"חלק מראשי ההסתה עמדו בעבר בראש הצבא והמדינה"
(צילום: אלכס גמבורג)
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס הערב (שלישי) למחאות נגד המהפכה המשפטית, ואמר בטקס האזכרה הממלכתי לציון 83 שנים למותו של זאב ז'בוטינסקי כי "מי שמאמין שיש שווים יותר ופחות בעם ראוי שיקרא את אחד ממאמריו של ז'בוטינסקי". נתניהו הוסיף, בטקס שנערך בהר הרצל שבירושלים, במקביל ל"יום השיבוש": "תרומתו הייחודית של ז'בוטינסקי לעמנו ולעוצמת מדינתנו ראויה להוכרת הכלל.
"ז'בוטינסקי האמין במדינה שתקום", המשיך נתניהו. "הוא ואנשיו עשו מעשים גדולים למען התקומה הציונית, ששינו את גורל עמנו והניחו את היסודות לישראל". הוא הוסיף: "כמו ז'בוטינסקי, שהאמין שהברית הטבעית של מדינת היהודים היא עם מעצמות המערב – כך אנו מאמינים שהברית הראשונה והחשובה ביותר שלנו היא עם ארה"ב".
"עם זאת, אנו תמיד זוכרים שהאחריות העליונה לגורלנו ולביטחוננו מוטלת עלינו - על ממשלת ישראל הריבונית בירושלים", אמר נתניהו. לדבריו, "גם בזמנו של ז'בוטינסקי היו מחלוקות שפילגו את העם. אבל גם הוא ידע - יש קווים שלא חוצים. הוא לא היה משלים עם הסתה לסרבנות בשום אופן".
2 צפייה בגלריה
"בתקופתו כינו אותו פשיסט, אך היום תורתו היא מקדש הדמוקרטיה". ז'בוטינסקי
(באדיבות מכון ז'בוטינסקי)
לדברי נתניהו, הסתה שכזו "עלולה להחריב את הבית ונותנת יתרון לאויבינו. הדבר הקשה ביותר שחלק מראשי ההסתה לסרבנות עמדו בעבר בראש בצבא ובראש המדינה - והם יודעים את מחירה האכזרי של הסרבנות". נתניהו התייחס להמשך החקיקה ואמר כי "אנחנו מבינים שחלק מהציבור חרד משינוי במדינה, וכתלמידים של ז'בוטינסקי אנחנו חייבים שישראל תישאר מדינת לאום יהודית, ליברלית ודמוקרטית.
"בתקופתו של זאב, יש כאלה שכינו אותו פשיסט", אמר נתניהו. "אפילו ולדימיר היטלר קראו לו. אך היום הוא ותורתו מוערכים כמקדשי הדמוקרטיה הליברלית כלומר מה שהטיחו אז לא היה נכון ומה שמטיחים בנו תלמידו היום - גם לא נכון". נתניהו התייחס בדבריו להמשך החקיקה, ואמר "אין עוול ועיוות גדולים מזה. הזמן הוכיח זאת לז'בוטינסקי ויוכיח זאת כעת, לא עוד הרבה זמן".
"יש להציב קיר ברזל נגד הסרבנות"
(צילום: אלכס גמבורג)
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה התייחס בנאומו למכתבי אנשי המילואים בנוגע לאי-הגעה לשירות, ואמר כי "צה"ל הוא קיר ברזל שמגן על העם ואסור לפגוע בו. אסור לגרור אותו לשדה המוקשים של המחלוקות בינינו". לדבריו, "סרבנות פוגעת בחוסן הלאומי ובקיר הברזל הזה - ואסור לקבל אותה או להתייחס אליה בקלות ראש.
"נגד אותה סרבנות יש להציב קיר ברזל", המשיך אוחנה. "בתוך הבית אין אויבים, לכל היותר יריבים פוליטיים - אך מחוצה לו יש גם יש, והם מאזינים וצופים. רעיונותיו של ז'בוטינסקי מהדהדים גם בימינו. הוא היה דמוקרט והאמין שחרף המחלוקות יש להגיע להסכם ופשרה". הוא הוסיף: "גם בזמנים הקשים ביותר כשהוא ואנשיו הותקפו והושמצו הוא חיפש לאחד ולחבר. מלחמת אחים הייתה קו אדום שאין לחצותו בעיניו".
בטקס נכחו, בין היתר, גם שר החינוך יואב קיש, שופט בית המשפט העליון יחיאל כשר, ויו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל. נשיא המדינה יצחק הרצוג, שבעבר השתתף ונאם בטקס, לא ישתתף השנה בשל טיסתו לארצות הברית, שם הוא צפוי להיפגש עם הנשיא האמריקני ג'ו ביידן.
זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם, פובליציסט ונואם ידוע בתנועה הציונית, ונחשב למי שכונן את הציונות הרוויזיוניסטית. הוא היה ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ואף נשיא צה"ר, ונחשב לאחד ההוגים היהודיים הליברליים הבולטים בעת החדשה. בשל רעיונותיו ועמדותיו, הוא נחשב לאחד מאבות מחנה הימין הישראלי.
הכנסת קבעה בשנת 2005 את "יום ז'בוטינסקי" שנערך בכ"ט בתמוז לציון זכרו ופועלו. לפני כשנתיים וחצי, לקראת ציון יום ז'בוטינסקי, נחשף מכתבו הראשון שכתב בעברית, אחד מכ-7,000 מכתבים ששמורים בארכיון של מכון ז'בוטינסקי. מנכ"ל המכון לשעבר, גדעון מיטשניק, אמר אז כי "המכתב של ז'בוטינסקי בעברית הוא דרישת שלום משמעותית. הוא שייך לתקופה שבה רק הבשילה אצל ז'בוטינסקי ההכרה בחשיבות השפה העברית, לאחר החוויות המשמעותיות שעבר בפוגרום בקישינב ובקונגרס הציוני ב-1903 (קונגרס אוגנדה). חוויות אלו הביאו אותו להבנת חשיבות השפה העברית בדרך לתחיית תרבותו של העם היהודי".
