למרות הלחץ האמריקני הגובר להפחתת העצימות של הלחימה מול חמאס, בישראל הבהירו גם אמש (יום ה') כי צה"ל ימשיך במלחמה עד להשלמת כל יעדיה – מיטוט שלטון חמאס והשבת החטופים. אבל שעון החול המדיני הולך ואוזל, והדיווחים בימים האחרונים על רעב שעימו מתמודדים המוני הפליטים ברצועת עזה עשויים רק להגביר את הלחץ על ישראל מצד הקהילה הבינלאומית. סוכנות הידיעות רויטרס פרסמה אמש עדויות של עזתים מורעבים, ולדבריה אחד מהם אף אמר שהבחין באדם ששחט חמור כדי להאכיל את משפחתו.
"סיוע? איזה סיוע? אנחנו שומעים עליו אבל לא רואים אותו", אמר לרויטרס עבד אל-עזיז מוחמד, בן 55 שברח מהעיר עזה שבצפון הרצועה לחלקה הדרומי, וכעת שוהה עם עוד כ-30 מבני משפחתו בבית של מכר. "היה לי פעם בית גדול, עם שני מקררים מלאים במזון, עם חשמל ועם מים מינרלים. אחרי חודשיים של מלחמה, עכשיו אני מתחנן בשביל פת לחם", הוא אמר בשיחה עם רויטרס שנערכה בטלפון. מוחמד מאשים כי מדובר ב"מלחמת הרעבה" מצד ישראל. "הם אילצו אותנו לעזוב את בתינו, השמידו את הבתים ואת העסקים שלנו ודחפו אותנו דרומה כדי שנמות מהפצצות שלהם או שנמות מרעב".
בחלקה הצפוני של הרצועה, האזור שבו עדיין מתחוללים רוב הקרבות, הסיוע שמוזרם ממצרים דרך מעבר רפיח כמעט ולא מגיע יותר, מאז סיום הפסקת האש בתחילת החודש. גם שם מעידים התושבים שטרם התפנו על מחסור חמור במזון. יוסף פארס, עיתונאי מהעיירה ג'באליה, אמר שכמעט לא ניתן להשיג יותר מוצרי יסוד וכי מחיריהם זינקו פי 50 עד 100 ביחס למחיר ערב המלחמה. "הבוקר הלכתי לחפש כיכר לחם ולא הצלחתי למצוא. מה שנשאר בשוק זה ממתקים לילדים וכמה פחיות שעועית, שמחירן זינק פי 50", הוא כתב בפוסט בפייסבוק. "ראיתי מישהו ששחט חמור כדי להאכיל מאות מבני משפחתו".
באו"ם כבר הזהירו כמה וכמה פעמים בשבוע האחרון מהרעב ברצועה, שבה לפי ההערכות כ-1.9 מיליון פלסטינים – כ-85% מהאוכלוסייה – נעקרו מבתיהם והפכו לפליטים. פיליפ לזריני, ראש סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א), אמר אתמול כי הרעב הגדול מביא עזתים להסתער על משאיות הסיוע שנכנסות דרך מעבר רפיח ולבזוז אותן. "אנשים עוצרים את משאיות הסיוע, לוקחים את האוכל ואוכלים אותו מיד", אמר לזריני לעיתונאים בז'נבה, אחרי שהשבוע כבר הופצו תמונות של בזיזת משאיות, שעל חלקן תועדו גם גברים חמושים. "הרעב גבר במהלך השבועות האחרונים ואנחנו פוגשים יותר ויותר אנשים שלא אכלו במשך יום, יומיים או שלושה", הוסיף לזריני.
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מסר אתמול כי הסיוע מתאפשר באופן מוגבל באזור רפיח – שהפכה לעיר מקלט ושבה שוהה כעת לפי ההערכות כמחצית מאוכלוסיית עזה – אבל לדבריו בשאר הרצועה הפצת הסיוע שמוכנס נעצרה ברובה הגדול, בשל הקרבות והגבלות תנועה. באו"ם ציינו כי שלשום נכנסו לרצועה דרך מעבר רפיח 152 משאיות סיוע, זינוק ביחס ל-100 שנכנסו יום לפני כן, אבל לדבריהם מדובר עדיין רק בחלק קטן מכמות הסיוע שנדרשת כדי להתמודד עם המשבר ההומניטרי.
באו"ם לוחצים כעת על ישראל לאפשר את הגדלת הסיוע באמצעות פתיחת מעבר כרם שלום לכניסה ישירה של משאיות לעזה. ישראל כבר אפשרה השבוע להשתמש במעבר, ששוכן במשולש הגבולות ישראל-רצועת עזה-מצרים, כדי לערוך בו בדיקות למשאיות לפני שהן ממשיכות למעבר רפיח וכך לזרז את ההליך. עד כה הבידוק הישראלי למשאיות נערך רק במעבר ניצנה, ולפי היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) השימוש בכרם שלום יכפיל את כמות הבדיקות.
במתפ"ש הטילו השבוע על האו"ם את האחריות להזרמה האיטית של סיוע לעזה, וציינו כי אחרי הבדיקות שנערכות במעברים הישראליים ישנם עיכובים במעבר רפיח עצמו. "האו"ם חייב לעשות את זה טוב יותר – הסיוע קיים, והאנשים זקוקים לו", נמסר בהודעה שפורסמה ביום שני. אולי בתשובה לאותה הודעה, גורם בכיר באו"ם ששוחח בעילום שם עם רויטרס טען אמש שהמהלך הישראלי לאפשר בדיקות גם בכרם שלום – מבלי לפתוח אותו – אינו משמעותי דיו. "זו לא פריצת דרך בשום אופן כיוון שהמשאיות צריכות לחזור לרפיח, זה עוד בלוף", אמר. הוא הוסיף שישראל יכולה לעשות "שינוי משמעותי" אם תפתח את כרם שלום, ולדבריו היא בוחרת שלא לעשות זאת.
ללחץ לפתוח את מעבר כרם שלום שותפה גם ארה"ב, והיועץ לביטחון לאומי של הנשיא ג'ו ביידן, ג'ייק סאליבן, ביקש לעשות זאת בפגישה שערך אתמול עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי קבינט ניהול המלחמה. נתניהו השיב שישראל שוקלת זאת בחיוב.
פורסם לראשונה: 23:35, 14.12.23