שר המשפטים יריב לוין צפוי לבקש מחר (חמישי) מבג"ץ דחייה בעתירה שהוגשה נגדו בדרישה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא חדש לבית המשפט העליון.
כך מסתמן בתום מגעים קדחתנים שהתנהלו בימים האחרונים, לאחר שהרכב בג"ץ הדן בעתירה ביקש מהצדדים - ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן ומנגד יו"ר הוועדה לבחירת שופטים לוין - לנסות להגיע להסכמות כדי לייתר פסיקה של בג"ץ בנושא.
נציין כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה סירבה לייצג את השר בעתירה, בטיעון שהחלטתו שלא לבחור נשיא קבוע לעליון פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות. מנגד, סבור לוין כי בית המשפט העליון אינו מוסמך להעביר ביקורת שיפוטית על שיקול דעתו, כל שכן כשבית המשפט העליון נוגע בדבר. במגעים הקדחתנים עוסקים לוין, עורך הדין המייצג אותו בעתירה ציון עמיר, מנהל בתי המשפט השופט צחי עוזיאל המייצג את פוגלמן ונציגים מטעם לשכת עורכי הדין.
לוין הצהיר כי הוא מוכן להגיע לפשרה בדמות עסקה שתכלול את בחירת השופט יצחק עמית כנשיא הבא, בניגוד לעמדתו העקרונית השוללת בחירת נשיא על פי עקרון הסניוריטי. במקביל ייבחרו שלושה שופטים לעליון - שני שופטים "שמרנים" מטעם השר ונציגי הקואליציה, ושופט "ליברל" המקובל על שופטי העליון. אלא שבית המשפט הביע עד כה התנגדות בלתי מתפשרת לגבי מועמדיו של לוין, איש "פורום קהלת" ד"ר אביעד בקשי, וד"ר רפי ביטון מ"מכללת ספיר", שליוו את הגיית המהפכה המשפטית.
הסיבה העיקרית להתנגדות היא שבקשי וביטון נחזים בעליון כבשר מבשרה האידאולוגי של המהפכה המשפטית, הכופרים בכללי המשחק שעל פיהם מתנהלים העליון ומערכת המשפט. ההערכה הרווחת בחוגי הימין היא שהצעה חדשה מצד אנשי השר או פוגלמן לבחירת שופט שמרן המקובל על לוין תיאלץ אותו לוותר על בחירת אחד מהשניים.
ישנה גם הצעת חוק המוכנה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, שמבקשת לקבוע שנציב התלונות על השופטים ייבחר על-ידי הכנסת ולא על-ידי הוועדה לבחירת שופטים, כמקובל היום. מערכת המשפט כולה חוששת שהחוק יעבור ויגרום לפוליטיזיציה של השיפוט.
