גם אני הייתי ביום שלישי בתל אביב, על מדרכת הנואמים בהפגנה נגד ביקורו של יגאל לוינשטיין; אישה שומרת מצוות, מהציבור הציוני-דתי, ועל אף שלא מעט מחיי הקדשתי למלחמה בכפייה הדתית, באתי לבקש סליחה. ועל כך בהמשך.
אני מגנה כמובן כל גילוי אלימות, ככל שהיה כזה, אולם את ההפגנה הזאת צריך לראות כמלחמתם של תושבי תל אביב על ביתם. מחאה נגד אדם המגיע מבית הגידול של הרב צבי טאו היא הגנה על הבית. כן, גם חילונים יודעים להילחם על הבית שלהם, על תרבותם, מנהגיהם וקהילתם, ומי שלא מבין את זה שולל את תל אביב כמייצגת של ישראל הליברלית-חילונית.
הגעתו של לוינשטיין למרכז העיר, חמוש בתוכנית של סדר קוסמי חדש, תוך שלילת יהדות חילונית, מערביות וכל ערך ליברלי, היא איום וקריאת תיגר על אורח החיים והמנהגים החברתיים שאותם מטפחת העיר העברית הראשונה. מי שטוען שיש להדביר להט"בים כמו מגפה, וקורא לבנות המתגייסות לקרבי "בחורילות", לא יכול לצפות להתקבל בפרחים בתל אביב. מי שכופר ביהדות חילונית כצורת השתייכות לגיטימית, ומזהה אותה כפשיטת ערכים מוסרית-תרבותית (עגלה ריקה), מי שדורש סדר חברתי חדש ואף פועל לאכיפתו באמצעות נציגיו בכנסת (אבי מעוז, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר) – אחד כזה לא יכול לטעון לפגיעה בחופש הביטוי מצד המאוימים ממנו.
והאיום של לוינשטיין הוא ממשי. במגרש המוחלטות הדתית שמציע רבו טאו אין מקום לפלורליזם יהודי ולסובלנות. יש רק סולם ערכי-לאומי אחד שבו הדת היא שמהווה את המבחן השייכות הלאומית-מדינתית. לדידם אין זהות לאומית מחוץ לחזון הגאולי-דתי. המשמעות היא ערעור ליבת הציונות שאימצה את הלאומיות, המודרניות והקידמה תוך דחיית היהדות הגלותית. תושבי תל אביב יודעים שאם חזונו של לוינשטיין וטאו יתממש, הם לא יהיו לגיטימיים. כאמור, הם נלחמים על הבית.
אז על מה באתי לבקש סליחה? על מה שצמח מהמחנה שאליו אני שייכת. על העלמת העין מהרעיונות המסוכנים של הרב טאו וחסידיו. על אוזלת היד אל מול ההגות והאסטרטגיה המחלחלת לתוכנו שנים. על הפסיביות שלנו, בזמן שנציגי טאו השתלטו על מוסדות החינוך ותכני הלימוד של ילדינו. על הטשטוש שבין תנועת הציונות הדתית ההיסטורית, עד לניכוסה הסופי על ידי מפלגת סמוטריץ' ובן גביר.
והרי מי כמונו יכול היה להבחין בזמן אמת שמדובר בתפיסות עולם שאמנם צמחו על בסיס ההגות של הרא"יה קוק, אך מזמן חצו את גבול הלגיטימי עם אפיוני כת. אז כן, באתי לבקש סליחה על שלא גינינו בקול ברור וצלול את גילויי השבתאות ומשחיות השקר, ועל העובדה שגם עתה רבנים הנחשבים ליברלים (רבני בית הלל) ממשיכים להחזיק בעמדה שלוינשטיין הוא "רב חשוב".
עו"ד בתיה כהנא דרורכשפרות הבאושים של הציונות הדתית מאיימים לכלות את המדינה ואת יהדותה, בבחינת לשפוך את התינוק עם מי האמבט, לא בטוח שלא החמצנו את השעה. טאו-לוינשטיין, כמושג ושם קוד, הם כיום בעלי הבית, המושכים בחוטים, ולא רק את תל אביב מעמידה תורתם בסכנה.
עתידה של המדינה וחוסנה יהיה תלויים בקהילה סובלנית שבין חבריה שוררת משפחתיות, או לכל הפחות התחשבות, קבלה וסולידריות. הציבור החש אחריות למקום הזה חייב למחות - חילונים כדתיים, שמאל כימין – כדי לשמור על המדינה ועל היהדות, זו שהעניקה לעולם את המחויבות לכבוד האדם באשר הוא, כי "בצלם אלוקים נברא האדם". כל אדם, גם זה הגר בתל אביב.
- עו"ד בתיה כהנא דרור היא פעילה חברתית ומייצגת בתחום זכויות נשים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
