פרופ' אש: "התהליך יהיה שקוף יותר, לא חושב שתהיה התנפלות על חיסוני ילדים"
(צילום: משה מזרחי, שמוליק דודפור)
המלצת מומחי מִנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) לתת את חיסון הקורונה של חברת פייזר לילדים בני 5 עד 11 העניקה אור ירוק למהלך גם בישראל, שלרוב מאמצת את החלטותיו של הרגולטור המחמיר בעולם – אך האישור בארץ לא יהיה אוטומטי. במערכת הבריאות נערכים לקליטת מיליוני מנות החיסון לילדים כבר מאמצע נובמבר, במקביל לניסיון להקדים את המשלוח.
כעת צפויה התארגנות לקראת הרחבת מבצע החיסונים לשכבות הגיל הצעירות-יותר – במהלך שנחשב לאבן דרך במאבק במגפה. ההערכות הן שהמבצע יחל בחציו השני של החודש הבא, אולם לא מעט שאלות נותרו עדייו פתוחות באשר לחיסון הילדים – אם ההמלצה אכן תאומץ – ובאשר לנכונותם של ההורים לאפשר לילדיהם לקבל את הזריקה.
אימוץ ההחלטה בישראל
ראש הממשלה נפתלי בנט צפוי לערוך הערב (יום ד') דיון ראשון מאז ההמלצה האמריקנית שיעסוק בחיסון ילדים, ובדיון ישתתפו שר הבריאות ניצן הורוביץ וגורמי המקצוע במשרדו.
כ-60 חברי הצוות לטיפול במגיפות (צט"מ) והוועדה המייעצת לחיסונים נגד נגיף הקורונה של משרד הבריאות יהיו אלו שיצביעו האם לאשרר בישראל את המלצת מומחי ה-FDA, או לא. בניגוד לדיונים קודמים ומפאת הרגישות והעניין הציבורי, צפויים להתקיים מספר דיונים בנושא, וכלל לא בטוח שהחלטה תתקבל בדיון הראשון, שצפוי להתקיים לקראת סוף השבוע הבא.
כמו המלצת מומחי ה-FDA, שדורשת את אישורו הסופי של המִנהל האמריקני עצמו, גם החלטת הצט"מ והוועדה היא בגדר המלצה – ומי שאמון בסופו של דבר על קביעת המדיניות בנושא הוא מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, שיחתום על הצו המורה על חיסון הילדים. ואולם, הסבירות לכך שהצדדים יקבלו החלטות שונות היא נמוכה – ואש צפוי לחתום על המלצת הצט"מ שתתיר את החיסונים גם כאן.
הדיון אתמול של מומחי ה-FDA: המליצו לחסן בני 11-5
(צילום: U.S. Food and Drug Administration)
"ההחלטה ממש לא התקבלה ואנחנו רוצים לעבור על הנתונים, הנתונים שלנו הם שונים, נתוני התחלואה הם שונים", אמר פרופ' אש בריאיון הבוקר לאולפן ynet. "אני לא צופה פה הפתעות, אבל ההחלטה צריכה להתקבל בצורה מסודרת על ידי הגורמים המקצועיים".
שקיפות
לאחר ביקורת ציבורית חריפה בדבר היעדר שקיפות בישיבותיו הקודמות של הצט"מ, ועל רקע החשש של הורים רבים מחיסון ילדיהם, חלק מהדיונים צפויים לעבור בשידור חי באינטרנט – ויותרו אף שאלות מהקהל. כפי שזה נראה כרגע, החלק שבו הנתונים יוצגו יועבר בשידור חי, כמו גם חלק מהדיון, אך ההצבעה לא תועבר בשידור חי.
ד"ר בעז לב, יו"ר הצט"מ, כתב הבוקר לחברי הצוות: "צפינו אתמול ב-FDA ובדרך קבלת ההחלטה. אני חייב לציין שההצבעה הייתה מכובדת ואני לא סבור שהפומביות הפריעה. גם ההזדמנות של חברי הוועדה להביע את העמדה ולנמקה בקצרה הייתה ראויה לטעמי". על פי ההודעה של ד"ר לב, החומרים המקדימים לדיון יועלו לאינטרנט לעיון הציבור.
אחרי ההמלצות: בדרך לחיסוני הילדים בקופות החולים
(צילום: שמוליק דודפור)
לוגיסטיקה
בדומה לחיסוני המבוגרים, הילדים יקבלו שתי מנות חיסון בפער של שלושה שבועות, אך במינון שנמוך פי שלושה מהמינון שניתן לבוגרים – 10 מיקרוגרם במקום 30. הבקבוקונים (אמפולות) של הילדים יכילו עשר מנות חיסון לעומת שש.
משלוח ייעודי של בקבוקונים המותאמים לילדים יגיע לארץ לקראת תחילת מבצע החיסונים, אך ניתן לשאוב את הכמות הדרושה לילדים גם מהבקבוקונים הנוכחיים שנמצאים בישראל. על מנת למנוע בלבול, הבקבוקונים של חיסוני הילדים יסומנו בצבע כתום, לעומת הצבע הסגול של חיסוני הבוגרים.
4 צפייה בגלריה
הצבע לבקבוקוני הילדים יהיה כתום, אך אפשר לשאוב את המינון הנדרש גם מהבקבוקון הסגול של הבוגרים
(צילום: רויטרס)
חיסון בבתי ספר או בקופות החולים?
משרד הבריאות טרם קיבל החלטה סופית בעניין מוקדי חיסון הילדים. "אני מניח שהבחירה היא בין מערכת החינוך, הקופות או שניהם גם יחד", אומר ד"ר דורון דושניצקי, רופא ילדים בחטיבת הרפואה של קופת החולים לאומית.
