ת' הייתה רק בת 20 במותה. היא נמצאה בדירתה בבאר שבע לאחר שנטלה מנת יתר של תרופה, ונסיבות מותה בבדיקה. אמש (שבת) נערכה הלווייתה בבית העלמין החדש בבאר שבע.
בחודש שעבר התקשרה ת' למוקד 100 של המשטרה כשהייתה במצוקה נפשית, אך קיבלה יחס מקומם. השוטר שענה לה אמר: "אלוהים עוד לא לקח אותך? תתאבדי כבר בשקט". עוד אמר לה: "את מטומטמת שרוצה להתאבד. תתאבדי בלי להגיד לנו כלום". בני משפחתה אומרים כי השיחה עם מוקד 100 החמירה את מצבה הנפשי.
היא הותירה אחריה הורים ותשעה אחים ואחיות. אחד האחים, דוד בן ה-19, סיפר כי "היא חשבה הרבה על מה שהשוטר הזה אמר לה, חשבה שאולי הוא צודק. הדבר הכי חשוב לה בחיים היה האחים שלה. לא כסף. לא כלום. הכי חשוב לה האחים שלה הקטנים. לא היו לה חלומות".
הבעיות של ת', מודים בני המשפחה, לא התחילו בשיחת הטלפון למוקד המשטרתי. אחיה מספר שהיא רצתה לטפל בעצמה. "היא לא רצתה באמת למות. אבל היא כל פעם נכנסה לזה מחדש", הוא אמר. "היא סבלה מלא מגיל קטן. בבית ובחוץ, היא עברה בין הוסטלים. הייתה לה תמיד רק חברה אחת", הוסיף האח. "היא בסך הכל רצתה שיטפלו באנשים במצב שלה. אבל אף אחד לא רצה לטפל בה".
לדבריו, "היא הלכה לפסיכיאטר וביקשה שיאשפזו אותה. זה קרה כבר המון פעמים. היא התחננה שיאשפזו אותה. אמרו לה שהיא לא פוגעת באחרים אלא רק בעצמה. היא דיברה עם העובדת הסוציאלית שלה שתטפל בה, ביקשה סל שיקום. אבל לא רצו לטפל בה. לא רצו לעזור לה. היא הלכה למרכז בבאר שבע ואהבה ללכת לשם, אבל היא חתכה את הידיים מול אחת המדריכות והעיפו אותה משם. אנשים במצב שלה צריכים תמיכה. היא לא אשמה. היא הייתה רק בת 20".
בדף הפייסבוק שלה הרבתה ת' לדבר על מצבה הנפשי. לפני שמלאו לה 20 כתבה: "כבר כמה שבועות אני מרגישה תחושה מוזרה שאולי יש עוד תקווה והיא לא אבדה, תחושה כזאת שעוד מעט כל הסבל הזה ייגמר ושאני סוף סוף אפסיק לסבול, אפסיק להיות כל היום אני עם הקירות, שהבדידות תיגמר, הסיוטים החרדות והפחד ללכת לישון ייגמרו, יעלמו!! נשמע כמו חלום, אבל יש בי קצת תקווה שזה לא יישאר לעד, זה עוד מעט נגמר".
אחיה דוד סיפר שבכל פעם שהיה שומע שקרה משהו עם אחותו, מיד היה טס מהבסיס לבית להיות איתה. "השוטר שהיא דיברה איתו היה צריך לקחת אותה ברצינות. אם היו מטפלים בה זה לא היה קורה. היא כתבה לכל אחד מהאחים מכתב, זה נמצא בטלפון שלה. היא חשבה הרבה על מה שהשוטר הזה אמר לה, חשבה שאולי הוא צודק. היא הייתה בדיכאון, חשבה שאולי הוא יודע מה הוא אומר".
ספיר, חברתה הטובה, אמרה כי "היה לה לב של זהב, עם כל מה שעברה בחיים. היא לא חיפשה לעשות רע כמו שעשו לה. היא תמיד הייתה שם בשבילי, כשהייתי בדיכאון תמיד התקשרתי אליה. היא לא פגעה באיש - רק בעצמה".
דף הפייסבוק שלה מלא בביטויים של כאב וסבל. בין היתר כתבה: "לפעמים אני שואלת את אלוהים, לא מספיק שאני מרגישה תחושה של סוף, תחושה שכל הכאב שחוויתי 19 שנה הולך להסתיים. נכון יש בי קצת ניצוצות של שמחה אבל אל תחשבו שאין ניצוצות של עצב ופחד למות".
השוטר הורחק מעבודה מול קהל
ממשטרת ישראל נמסר: "אנו משתתפים בצער המשפחה על אובדנה. בכל הנוגע להתנהלות השוטר במהלך השיחה למוקד, אנו רואים זאת בחומרה רבה, התנהלות שאינה עומדת בקנה אחד עם ערכי המשטרה ונורמות ההתנהגות המצופות מכל שוטר. בהתאם, החל כנגד השוטר הליך משמעתי, השוטר הודח מתפקידו בעקבות המקרה ובנוסף הורחק מעבודה מול קהל. בימים אלו מתנהל הליך בעניינו לבחינת המשך שירותו בארגון".
ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות ביקש את המידע בנושא ובודק את המקרה. מפאת חיסיון ושמירת פרטיות המנוחה, לא נוכל לפרט מעבר לכך בנושא".
מעיריית באר שבע נמסר: "במשך שלוש שנים היא טופלה באופן אינטנסיבי על-ידי עובדת סוציאלית שהייתה בקשר רציף, כולל אתמול".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו – עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן – עזרה ראשונה נפשית או בטלפון 1201; סה"ר – סיוע והקשבה ברשת; סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו – עמותת "בשביל החיים" – 03-7487771.
פורסם לראשונה: 18:55, 05.02.22
