הפרקליטות הגישה ארבע תביעות אזרחיות בסך כולל של כחמישה מיליון וחצי שקלים בגין הנזק שגרמו למדינה כמה מורשעים בפיגועי טרור בגין פגיעה בגוף ובתשתיות. "המדינה תמשיך להגיש תביעות יזומות נגד עבריינים במטרה להשיב לקופה הציבורית סכומים שנגזלו ממנה", אמרו היום (שלישי) בפרקליטות.
פרקליטות מחוז ירושלים הגישה לבית משפט השלום בעיר, בשם משרד האוצר, תביעה בסך של 1.1 מיליון שקלים נגד שלושת המעורבים ברצח הנער מוחמד אבו חדיר (17) ביולי 2014 בבירה - יוסף חיים בן דוד ושני אחייניו הקטינים, בגין הנזק שגרמו למדינה שפיצתה ותמשיך לפצות את משפחת המנוח בסכומים ניכרים.
לפי התביעה, משפחתו של אבו חדיר הוכרה כנפגעת פעולת איבה ועל כן המדינה נושאת ותישא בעתיד בנזק שגרמו הנתבעים, מכוח הוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. "הנתבעים פעלו לגרום במכוון נזק בנפש למנוח וממילא צפו כי במעשיהם יגרמו את הנזק אותו גרמו, קרי נטילת חייו של המנוח. כל אחד מהמעשים אותם ביצעו הנתבעים, כשלעצמו, יכול היה לגרום למוות והנתבעים צפו זאת, התכוונו לכך, ולמצער היה עליהם לצפות זאת", צוין בתביעה.
תביעה נוספת בסך של כ-1.6 מיליון שקלים שאותה הגישה פרקליטות מחוז ירושלים לבית משפט השלום בעיר בשם רשות המסים, היא נגד בילאל אבו גאנם, אחד ממבצעי הפיגוע בקו 78 באוקטובר 2015, שבו נרצחו שלושה ישראלים - אלון אנדריי גובברג, ריצ'רד לייקין וחביב חיים. התביעה היא בגין הנזק שנגרם למדינה שפיצתה ותפצה את משפחות הנרצחים, וכן בגין הנזק שנדרשה המדינה לשלם לחברת אגד בשל הנזק שנגרם לאוטובוס בו בוצע הפיגוע.
לפי התביעה, המדינה נושאת ותישא בנזק שגרם אבו גאנם וזאת מכוח הוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. כמו כן, גרם הנתבע לנזקי רכוש לאוטובוס שבו בוצע הפיגוע, בהם נשאה המדינה מכוח חוק מס רכוש.
בתביעה צוין כי "הנתבע פעל לגרום במכוון נזק בנפש למנוחים וממילא צפה כי במעשיו יגרום את הנזק אותו גרם, קרי נטילת חייהם של שלושת המנוחים, פציעתם של ארבעה נוספים ופגיעות חרדה ליתר הנוסעים. אין צורך להרחיב על אודות הציפיות מכך שירי מטווח אפסי, דקירות בסכין וחניקה בידיים יגרמו למותם ופציעתם של רבים, היא התוצאה אותה התכוון הנתבע להשיג".
תביעה שלישית בסך של כ-2.5 מיליון שקלים הגישה פרקליטות מחוז דרום לבית משפט השלום בבאר שבע בגין הנזק שגרם למדינה ינון אליהו ראובני, בעקבות הצתת כנסיית הלחם והדגים בטבריה.
לפי התביעה, במעשיו פעל ראובני בכוונת מכוון לפגוע במבנה דת נוצרי ובכך ביקש לפגוע בדת הנוצרית ובחופש הדת בישראל. בתביעה צוין כי "מדובר בנזק שנגרם למבנה דת בעל חשיבות היסטורית המהווה מוקד עלייה לרגל לתיירים נוצרים. במעשיו, פגע ברכוש על רקע איבה וקנאות דתית ומתוך מטרה לשבש את שגרת החיים".
הכנסייה הוצתה ביוני 2015 באמצעות חומר דליק מאיץ על רקע קנאות דתית. על קיר הכנסייה רוססה הכתובת "והאלילים כרות יכרתון". לכנסייה ולמנזר הסמוך לה נגרם נזק כבד, ואף נשרפו ספרי דת. בגין האירוע והנזק, הגישה הכנסייה תביעת פיצויים שבעקבותיה נאלצה המדינה לשלם לה כ-2.5 מיליון שקלים.
תביעה רביעית הוגשה על ידי פרקליטות מחוז ירושלים בשם משטרת ישראל לבית משפט השלום בעיר נגד תושב הבירה שהבעיר במזיד ב-2018 עמוד מצלמות בשכונת א-טור. הנתבע, שהיה קטין בעת ביצוע העבירות, הורשע בהצתת עמוד מצלמות הסמוך לארון תקשורת של המערכת המשטרתית - ונגזרו עליו עבודות שירות.
בעקבות מעשיו של הנתבע, נאלצה המדינה לשאת בתשלום בגין תיקון הנזקים. לפי הפרקליטות, "הנתבע, ככל אדם, חב בחובת זהירות שלא לגרום במזיד נזק לרכוש, בייחוד ביחס לנכס של המדינה המשמש את הציבור כגון זה השייך למשטרת ישראל, האמונה על ביטחון הציבור". המדינה מבקשת לחייב את הנתבע בפיצוי של 4,800 שקל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, בגין הנזקים שבהם נשאה.
תביעות דומות יוגשו בחודשים הקרובים
התביעות הוגשו במסגרת הפעילות היזומה של החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה, בשיתוף עם משרדי הממשלה השונים וגופי הביטחון והמשטרה, על מנת למצות את זכותה הטבעית של המדינה לתבוע את העבריינים שגרמו לה לנזקים ולהוצאות, ובכך להגן על זכויות המדינה ונכסיה ולשמור על הקופה הציבורית.
בפרקליטות ציינו כי "נמשיך להגיש תביעות יזומות כחלק משינוי תפיסתי בתחום האזרחי, הדוגל בהפעלה של כלים מתחום המשפט האזרחי, בנוסף לכלים הפליליים, במטרה להילחם בתופעות עברייניות, בין היתר באמצעות פגיעה בכיסו של העבריין.
"עבודת הייזום של האכיפה האזרחית עומדת בבסיס האסטרטגיה האזרחית של הפרקליטות, מגמה זו נמשכת בכל העוצמה ותימשך ביתר שאת גם בעתיד. בחודשים הקרובים צפויות להיות מוגשות מספר תביעות נוספות נגד מפגעים, וכן נמשכת עבודת המטה הנוגעת לאירועי 'שומר החומות' ולמיצוי הדין האזרחי כלפי מי שהסבו נזק למדינה ולציבור".