הריאיון עם השרה זנדברג
(צילום: אלכס בורטמן)
התיעוד הקשה שנחשף בשבוע שעבר ב-ynet על אודות אזרחי אוקראינה שהושמו בטרמינל 3 בנמל התעופה בן גוריון בתנאי שהייה ירודים, הוביל אמנם לפתרון בדמות העברת פליטי המלחמה למלון דן בתל אביב - אולם בתוך הממשלה עדיין נמשך הוויכוח בדבר הכנסת לא יהודים לשטח ישראל. "זאת חובה מוסרית, ערכית, היסטורית ואסטרטגית של ישראל", אמרה הבוקר (רביעי) לאולפן ynet השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג (מרצ). שר התקשורת יועז הנדל (תקווה חדשה) השיב: "הצורך שלי כמדינה זה להביא את יהודי העולם ואת הישראלים שנמצאים שם".
אחרי שבתוך ישראל ומחוצה לה נמתחה ביקורת חריפה על המדיניות בנוגע להכנסת פליטים שנמלטו מהמלחמה באוקראינה לשטח המדינה, צפויה הממשלה להתכנס מחר כדי לדון בין היתר בהגדלת מכסות הכניסה של אזרחים אוקראינים לישראל. את עיקר הביקורת העלו יו"ר מפלגת העבודה השרה מרב מיכאלי, יו"ר כחול לבן השר בני גנץ ויו"ר מרצ השר ניצן הורוביץ.
דיווח של כתבנו רועי רובינשטיין מנתב"ג
(צילום: טל שמעוני, אלכס בורטמן)
זנדברג, ממפלגתו של הורוביץ, הפנתה את חצי הביקורת המרומזים כלפי שרת הפנים איילת שקד (ימינה) מבלי להזכיר את שמה. "מדינת ישראל, כמו כל העולם החופשי שישראל היא חלק ממנו, לא יכולה לעמוד מנגד", אמרה הבוקר השרה זנדברג.
היא הוסיפה: "במשבר כזה ישראל לא צריכה לנהוג בקמצנות ולא להתחיל לספור ראשים אלא להתגייס למאמץ הגלובלי. כל מדינה עושה את זה, אבל לישראל בהחלט יש יכולות שהיא יודעת להפגין אותן. רואים את זה באוקראינה עצמה, במעברי הגבול, בבתי חולים שדה, בעזרה ההומניטרית וצריכים לראות את זה גם כאן".
- אומרת שרת הפנים שקד, אולי בצדק, יש פה המוני עובדים מאוקראינה שחיים פה הרבה שנים, וגם הם בסופו של דבר נהנים כרגע מההגנה של מדינת ישראל.
"בסדר גמור, אז מה ההצעה? לגרש אותם עכשיו באמצע מלחמה?"
- לא. אני שואל למה לא לספור אותם כמי שנכנסו תחת חסותה של ישראל?
"אירופה כרגע קולטת למעלה משני מיליון פליטים, שכמובן רובם לאזורי המדינות השכנות עם אוקראינה. חלק מהמדינות האלה הן במצב כלכלי אחר, ואגב חלקן גם במספרים פחותים יותר מאשר ישראל, כמו לדוגמה המדינות הבלטיות. אבל חלק מהפליטים האלה מגיעים גם למדינות מרוחקות יותר, רובם הגדול לא יגיע לישראל ולא יבחר להגיע לישראל מהרבה סיבות".
- אבל איזה מנגנון יש לך לוודא שכשהמלחמה תיגמר הם ישובו לבתיהם ולא ישתקעו כאן?
"אני אומרת דבר נורא פשוט: כאשר זוועות כאלה מתרחשות כאן מעבר לפינה, באירופה, שישראל היא חלק מהעולם החופשי שמתגייס כולו, זה הזמן לפתוח את הלב, לפתוח את השערים, ואת ההתחשבנות והפנקסנות לעשות אחר כך. זו אמירה כל כך פשוטה שזה כמעט בלתי נתפש שצריך להסביר אותה. אם צריך להסביר אותה, אז נגיד אותה בישיבת הממשלה מחר".
הריאיון עם השר הנדל
(צילום: אלכס בורטמן)
השר הנדל, שהתארח באולפן ynet, אמר בהתייחסו לנושא: "זה דיון פילוסופי מכיוון שגם אם נפתח ל-50 אלף יהיה מי שיגיד 'צריך 51'. אנחנו, קודם כל, יש לנו משימה מאוד גדולה: יש כמיליון אנשים פליטים בעלי זכות שבות למדינת ישראל שהם פוטנציאל עלייה - 400 אלף מאוקראינה ו-600 אלף מרוסיה שיכולים לעלות".
- אז אתה אומר "אני רוצה יהודים ואני לא רוצה אוקראינים".
