבר חציה מרומזר אבל הרמזור להולכי הרגל ארוך מאוד אז המון תלמידים, כדי לא לאחר לבית הספר, מגיעים למעבר החציה שבו אני נדרסתי. גבעתיים צפופה, יש לחץ בבוקר ולא תמיד שמים לב להולכי הרגל - לא בכביש וגם לא על המדרכה".
"בעיר צריך לתת עדיפות להולכי רגל על פני הרכב הפרטי"
ביישוב הקהילתי הר אדר מצלמת אבטחה בבית פרטי תיעדה את עומר חוצה את הכביש בדרך לרכבו, נעצר להגיד שלום ליד רכב שעמד בכביש ונדרס על ידי רכב שדהר במהירות גבוהה. "כשיצאתי מהבית חציתי לרכב שלי שחנה בצד השני של הכביש, עמד שם רכב והנהג אמר לי שלום. תוך כדי הגיע רכב אחר - טען שלא ראה אותי והעיף אותי 40 מטר באוויר", סיפר. "הבן הגדול והבת הקטנה ראו את התאונה מהבית והיו לי שברים באגן ובברך ועברתי שיקום ארוך".
לדבריו של עומר הוא פנה לראש המועצה כדי שיתקינו פסי האטה ברחוב וישימו יותר מעברי חציה אך פנייתו לא נענתה. "אנשים נוהגים כמו מטורפים אבל את ראש המועצה הבטיחות בדרכים לא מעניינת, אולי מחכים שמישהו ייהרג כי להיפצע זה לא נחשב. גם כשיש פס האטה נהגים עוקפים אותו מהצד ואין מעברי חציה, אז איך אפשר להאשים הולכי רגל שנאלצים לחצות את הכביש?".
תיעוד: תאונת דרכים בין רכב להולך רגל בהר אדר
(צילום: אור ירוק)
ישראל נכשלה בצמצום מס' ההרוגים בכבישים: ריאיון עם עוז דרור ואסף זגריזק
(צילום: משה מזרחי )
ביישוב הר אדר בחרו דווקא להאשים את עומר וטענו שפס האטה לא היה מונע את התאונה (התגובה המלאה בסוף הכתבה), אלא שמחקרים בעולם מראים קשר ישיר בין מהירות הנסיעה בעיר לחומרת הפגיעה.
"כדי לחצות כביש בבטיחות מהירות הנסיעה חייבת להיות לא גבוהה מ-30 קמ"ש בעיר", מסביר ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני מחברת Planet. לדבריו, "כשיש רמזור עם אי תנועה באמצע - חייב להיות גל ירוק להולכי הרגל ולהאריך את זמן החציה בעבור אנשים מבוגרים. בכבישים המסוכנים בעיר צריך לתת עדיפות להולכי רגל ורוכבי אופניים על פני הרכב הפרטי. צריך לייצר הרבה מעברי חציה ושיהיו קצרים ככל הניתן וישנה חובה לבטל את הפניות ימינה החופשיות בערים שמסכנות את הולכי הרגל. את מהירות התנועה אפשר להוריד גם באמצעות הצרת נתיבים", הסביר ד"ר לרמן.
"חייבים לשנות אסטרטגיה"
פרופ' טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי באוניברסיטת בר אילן, מסבירה שבישראל התופעה חריגה ביחס למדינות המערב שם שיעור הולכי הרגל הנפגעים (הרוגים ופצועים) ביחס לכלל הנפגעים עומד על 10-12 אחוזים בעוד שבישראל הוא 30 אחוזים. "ישראל דומה יותר להודו מאשר למדינות המערב בעניין זה", אמרה. לדבריה, שתי קבוצות בולטות במיוחד בהיפגעות: קשישים וילדים, כשילדים נפגעים יותר בחברה הערבית שסובלת מהזנחה בתשתיות.
