"לא אשכח את הרגע הזה בחיים. זה היה ב-16 במאי, הימים הם ימי שומר החומות, אני במחסום בשייח ג'ראח. התראות לפיגועים מגיעות כל הזמן. פתאום, רכב של מחבל דוהר לעברי ולעבר חבריי במחסום, אני עפה. שברירי שניות חולפים, ואני כבר מתחת לגלגלי הרכב, בצד של הנהג עם עוד שוטרת, שומעת יריות מעל הראש ואומרת שלום לעתיד שלי. נפרדת מהחלומות. אם אשאר בחיים, במקרה הטוב - אהיה נכה על כיסא גלגלים", שחזרה בקול רועד לוחמת מג"ב רז מזרחי, דקות ספורות אחרי שהוריה ומפקד מג"ב הניחו על כתפיה את דרגת הקצונה מפקח משנה.
"החגיגה היא כפולה", אמרה רז בהתרגשות, "יש לי יום הולדת 21, וזכיתי לנצח את המחבל שחוסל בזירת הפיגוע על ידי חבריי לוחמי מג"ב, להשתקם פיזית ובעיקר נפשית, לסיים קורס קצינים ולהפוך לקצינה במשמר הגבול. לא נתתי לפציעה, לכאבים הפיזיים שעד היום אני סובלת מהם או לכאבים הנפשיים ולחרדות, להשתלט על חיי ולהסיט אותי מהמסלול שחלמתי עליו - להיות קצינה במג"ב".
שנה וחצי אחרי הרגע ההוא, שבו הייתה בהכרה מעורפלת, מתחת לגלגלי רכבו של המחבל הדורס, ואמרה "שלום לעתיד, שלום לתוכניות", רז צעדה אתמול בגאווה יחד עם 33 חניכי קורס קציני מג"ב, והייתה אחת מארבע בנות שענדו את דרגות הקצונה בתום הטקס שנערך באנדרטת מג"ב.
מפקד מג"ב, ניצב אמיר כהן, הצדיע ללוחמת. "רז היא לוחמת אמיתית. אני זוכר אותה בבית החולים אחרי הפציעה, ומתרגש לפגוש אותה היום כשהיא מסתערת על המטרה ומגשימה את חלומה להפוך לקצינה שתוביל את הדור הבא של לוחמי מג"ב בלחימה בטרור ובפשיעה", אמר המפקד. "סיפור חייה של רז, הפציעה ובעיקר השיקום ההרואי - הם דוגמה ומופת לכל מי שיהיה פקוד שלה, לחבריה במג"ב ובכלל לחברה הישראלית. לצידה עומדים ועומדות חבורה מצוינת ומובחרת שסיימו קורס קצינים ובחרו לתרום לחברה הישראלית מתוך אמונה בצדקת הדרך".
חודש מאי 2021. ימי שומר החומות הסוערים, הערים המעורבות בוערות. רז, אז מפקדת מ"כ בפלוגת מג"ב איו"ש באזור ג'נין וטול כרם, הוקפצה עם הכוחות לתגבר במזרח ירושלים. הפלוגה הוצבה בשכונת שייח ג'ראח. "הכול היה טעון, המון התרעות לפיגועים. פיזרנו הפגנה בשכונה, הקמנו מחסום כדי לבדוק את הנכנסים ולפתע רכב דהר לעברנו ופגע בשישה שוטרים ולוחמי מג"ב. שלושה נפצעו באורח בינוני ושלושה קל", סיפרה. "המחבל העיף אותנו ועלה עלינו. אני שכבתי שם מתחת לגלגלי הרכב בצד של הנהג ואיתי עוד שוטרת. חבריי השוטרים נטרלו את המחבל ופינו אותי לבית החולים".
רז, שהתגייסה למג"ב במרץ 2020, עברה ארבעה חודשי שיקום פיזי קשים ומפרכים. "כל הגוף שלי סבל מפגיעות, התקשיתי לצעוד ופשוט למדתי ללכת מחדש. מבחינתי, גם 10 צעדים עם כאבי תופת - היה הישג". לצד השיקום הגופני, היה השיקום הנפשי. "אף שהגוף כאב לי בכל תזוזה, החלק הנפשי היה אפילו קשה יותר. עברתי טיפולים אצל פסיכיאטר ופסיכולוגים, סבלתי מחרדות קשות, חשבתי שזהו - חיי הסתיימו. הייתי הלוחמת שהפכה לשבר כלי. כבר בשניות הראשונות כשאני מדממת ופצועה בזירה, אני אומרת לעצמי 'כל התכנונים שלי לחיים כצעירה תוססת ושמחה - נגמרו'".
לדבריה, "בעצם, נפרדתי. חשבתי על ההורים שלי, על אחותי ואחי הקטן והשלמתי עם זה שזהו, יש להם בת ואחות נכה. פחדתי שגם אם המחבל לא הרג אותי, הוא הרג את כל החלומות שלי וגדע את השאיפות של מי שהתגייסה להיות לוחמת, הייתה במסלול פיקודי ומיועדת לצאת לקצינים". היא הוסיפה: "בהמשך, היו לי סיוטים. כל רעש של אמבולנס הקפיץ אותי, פחדתי מרכב, פחדתי לחצות מעבר חציה, דאגתי וחששתי שרכב ידרוס אותי. היו אוחזים בידי כדי להעביר אותי את הכביש, כשאני בחרדה גדולה. הריח והרעש של הבום היה מופיע לי פתאום ומשתלט עליי".
"רצו לשחרר אותי מהשירות. הכי קל היה ללכת הביתה. אבל אני פייטרית בנשמתי, והבטחתי לעצמי לחזור להיות לוחמת שיוצאת למשמרות מבצעיות בפלוגה שלי", אמרה. ארבעה חודשים עברו והיא חזרה לפלוגה. "הרגשתי שניצחתי את הפיגוע", סיפרה בראש מורם, "אני גאה בעצמי שניצחתי את המחבל שרצה לחסל אותי, בשבילי זאת סגירת מעגל".
רז לא הסתפקה בחזרה לפעילות מבצעית. "מיד סימנתי קורס קצינים. חשבו שאני הוזה, 'את לא יכולה פיזית', הם אמרו. אבל לא ויתרתי למפקדים שלי ונכנסתי להכנה לקצינים. בהתחלה, לא הצלחתי לעשות אפילו עליית מתח אחת, כשבנות צריכות לפחות שש כדי לעבור את המיון לקצינים בבה"ד 1. אז התאמנתי יותר מכולם, כשכל גופי בכאבי תופת, במיוחד בגב ובכתף. וברגע שעברתי את העלייה השישית במתח במבחני המיון לקורס קצינים התפרקתי ובכיתי. לא ויתרתי, עשיתי המון עבודה עם עצמי כדי לגבור על המחסום הנפשי ולא רק הפיזי".
ארבעה חודשים חלפו ורז זכתה לענוד את סיכת המ"מ בטקס סיום בקורס קצינים בבה"ד 1. אתמול, היא כבר חזרה הביתה לגדרה עם דרגת מפקח משנה, אחרי שסיימה בהצלחה את ההשלמה של מג"ב שנמשכה עוד ארבעה חודשים. "הגאווה הייתה גדולה שהצלחתי לנצח את המחבל שאולי פגע בגופי, אבל לא הצליח לפגוע במוטיבציה ובחלומות שלי".