"לא. אני אומר לך שקודם כל אנחנו צריכים להתעסק באתגר הכי גדול שלנו. אנחנו מקבלים גם כאלה שהם לא יהודים. האבות המייסדים של המדינה הזאת יצרו את חוק השבות, התכוונו לכך, בעקבות חוקי נירנברג. אנחנו עושים את זה כי זה בית לאומי לעם היהודי, אני לא מתבייש בזה ואני לא מגמגם לגבי זה".
- היית ראש אגף ההסברה במשרד ראש הממשלה. אתה יודע מה הנזק התדמיתי של לבחור אם להציל עכשיו ילד יהודי או לא יהודי.
"אני לא מתעסק בתדמיות, אני באמת רוצה להציל אנשים. אנחנו שולחים סיוע הומניטרי, אנחנו מקימים בית חולים בגבול, יש המון משלחות ישראליות שמגיעות לשם. אני מוכן לקבל כאלה שאינם יהודים ולא קשורים לחוק השבות. אנחנו מקבלים, יש 5,000 ועוד 20 אלף שנמצאים כאן. אם נצטרך - נפתח עוד. אנחנו צריכים עכשיו להכין את מדינת ישראל, היא לא מוכנה".
- למה זה לא יכול להיות במקביל? מגיעים עולים ומגיעים פליטים.
"כי זו מדינה של תשעה מיליון איש. אם נקבל עוד מיליון איש - יהיה פה עומס. יש מיליון אנשים שעל פי חוק השבות יכולים לעלות לכאן ואנחנו צריכים להיות מוכנים לזה. מגיעים לכאן יהודים או בעלי זכות שבות למדינת ישראל שהם לא בהכרח יהודים, ואנחנו קולטים פליטים שאינם יהודים וטוב שכך, אבל צריך בסוף להתרכז במשימה המרכזית של מדינת ישראל".
הפליטים מאוקראינה שחיכו ימים בשדה התעופה
- מה זה משנה אם אתה מציל ילד יהודי או נוצרי?
"אני חושב שצריך להבין כל אחד באשר הוא ואנחנו מגישים סיוע. אני לא יודע מה העולם מבין, אני יודע שבכל מדינה יש מדיניות הגירה. לא ראיתי אף מדינה שפתחה ללא גבולות למעט אלה שצמודות".
- בפולין נותנים חיבוק לאנשים, פה אומרים להם "יש לך בעל שבונה בניין, אבל לא ניתן לך לבוא כי יש סיכוי שהמשפחה תתאחד ואתם תישארו".
"אלה שמגיעים לכאן עוברים בדרך בעוד מדינה, הם לא מגיעים לכאן בטיסה ישירה מאוקראינה. כמו כל מדינה אנחנו קולטים פה פליטים שאינם יהודים, חלק מהם ישתקעו כאן, חלק יגיעו לתקופה זמנית ואחרים אנחנו לא קולטים. כל מדינה עושה את זה. אי אפשר להשוות בין פולין שיש לה גבול עם אוקראינה לבין ישראל. זו איוולת. יש לנו משימה לאומית - להעלות לכאן את יהודי העולם, זו הציונות".
- יש עשרות אלפי יהודים בדרך לישראל?
"כן, חד וחלק, יש עשרות אלפי יהודים בדרך לישראל. אתה רוצה שלא נקבל אותם כי המכסה התמלאה? אז אנחנו צריכים להתמודד עם זה. אנחנו מדינה של תשעה מיליון, לא 90 מיליון ולא 300 מיליון. לכן אנחנו צריכים גם לקלוט אותם ולהכין את זה עם סלי הקליטה".
- אתה אומר שאתה רוצה לקלוט קודם כל עשרות אלפי יהודים, אז אוטומטית זה בא על חשבון אחרים?
"קודם כל יהודים. כן, מדינת ישראל תפקידה קודם כל לקלוט את היהודים שנמצאים במצוקה ויש עשרות אלפים כאלה, ואני מתכוון לקלוט קודם כל יהודים. האם זה אומר שאני סוגר את השערים בפני אלה שאינם יהודים? התשובה היא לא. אנחנו פותחים והנה אתה רואה שאנחנו פותחים. אני מציע לא להכות על החזה כל הזמן, לא להלקות אותנו על מה שאנחנו עושים. להפך, אנחנו עושים הרבה".
- אתה חי בשלום עם התמונות מנתב"ג?
"לא ולכן שינו את זה. התמונות לא נוחות ולכן תיקנו את זה. אנחנו לא ערוכים לקבל עשרות אלפי יהודים וכאלה שאינם יהודים, לכן אנחנו עושים כל מאמץ כדי לעשות את זה הכי טוב שאפשר. קודם כל כבית לאומי לעם היהודי, לקלוט את אותם עשרות או מאות אלפים שיכולים להגיע לכאן ובאותה שעה לסייע לאוקראינה ולפליטים מאוקראינה גם בגבולות וגם כאן. אני לא מרגיש לרגע פקפוק במוסר הישראלי או במוסר היהודי".
