4 צפייה בגלריה
סמוטריץ' בישיבת הממשלה, בשבוע שעבר. "התוצאות ההרסניות של החלטתו לא יאחרו להגיע"
(צילום: מארק ישראל סלם)
החלטתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להקפיא את התקציבים שמיועדים להשכלה גבוהה עבור ערביי מזרח ירושלים לוותה בטענה שכספים במסגרת התוכנית הקודמת הגיעו לגורמי טרור. אולם, התקציב שהקפיא משרד האוצר נועד לשמש לתקצוב בסיסי של לימודי עברית ומלגות למכינות קדם-אקדמיות, שמכינות את הסטודנטים במזרח העיר ללימודים במוסדות ישראליים. זהו סיפורם של ארבעה תושבי מזרח העיר שקיבלו את המלגות.
מוסטפא רזק בן ה-23, תושב שכונת בית חנינא בעיר, סיפר כי למד במכינה בשנת 2019. "אני זוכר שהמצב הכספי שלי לא היה טוב. שני ההורים שלי היו מובטלים והייתי צריך לעבוד ולשלם ללימודים. אם לא הייתי מקבל מלגה, לא הייתי בכלל מתחיל ללמוד באוניברסיטה. היום אני סטודנט למדעי המחשב במכללת הדסה", ציין רזק.
לדברי רזק, "המצב הסוציו-אקונומי של חלק גדול מהאוכלוסייה במזרח ירושלים הוא נמוך. יש מחסור במקומות עבודה, גם לנוער וגם להורים, ואם עובדים אז במשכורת נמוכה. לכן אין לכל סטודנט את היכולת ללמוד במוסדות השכלה ישראליים, במיוחד שצריך לשלם הון על לימודים לשנת מכינה, כי בלי זה אי אפשר להמשיך בלימודים".
הסטודנט הצעיר ציין כי "אם הממשלה תמנע את קבלת התקציבים, בני נוער ערבים לא ילמדו בכלל". לדבריו, "יש סיכוי גדול להצליח כשאתה לומד במכללות ישראליות מאשר במכללות בשטחים. המלגה יכולה למשוך אליה גם בני נוער חסרי מסגרת שמתעמתים עם כוחות הביטחון, וליצור להם להם מסלול שונה לחיים".
נתנאל סארה, סטודנט למדעי ההתנהגות במכללת הדסה, למד בתכנית לבגרות ישראלית, והיה לו ברור שילמד במוסד ישראלי. אולם, זה כאמור לא המצב עבור רוב צעירי מזרח העיר. "למי שלומד בתכנית הפלסטינית זה מאד קל להשתלב בלימודים במוסדות פלסטיניים, אבל הקושי האמיתי מגיע אחרי סיום הלימודים, עקב חוסר ידיעת השפה העברית", סיפר סארה. "אני החלטתי ללמוד במוסד ישראלי. קיבלתי מלגה והתחלתי ללמוד במסלול שבטוח יאפשר לי להשתלב בסופו של דבר בשוק העבודה".
אחמד ממחנה הפליטים שועפט למד בתוכנית הפלסטינית, ולא ידע בכלל עברית. "שמעתי שאפשר ללמוד עברית דרך מלגה ולאחר מכן ללמוד במוסדות ישראליים. בישראל הכול מתנהל בעברית, חבל שאצלנו לא לומדים", שיתף אחמד. הוא סיפר שאם הוא לא היה מקבל את המלגה, הוא לא היה לומד בכלל עברית, מאחר שמצבה הכלכלי של משפחתו אינו נחשב לטוב.
י', סטודנטית בחוג למדעי החברה באוניברסיטה העברית, שיתפה כי כיום היא יודעת שזה הצעד הכי טוב שעשתה. "למדתי בביר זית תקשורת, ולאחר מכן התחלתי לעבוד בתקשורת הפלסטינית, אבל הרגשתי שאני מנותקת מישראל - לא ידעתי איך לחקור או לקרוא עיתונות ישראלית", סיפרה י'.
לדבריה, "לאחר מכן הבנתי שאני יכולה ללמוד עברית דרך מלגה ולהשתלב באוניברסיטה העברית, והיום אני כבר בשנה השלישית. זה סוג של חלום מבחינתי. אני קוראת ולומדת בעברית, ומרגישה שזה מחזק ופותח אופקים בפניי ובפני סטודנטים ממזרח ירושלים". היא הוסיפה כי "הפסקת תקציבי המלגות תחזיר אותנו כמה שנים אחורה ותעודד את הנתק והשנאה בין יהודים לפלסטינים".
פואד אבו חאמד, מרצה בקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית ותושב מזרח ירושלים בעצמו, אמר כי "תושבי מזרח ירושלים נוהרים בשנים האחרונות למוסדות להשכלה גבוהה ישראליים בירושלים, למרות התנגדות ארגונים פוליטיים פלסטיניים. גורמים לאומיים ודתיים במזרח ירושלים מעדיפים שסטודנטים ילמדו באוניברסיטאות בגדה המערבית בכדי לשמר את התודעה הפלסטינית".
לדברי חאמד, "אין ספק שמימון המכינות מאוד סייע להגדיל את מספר הסטודנטים. עלות המכינה מגיעה לכ- 25 אלף שקלים, סכום שרוב המשפחות במזרח ירושלים לא יכולות לעמוד בו, ושיספיק לחצי תואר בביר זית". הוא ציין כי הוא "חושב שתקרת הזכוכית נשברה. גם אם הכסף לא יועבר, ימשיכו להגיע סטודנטים לישראל, אלא שמספרם מאוד יפחת והם יעדיפו ללכת ללמוד בגדה המערבית מסיבות כלכליות. זו הקבוצה הכי חלשה וכמובן שאינה מיוצגת בשום מקום, הם לא אזרחים".
(צילום: שמוליק דודפור)
המרצה ממזרח ירושלים ציין כי החלטת סמוטריץ' "תפגע קשות בתושבים, ותפגע גם בעיר כולה מסיבות חברתיות, כלכליות ואחרות. התוצאות ההרסניות של אותה החלטה לא יאחרו להגיע". לדבריו, "אין לי אלא להצטער על ההחלטה, שאני לא מוצא בה שום היגיון חוץ מהקשר לזהותם של אותם סטודנטים".
סמוטריץ' אמר הבוקר שראש הממשלה בנימין נתניהו תומך בהחלטתו להקפיא את התקציבים. הוא ציין ציין כי הוא נפגש עם נתניהו אתמול, ולדבריו, "אני מתואם בעניין הזה עם ראש הממשלה. נפגשתי איתו, הוא תומך בעמדה הזאת. הסברתי לו את העניין וקיבלתי את הסכמתו. אנחנו לא רוצים שסטודנטים ערבים ילכו לביר זית, אבל מה שיקרה במקום - נקבל ביר זית בתוך האוניברסיטה העברית".
גורמים במשרד האוצר אמרו כי אין שחר לטענות של שר האוצר, וכי הכספים הועברו מדי שנה תחת בקרה רק לפיתוח תשתיות ולמוסדות חינוך במזרח ירושלים. מערכת החינוך במזרח ירושלים, נציין, מנוהלת לפי תכנית הלימוד הפלסטינית. התוכנית לא כוללת לימודי עברית, ולרוב נוטה להיות עוינת לישראל.