"ככל שנהג יגיע למעבר החציה במהירות נמוכה יותר כך תגדל הסבירות שיעצור וייתן זכות קדימה. כי במהירות גבוהה יהיה לו קשה לעצור גם מהסיבה הפיזיקלית וגם פסיכולוגית כי הוא לא ירצה לאבד זמן שהוא משאב יקר בחברה המודרנית. ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם המערבי והצפיפות תורמת את חלקה וצריך לטפל בתשתיות כי הצפיפות תלך ותעלה, יחד עם הסברה, חינוך ואכיפה ושימוש בטכנולוגיה".
תמותת ילדים בחופש הגדול: 46% בתאונות, 25% בטביעה
(צילום: משה מזרחי)
כבישים אדומים: אלו הצמתים המסוכנים בארץ
(צילום: גיל יוחנן,שחר גולדשטיין,רועי עידן,אביהו שפירא)
ואולם, במדינות רבות בעולם הבינו שכדי לשמור על הולכי הרגל יש לתכנן מחדש את הרחובות ולעבור מעקרונות של העברת כמה שיותר מכוניות להעברת כמה שיותר הולכי רגל ורוכבי אופניים ולשם כך צמצמו את הנתיבים, יצרו מעברי חציה מוגבהים, טיפלו בפניות ימינה, החליפו רמזורים בכיכרות, פתחו שבילי אופניים ומדרחובים והורידו באופן משמעותי את מהירות הנסיעה בעיר - צעד שהוכח כשומר חיים. המודל נקרא vission zero - חזון אפס הרוגים בערים ויעד בינלאומי שהוצב הוא הורדת מספר ההרוגים ב-50 אחוזים עד לשנת 2030. לפי נתונים שאספה המדינה, בחמש שנים שבדיה הפחיתה 56% מההרוגים, נורבגיה ודנמרק 48%, אירלנד 31% וסלובניה 60% בתוך שלוש שנים.
בישראל החליטה הממשלה על גיבוש תוכנית לאומית עם יעדים דומים בתוך 120 יום וברלב"ד עמלו על תכנית כזו שחלקה הארי מוקדש לבטיחות בערים ולהורדת מהירות הנסיעה. חלקים אחרים בתכנית מתייחסים להתקנת תשתיות בחברה הערבית, אכיפה אלקטרונית, טיפול במוקדי סיכון ועוד. ואולם התכנית שמוערכת בעשרות מיליארדי שקלים לא תוקצבה בתקציב המדינה שהממשלה העבירה רק לאחרונה. תקציב משרד התחבורה כולל אמנם מיליארד שקלים לטיפול בתאונות דרכים אך מרבית התקציב המדובר הוקצה גם בשנים קודמות ולא מסתמנת פריצת דרך.
"לא בטוח ללכת ברגל במדינת ישראל", סיכם קיטה, "אנחנו בין המדינות המסוכנות להולכי הרגל ולכן חייבים לשנות את האסטרטגיה. הגברת בטיחותם של הולכי הרגל חייבת לעמוד בראש סדר העדיפויות של המדינה וזאת באמצעות העברת תקציבים שיופנו לטובת צמצום היפגעותם הגבוהה בתאונות דרכים".
מהמועצה המקומית הר אדר נמסר: "בהר אדר מותקנים עשרות פסי האטה בכל רחבי היישוב בהתאם לתוכנית תמרור מאושרת על ידי וועדת התמרור, כאשר רק בשנה האחרונה נוספו חמישה פסי האטה ביישוב. לטענה שהמועצה מסרבת להתקין פסי האטה אין שחר. חשוב לציין שהתושב נדרס בזמן שחצה את הכביש כדי לגשת לדבר עם נהג רכב שעצר את רכבו באמצע הכביש תוך חסימת נתיב תנועה כאשר התושב עומד ליד הרכב בצד של הנהג באמצע הכביש ולא בצד של המדרכה. במקרה הנוכחי פס האטה לא היה מונע את התאונה מאחר והיא לא נגרמה כתוצאה מנסיעה במהירות מופרזת של הנהג הפוגע".
