אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי יקדם את חוק הגיוס של השר בני גנץ מהכנסת הקודמת, שעבר אז בקריאה ראשונה, חוות דעת של הייעוץ המשפטי קובעת היום (חמישי) שלא ניתן להחיל על ההצעה דין רציפות משום שתשתית החוק "איננה עדכנית". על אף ההתנגדות, ועדת השרים אישרה פה אחד את המשך החקיקה, בעוד נציגי המפלגות החרדיות נעדרו.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ציינה את העובדה שההצעה מקודמת על-ידי ראש הממשלה וללא עמדת מערכת הביטחון או שר הביטחון יואב גלנט, שהצעת חוק הגיוס מובאת כהצעת חוק ממשלתית מטעמו.
"הקושי לכך שלא ניתן היה לאפשר את הארכת החלטת הממשלה 682 בדבר דחיית גיוסם של תלמידי ישיבות - היעדר תשתית עובדתית ומקצועית עדכנית - נותר בעינו. גם כשמדובר בהצעה המבקשת להחיל דין רציפות על הצעת חוק שגובשה במקור ב-2018 וכשלעצמה לקצה אז בקשיים מהותיים. התשתית המקצועית והעובדתית שעמדה בבסיס הצעת החוק לגיוסם של בני ישיבות לשירות צבאי עברה שינוי מהותי בפרק הזמן שחלף מאז גיבוש הצעת החוק המקורית".
בדיון שהתקיים בממשלה הסביר גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, לשרים: "כאשר יוצרים הצעת חוק ממשלתית, היא נועדה לתת מענה לצרכים העכשוויים. החוק הזה נכתב בשנת 2022, המציאות השתנתה. אז המציאות הייתה לאחר קורונה, היום אנחנו נמצאים במציאות שונה לגמרי. החוק הזה בסופו של דבר פוגע בשוויון".
נציגי האוצר טענו כי "בהתחשב במצב הנוכחי, בו הפטור הוא בגיל 26, החוק המוצע טוב יותר", ושר המשפטים יריב לוין תקף את הייעוץ המשפטי, שלטענתו "מחמיר איתם בכוונה". "מתי הייתה דרישה כזו באשר להחלת דין רציפות במקרים אחרים? מתי? היה פעם דבר כזה?", אמר בישיבה.
3 צפייה בגלריה
"הייעוץ המשפטי מחמיר בכוונה". שר המשפטים לוין
(צילום: דני שם טוב / נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
גם מזכיר הממשלה יוסי פוקס הביע התנגדות לעמדת הייעוץ המשפטי, ואמר: "בחוק כתוב שהוא מצמצם את חוסר השוויון. אתה בא להגיד 'מניעה משפטית' מסיבה אחת, כי אתה יודע שאנחנו צריכים להגיש תצהיר משלים. אתה רוצה שבג"ץ יראה מניעה כדי שאתה תסכל את זה מראש". לאחר דבריו של פוקס הוסיף השר לוין: "זה לא בסדר", ושר התקשורת שלמה קרעי האשים: "יש כנראה בעיה אחת עם החוק, שהוא לא נותן מענה להפלת הממשלה".
לוין פנה למשנה ליועמ"שית, והפציר בו "לעזור", כלשונו. "אם אכן פניכם לעזור לנו לפתור את הבעיה הזו, ואם אכן פניכם לעזור לצבא, תתייצבו בבג"ץ ותגידו שהממשלה מתחילה את התהליך. אנחנו נדון בכנסת בכל הדברים, ונעשה מאמץ משותף".
אתמול כבר פורסם כי היועמ"שית צפויה להתנגד למתווה, שחוגים משפטיים העריכו שאינו פותר את הבעיה המשפטית ומציב "קשיים חוקתיים משמעותיים" אם יוגשו נגדו עתירות. אז הסתמן כי הנימוקים העיקריים להתנגדות להצעה יהיו שהמלחמה בעזה ובצפון, והנטל הקשה על המשק, לא מאפשרים את קבלת המתווה - ולכן הצעת החוק צריכה להיות מותאמת למצב.
עוד נכתב כי מאז פרוץ המלחמה בעזה נוצרו צרכים ביטחוניים עדכניים, ושעל מנת להימנע מפגיעה בכשירות המבצעית וביכולת הלחימה של צה"ל, ובשים לב לנתוני האוכלוסייה המשרתת כיום, נמצא צורך להאריך את תקופת השירות שבה חייב גבר ל-36 חודשים.
נתניהו הודיע כאמור כי החליט לקדם את החוק "כדי לגשר על המחלוקות ולהביא להסכמה רחבה", והוא קרא לכל הסיעות שתמכו בהצעה בכנסת הקודמת להצטרף להצעה. עם זאת, הוא לא הזכיר בהודעתו במאום שאותו החוק שאושר בקריאה ראשונה עבר זמן רב לפני תחילת המלחמה - וכשצורכי צה"ל שונים בתכלית. גנץ, שהוביל את ההצעה בעבר, התריע לא פעם לאחרונה מפני העברת חוק הפטור מגיוס הנוכחי, שלדבריו יפרק את החברה הישראלית מבפנים.
היועצת של גנץ לענייני שיוויון בנטל לשעבר: "נתניהו ניסה לעשות תרגיל"
(צילום: ירון ברנר)
מנהלת מתווה השירות במשרד הביטחון לשעבר ענבר גיטי, ששימשה בין היתר כיועצת של גנץ לענייני שיוויון בנטל, אמרה הבוקר בריאיון ל-ynet כי "המטרה המרכזית של חוק הגיוס שאנחנו צריכים להעביר היא לשמור על צבא העם. הפער הגדול ביכולת לשמור עליו היא שיעור המתגייסים וההשתתפות של אוכלוסיות שונות, אם נפטור אוכלוסייה אחת אז אוכלוסיות אחרות יתקשו לעמוד בנורמה. זה הסיפור המשמעותי כאן".
לדבריה, "בזמנו החלטנו להגיש 'חוק מגשר' עד להשלמת מערכת עבודת המטה והגשת החוק המלא, ומה שנתניהו עשה זה לקחת את החוק הזה שהוא פרוסה קטנה מאוד מהעוגה. היום כבר לא צריך חוק מגשר, ואחרי שבעה באוקטובר אנחנו יודעים שהצבא זקוק לאלפי חיילים. למה נתניהו עשה את זה? צריך לשאול אותו. הוא כאילו ניסה לעשות כאן איזה סוג של תרגיל, אבל על חשבון מי? בסוף יש לנו חיילים שנלחמים בחזית וקשה לנו לעמוד בצורכי המילואים".
