מאות חברים ובני משפחה ליוו למנוחות אתמול (שישי) את רס"ן במיל' נאיל פוארסה, בן 43 ממרר שבגליל התחתון, מפקד פלוגת מפקדה בגדוד חרב (299) שבעוצבת ברעם (300), שנהרג שלשום מפגיעת כטב"ם נפץ באזור יערה. נאיל התחתן לפני שנתיים והותיר אחריו אישה ותינוק בן חמישה חודשים. "הבן שלו לא יזכה לראות עוד את אביו", אמרה בקול חנוק אלמנתו. "הוא כל כך אהב את המדינה - ומת למענה".
"נפצע לפני חצי שנה מנ"ט - וחזר למילואים". הלווייתו של נאיל פוארסה

2 צפייה בגלריה
רס"ן (במיל') נאיל פוארסה ז"ל
רס"ן (במיל') נאיל פוארסה ז"ל
"אדם עם לב זהב שדאג לכולם". רס"ן (במיל') נאיל פוארסה
(צילום: דובר צה"ל)
נאירמאן, אחות של נאיל, ספדה לו והוסיפה כי "אנחנו עוד לא מעכלים, איש יקר מאוד שדאג לכל המשפחה. הוא דאג לי ולבת שלי באופן מיוחד, כי בעלי איש צבא והוא היה נעדר הרבה מהבית. יש לו לב זהב". לדבריה, "הוא נפצע לפני כחצי שנה מטיל נ"ט - אבל היה חשוב לו מאוד להמשיך להתנדב למילואים למרות שאשתו בהריון. היה לו מאוד חשוב להיות חלק ממערך הלחימה, כזה הוא - בן אדם שדואג לכולם.
"חבר שלו רב-סמל מתקדם האיל סתאוי ז"ל נפל בפיגוע במתחם הר הבית בירושלים ב-2017, וחבר נוסף סא"ל עלים סעד ז"ל, סגן מפקד חטיבה 300 של אוגדה 91 נהרג בגבול הצפוני - וכעת הגיע תורו לצערנו", הוסיפה בכאב.
2 צפייה בגלריה
הלוויתו של רס״ן (מיל׳) נאיל פוארסה בחלקה הצבאית בבית העלמין מע'אר
הלוויתו של רס״ן (מיל׳) נאיל פוארסה בחלקה הצבאית בבית העלמין מע'אר
"אהב את העדה והמדינה עד אין קץ - עד מוות"
(צילום: AP / Ohad Zwigenberg)
ראש העדה הדרוזית, השייח מוופאק טריף, אמר: "שוב נפגשים בלוויה צבאית של קצין בן העדה הדרוזית, שנקרא לדגל ב-7 באוקטובר, התייצב להגן על גבולה הצפוני של המדינה, נלחם יחד עם חבריו המגינים בגופם על יישובי הצפון, בתעוזה, סיכון והקרבה - עד כדי חירוף הנפש, כפי שאירוע עת נפל הגיבור רס"ן נאיל פוארסה ז"ל".
לדבריו, "המציאות גברה והכריעה, המציאות והשכול בוחרים את הטובים ביותר, את האמיצים והחלוצים שבראש המחנה. המציאות הקשה והכואבת לוקחת מאיתנו את היקר והאהוב נאיל, החייכן והספורטאי, שאהב אדם, אהב את העדה והמדינה עד אין קץ, עד מוות. גם כאשר נפצע לפני מספר חודשים, לא חדל והמשיך בשירות".
ראש העיר מרר, תאיר קיזל, הוסיף: "מדובר בחלל השלישי שהעיר מאבדת מתחילת המלחמה. אנו מביעים את תנחומינו העמוקים למשפחת המנוח, קרוביו וחבריו, ולאנשי מרר בכלל, שלא נדע עוד צער קשה כמו זה".