ממשרד התחבורה נמסר: "מספר הנפגעים והנפגעות בתאונות הדרכים מקרב הולכי הרגל, לצד הצורך להשקיע בעידוד הנסיעה בתחבורה הציבורית, רכיבה על אופניים והליכה ברגל, הביא את משרד התחבורה להקצאה משמעותית של תקציבים ומשאבים לטובת התחבורה הציבורית ותחבורה בת קיימא, במסגרת תקציב המדינה שאושר לאחרונה בממשלה. לראשונה, משרד התחבורה הגדיר את ההליכתיות כיעד חשוב להפחתת התלות בכלי הרכב הפרטיים. תגבור התחבורה 'הקלה' והציבורית היא הדרך הטובה ביותר לצמצום השימוש ברכב הפרטי ולהעלאת הבטיחות בדרכים.
"התקציב שיובא לאישור הכנסת בשבועות הקרובים כולל השקעות חסרות תקדים בבטיחות בדרכים; 200 מיליון שקלים לפרויקטים בטיחותיים ברשויות המקומיות, 360 מיליון שקלים לפרויקטי קישוריות למערכות הסעת המונים, בדגש על הולכי רגל. התקציב כולל בנוסף השקעה של 60 מיליון שקלים בפרויקטים של 'בזכות הדרך' ו'עיר בטוחה', לשיפור המרחב העירוני ומיליארד שקלים לפרויקטי תשתית ברשויות הערביות, בדגש על פרויקטים תשתיתיים המשלבים גם פתרונות בטיחותיים להולכי והולכות רגל.
"כמו כן, יושקעו שישה מיליארד שקלים בפרויקטים של נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים), ושני מיליארד שקלים לסלילת שבילי אופניים, רובם המכריע בתחומי הרשויות המקומיות. כל הפרויקטים יכללו שדרוג משמעותי של מרחב הולכי והולכות הרגל, והעלאת רמת הבטיחות בהם. תקציב משמעותי נוסף יוקדש בשנים הבאות לפרויקטי תשתית לאומיים של הסעת המונים במרחב העירוני. הפרויקטים כוללים בין השאר, השקעות חסרות תקדים ברכבות קלות, מטרוניות, ומטרו בעתיד. במסגרת פרויקטים אלה מטופל כל חתך הרחוב, בהתאם למחקרים שבדקו את בטיחות הולכי הרגל לפני ואחרי הפרויקט, והצביעו על ירידה משמעותית בהיפגעות הולכי רגל במרחב שבו בוצע הפרויקט.
"באשר לנושא 'עיר בטוחה', יצוין כי הפרויקט עצמו צפוי להיות מקודם בשיתוף עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב״ד) ועקרונותיו יוטמעו בפרויקטי התשתית של משרד התחבורה במרחב העירוני".
מעיריית תל אביב יפו נמסר כי "התאונות בהן נהרגו פלורי שקד ונעמי פולקמן ז"ל היו אסון כבד ואנו משתתפים בצער המשפחות. על אף מותה של ויטל כתוצאה מפגיעת של גורם אנושי ולמרות שבחקירת המשטרה נמצא כי אין אשם לדרך, הוחלט בעקבות האסון לקדם בתכנית העבודה העירונית את לוחות הזמנים ולהקדים את ביצוע הרמזור בצומת הרחובות יגאל אלון ותוצרת הארץ. הרמזור בוצע ואילו העבודות לסיום שיפור המדרכות וסלילת שבילי האופנים (בצד המערבי, בין רחוב מוזס לערבי נחל) נמצאות בעיצומן. בנוסף, אנו נמצאים לקראת ביצוע אספלט לאחר השלמת תשתיות בכביש".
מעיריית גבעתיים לא נמסרה תגובה.