"באופן טבעי, לחיסונים דרך הקופות יש מנגנון של שירות לקוחות, קביעת תורים והנגשה למועמדים, כמו גם גמישות באשר למיקום מוקדי החיסונים", הוסיף. "אלו הם היתרונות העיקריים של הקופות. מנגד, במערכת החינוך המועמדים נמצאים באופן מרוכז והמאמץ לכל נושא קביעת התורים הוא יותר משני, כך שבזמן מאוד קצר מצליחים לחסן שיעורים גדולים בזמן קצר, ובזמנים שבהם הם ממילא נמצאים".
תו ירוק
בשלב זה מדיניות התו הירוק צפויה להימשך כרגיל. פרופ' אש אמר בריאיון הבוקר לאולפן ynet כי ילדים שיתחסנו ייהנו מתו ירוק – ומי שלא יצטרך להיבדק תכופות. ואולם, ניסיון העבר מלמד כי משרד הבריאות נוטה להטיל הגבלות על אלו שלא התחסנו ובמקביל להקל על אלו שכן, כך ששינויים במדיניות התו הירוק בקרב ילדים עוד עשויים להתרחש.
האתגר: לשכנע את ההורים
בריאיון הבוקר העריך פרופ' אש כי הפעם – בניגוד לשכבות גיל בוגרות יותר – לא תהיה "התנפלות" על מוקדי החיסון. "יש כאלה שמאוד מחכים לזה ויבואו ראשונים ויש כאלה שירצו לחשוב עוד קצת וזה גם בסדר. הירידה בתחלואה גם מאפשרת לקחת את הזמן. רק צריך לזכור שתהליך החיסון לוקח כחודש עד שמגיעים למוגנות", הוסיף מנכ"ל משרד הבריאות.
מתלבט אם לחסן את בנו: "מניח שבסוף לא יהיה מנוס"
(צילום: אבי חי, שמוליק דודפור)
ומה ההורים חושבים? אורי, תושב רעננה ואב לילד בן 5, סיפר במשדר של אולפן ynet כי טרם גיבש החלטה סופית בעניין. "ההתלבטות מאוד מאוד גדולה, היא נוטה אפילו ל-60% כן לחסן לעומת 40% לא לחסן. אני מאמין שבסוף לא יהיה מנוס ונחסן. מושכים טיפה את הזמן, לראות באמת מה ההשלכות לגבי חיסון ילדים, איך הם מתנהגים אחרי החיסון. בנושא הזה לא הייתי רוצה להיות הראשון", אמר.
הדיון ב-FDA והמחקר של פייזר
הסוגיה הזו – בטיחותו של החיסון לצד יעילותו – הייתה חלק משמעותי מהדיון אמש של פאנל מומחי ה-FDA, גוף מייעץ למנהל המזון והתרופות האמריקני, שאישר את ההמלצה לחסן ילדים בני 5 עד 11 עם החיסון של פייזר ושותפתה הגרמנית BioNTech ברוב כמעט מוחלט – של 17 תומכים מול נמנע אחד בלבד.
במהלך הדיון דנו המומחים, בין היתר, בתופעת דלקת שריר הלב – שמקרים ספורים ונדירים שלה נקשרו לחיסונים של פייזר ומודרנה, במיוחד בקרב גברים צעירים. עם זאת, מחקרים ברחבי העולם – וגם בישראל – הוכיחו שמדובר בתופעת לוואי נדירה, וכי הסיכונים מ"תופעות לוואי" של הידבקות בנגיף עצמו – מה שכונה פוסט-קורונה – גדולים יותר. בנוסף, ברוב מוחלט של מקרי דלקת בשריר הלב, מדובר היה במחלה קלה בלבד.
במוקד הדיון עמדו תוצאות הניסוי שערכה חברת פייזר על 2,258 נבדקים, שהצביע על כך שיעילות החיסון בילדים מגיעה ל-90.7% במניעת הדבקה סימפטומטית. בחברה נמסר כי פרופיל תופעות הלוואי נמצא בטוח מאוד. לא דווחו תופעות לוואי חמורות לאחר החיסון בקרב הילדים שחוסנו, ותופעות הלוואי הקלות שנמצאו היו דומות לאלה שדווחו בקרב ילדים בני 12 ומעלה וכללו כאב חולף במקום ההזרקה, עייפות וכאבי שרירים.
פרופסור יהודה אדלר, מומחה לקרדיולוגיה פנימית ומנהל רפואי שמשמש גם כיועץ לרשויות מקומיות בנושא הקורונה, אמר כי צריך לחסן ילדים כדי להגן ממחלה ומההשפעות של הנגיף – וגם כדי למנוע הדבקה אצל מבוגרים. "ילדים נדבקים בקורונה, חלקם גם חולים בצורה קשה יותר ויש גם מקרי מוות בילדים. יש הרבה פוסט-קורונה בילדים וגם תסמונת הפימס שהיא לא נדירה, שבעקבותיה ילדים מגיעים לטיפול נמרץ ואקמו ואף למוות", אמר פרופ' אדלר.
"בנוסף, הילד מהווה וקטור העברה. רוב הילדים נדבקים בצורה קלה אבל הם יכולים להדביק את המבוגרים והחיסון לא מגן במאה אחוז. יש גם כ-900 אלף איש שלא התחסנו. לכן חיסון ילדים יכול להביא לחסינות עדר, שתגן עלינו אם יגיע וריאנט חדש".
רועי רובינשטיין השתתף בהכנת הידיעה
פורסם לראשונה: 17:57, 27.10.21
